עונה 1 פרק 13 – Battle Lines
הפוסט הקודם
|
הפוסט הבא
|
פרק מיותר לגמרי. פשוט לא הבנתי מה רוצים ממני ובשביל מה הם עשו את הפרק הזה.
א’ובראיין ודקס מצליחים לפרוץ לקבצים של מפקד התחנה הקרדסי, וכשקירה רואה מה כתבו עליה היא נתקפת בהתקף זעם (הא! נערת שליחויות!). זו בערך הפסגה של הפרק. מייד אחר כך מגיעה לתחנה קאי אופקה – המנהיגה הרוחנית של הבאג’ורים שהציקה לסיסקו בפרק הראשון, וכבר בשלב הזה התחלתי להרגיש ששום דבר טוב לא יצא מהפרק הזה. אופקה החליטה לנטוש לראשונה בחייה את באג’ור כי… לא ברור. כמה מסתורי. ואז סיסקו מציע לערוך טיול לחור התולעת – הגיוני דווקא, יש להודות, והוא יוצא לדרך עם אופקה, קירה ובאשיר. רגע, מה? למה באשיר מזדנב איתם? כי יש לו “יום חלש”. ואיך למען השם גם המפקד וגם הסגנית שלו יוצאים ביחד אל מעבר לחור התולעת? הרעיון בסגן הוא לא להיות זה שמחליף את המפקד אם המפקד אובד? ב-TNG פיקארד ורייקר הקפידו להיזהר בקטעים האלו, דאמיט. ב-DS9 הם פשוט עושים את השטות הזו שוב, ושוב, ושוב. גחמת התסריטאי מעצבנת (אם כי מתבקשת חלקית, כי גם לסיסקו וגם לקירה יש תפקיד חשוב בהמשך).
כמובן שכל מה שיכול להשתבש, משתבש. מעבר לחור התולעת אופקה רוצה שהם יצאו להרפתקאה בעקבות איזה אות מצוקה, שמתגלה כאות מצוקה של לווין של איזה ירח, מתוך מערך לווינים גדול, ולא נחמד. כמה לא נחמד? לא נחמד של “האאאא! יורים עלינו 800 מגהוואט! בום!” והתרסקות זריזה על הירח שמחסלת את אופקה. קירה לא מספיקה לבכות הרבה על המנהיגה הנערצת שלה (אני מרושע, אבל נזכרתי בקוריאנות האבלות על מותו של קים ז’ונג איל) ופתאום כולם נתפסים בידי כמה בני אדם שאופרו להיראות מכוערים במיוחד ומשום מה קוראים לעצמם “אניס” ומתעקשים שהם גזע שאשכרה קיים ברביע גאמה.
מהר מאוד מתברר לסיסקו ושות’ שהם מצאו להם כוכב לא מוצלח להתרסק עליו. האניס עסוקים במלחמה עם איזה גזע אחר שנקרא הנול-אניס (יום אחד אני אבין מה עובר לתסריטאים הללו בראש, נשבע) ומהר מאוד אנחנו מקבלים הדגמה חיה בדמות הרבה אנשים שיורים אחד בשני ומתפגרים. ואז פתאום מופיעה אופקה משום מקום בריאה ושלמה. אוקיי… אני כבר מבין לאן זה הולך, וזה מריח כמו ספר מדע בדיוני שלא אציין את שמו מחמת ספוילר אלא רק אגיד שהוא קרוי על שם אל יווני, וברור לי מראש שזה לא יהיה טוב כמו שזה שם. אויש.
באשיר בודק את אופקה ומגלה שהיא הוקמה לתחיה על ידי ננוטכנובאבל, והיא לא היחידה – גם כל הרוגי הקרב מתעוררים חיש קל, וגם מי שהם הרגו. אז בשביל מה היה הקרב הזה? אה, נכון, רוצים להעביר לנו מסר – מלחמה היא חסרת ערך. כדי להבהיר זאת חד משמעית האניס אומרים שאף אחד לא באמת זוכר למה הם נלחמים נגד הנול-אניס, ושכולם בעצם אסירים פה שהושלכו לשם כחלק מהסכם השלום (?) של האניס והנול-אניס. ושממשיכים להילחם בתור “נקמה”.
עכשיו, זה עצוב. זה עצוב כי זה רעיון מד”בי מעניין – איך ייראו מלחמות כאשר מי שמת מייד קם לתחיה? מה יקרה לשני גזעים עוינים שמושלכים יחד לסביבה קטנה ונשללת מהם הזכות למות או להרוג האחד את השני? אני הייתי מצפה שיימאס להם מתישהו, אבל הפרק מראה לנו את מה שהוא בבירור המצב שאליו המלחמה הזו התכנסה, וזה מצב מאוד מאוד מוזר – מצד אחד, האניס אומרים שנמאס להם לדאוג ללוגיסטיקה של מלחמה – להציב שומרים, לצאת לפשיטות ואקשן דומה, ואנחנו אמורים להניח שגם הנול-אניס כאלו. מצד שני, עדיין יש להם חשק לצאת לפשיטות ולתקוף האחד את השני, כמו ההתקפה שהיינו עדים לה; ומכיוון שאין יותר מדי לוחמים אפשר היה לצפות שבשלב זה או אחר אחת הקבוצות תצליח לשבות את הקבוצה השניה. או להשליך את הלוחמים שלה לתהום כדי להיפטר מהם גם אם הם לא מתים, וכדומה. וגם לא ברור מה האנשים הללו אוכלים. בקיצור, העסק לא אמין בצורה קיצונית. אין לי בעיה עם דברים שדורשים סספונד רוב הזמן (ראיתם אותי מתלונן כאן על כך שכולם מדברים אנגלית?) אבל כאן זה לב הפרק – הפרק מנסה ללמד אותנו משהו בכך שהוא מצביע על המצב היציב שאליו המלחמה הזו התכנסה, ואם המצב הזה לא אמין, גם הטפת המוסר של הפרק לא משכנעת. מצטער.
עדיין, הטפת המוסר לצופים הייתה פחות מרגיזה אם היא לא הייתה מלווה בהתנשאות-כלפי-חייזרים הרגילה של סדרות מסע בין כוכבים לדורותיהם. כמובן שסיסקו ושות’ הם יותר נעלים מוסרית מהאידיוטים הללו שנלחמים כמו מפגרים; וכמובן שסיסקו מנסה לארגן הפסקת אש; וכמובן שהיא מתחרבשת חיש קל באמצע (אחח, סיסקו, אתה לא דיפלומט כמו פיקארד, לא יעזור כלום) ואנחנו זוכרים לסצינת קרב ארוכה ומיותרת שמאפשרת לנו לראות חייזרים הורגים אחד את השני באכזריות שטרם ראיתי בסדרה, כנראה כי ממילא כולם קמים לתחיה אז זה בסדר להראות את זה. בסופו של דבר סיסקו ושות’ מגיעים למסקנה שאין איך לעזור לברברים הללו והם בורחים עם הזנב בין הרגליים. ובלי אופקה, כי מי שהוקם לתחייה על ידי ננוג’יברישים לא יכול לעזוב יותר פן ימות.
אה, רגע, איך הם מצליחים לברוח, הרי הספינה שלהם התרסקה? ובכן, או’ברייאן ודקס (בתמונה, כי הם היו הדבר הכי טוב בפרק) יוצאים לעזרתם ומספקים לנו את הדיאלוג המשעשע ביותר בפרק (דקס ראשונה, או’ברייאן שני):
-
DAX:The magnetic deflection of a runabout's hull is extremely weak. The probes will never be able to detect it.
-
O'BRIEN:They will, if I can outfit them with a differential magnetomer.
-
DAX:A differential magnetomer?
-
O'BRIEN:Mm-hmm.
-
DAX:I've never heard of a differential magnetomer. How does it work?
-
O'BRIEN:I'll let you know as soon as I've finished making one.
אפשר היה לסלוח לפרק הזה רק בתנאי אחד – המשכיות. אם הוא היה בסיס למשהו יותר רציני שיהיה בהמשך. אבל קריאה זריזה בויקי של מסע בין כוכבים מעלה שלא באמת חוזרים לקו העלילה הזה שוב, שאין שום התייחסות עתידית לתליון שאופקה נתנה לאו’ברייאן בסצינה בתחילת הפרק (מה היה הקטע עם זה?!) ושאופקה עצמה עפה פחות או יותר מהסדרה, ואפילו שההשתתפות שלה בפרק הזה הייתה על תקן Redshirt. אויש. מיותר. פשוט פרק מיותר.