עוד פרק שנשלף מהתבנית הכי שחוקה שרק אפשר, ובשל התבנית הזו קם ונופל על מה שהשחקנים יצליחו לעשות – והם מצליחים לא רע הפעם, למען האמת.

הפרק מתחיל כשקירה מתלוננת בפני סיסקו על חללית ולריאנית שמגיעה לתחנה כשעל סיפונה משלוח של פלדה וליריאנית… לא, רגע, סדרה לא נכונה. משלוח של אורניום מועשר… לא, גם זה לא. אה, כן! משלוח של מקגאפין טהור, מהסוג שהולריאנים נהגו להביא לקרדסים בזמן המלחמה עם הבאג’ורים ואולי רוצים להמשיך להביא לקרדסים לטובת המלחמה הבאה? בכל מקרה קירה דורשת פעולה, וסיסקו צריך להזכיר לה שכרגע בכלל לא ברור שאכן יש מקגאפין טהור על הספינה ודיפלומטיה ופדרציה וכל הג’אז הזה. בקיצור, נראה שהבנו על מה הולך להיות הפרק, אבל אז פתאום מגיעה ספינה באופן בלתי צפוי דרך חור התולעת, וכבר ברור לנו שאנחנו הולכים לכיוון של פרק “המבקר השבועי ומה שהוא הביא איתו”.

באופן מפתיע ביותר, הספינה (קלינגונית) בקושי מספיקה לעבור דרך השער ומייד מתפוצצת. אחד מהקלינגונים מספיק לשגר את עצמו אל התחנה, למלמל “נצחון!” ולהתפגר. מסתורי מאוד, אבל אפשר לשער שכאן זה לא נגמר. ואכן, חיש קל אנחנו רואים שהדמויות מתחילות להתנהג מוזר. קודם כל דקס בוהה בחלל ומגחכת לעצמה, שזה בלתי נתפס כמעט כמו קווארק תורם לצדקה. אחר כך… לא, אל תדאגו, קווארק לא תורם לצדקה, סתם יש לנו עוד ריב של קירה וסיסקו על החללית הולריאנית. ואז אודו מתחקר את קווארק ופתאום מתמוטט מסיבה לא ברורה. אוקיי, כבר די ברור שהקלינגון הביא איתו איזו מתנה לחברי הצוות – “הוירוס השבועי”. נראה שאנחנו הולכים לכיוון פרק באותה התבנית של Babel, של מחלה שאט אט מכריעה את כל אנשי הצוות ועד אז גורמת להם להתנהג מצחיק. וזה חבל. כי ה”מחלה” בפרק הזה דווקא מפותחת טוב בהמשך, והם היו יכולים וצריכים לרמוז עליה בעדינות ולא לתקוע בהתחלה שתי אינדיקציות ברורות כל כך לשיבוש בדמות הצחקוקים של דקס והקריסה המוחלטת של אודו (שאמנם יש לה הצדקה עלילתית בדיעבד שתכף אגיע אליה, אבל גם היא מיותרת). עדיף היה לתת לצופה להבין בעצמו שמשהו משובש ושההתרחשויות שהוא רואה הן לא טבעיות.

ומה ההתרחשויות? קודם כל באשיר מדסקס עם אודו את ההתמוטטות שלו, אבל אז פתאום מפתיע את אודו בגילוי התעניינות לגבי המחלוקת בין סיסקו וקירה, ומתחיל לדבר על בחירת צדדים וכדומה. אודו המום. אחר כך יש לנו עוד שיחה על הולריאנים בין קירה, שעצבנית ונרגשת מתמיד, ובין סיסקו שנראה לא מרוכז ומתעסק בשרטוטים לא ברורים, עד שפתאום הוא מבין שקירה רוצה לפעול בניגוד לרצונו, והופך למאיים למדי. צופה שלא ראה קודם את דקס ואודו מתפרקים ולא מבין שמשהו אמור להיות משובש כנראה יהיה אמביוולנטי למדי לגבי הסצינה הזו – ברור שסיסקו וקירה קצת מגזימים, אבל הם עושים את זה בצורה שנראית כמו המשך טבעי שלהם (ולא שונה מהותית מדברים שקרו בלי שום גורם חיצוני בבאטלסטר גלקטיקה המחודשת, בערך עשור אחרי DS9). זה מרגיז. ההתעקשות של הסדרה להבהיר לנו מלכתחילה שמדובר על השפעה חיצונית ולא על התנהגות הדמויות עצמן פשוט מקלקלת את הפוטנציאל הגדול הרבה יותר שהיה לפרק.

ואנחנו ממשיכים: או’ברייאן מדסקס את הסיטואציה עם דקס תוך שהוא מאמץ עמדה מאוד מגוננת כלפי סיסקו ומאוד עוינת כלפי קירה וכל הבאג’ורים, עד כדי כך שהוא מייעץ לדקס “לא להתיידד יותר מדי עם הילידים”. כמקודם, אם לא היינו יודעים מה קורה כבר, זה היה גורם לנו לחוש תחושה מאוד מוזרה כלפי או’ברייאן ולחשוד שאנחנו מגלים צד חדש שלו שלא הכרנו. דקס, לעומת זאת, ממשיכה להיות סתומה ולא מרוכזת. בשלב הבא קירה מנסה לשכנע את אודו לעזור לה לחשוף ראיות על הספינה הולריאנית, אבל אודו לא פראייר – הוא מבין מהר מאוד שסיסקו לא תומך בזה ושקירה מנסה לפעול מאחורי גבו. וקירה ממשיכה להתנהג מוזר, כך שאודו מבין שמשהו השתבש בתחנה. לנו כבר די ברור בשלב הזה שאודו לא הושפע מעבר לקריסה הראשונית שלו, ואפשר לנחש שהקריסה הזו הייתה הדרך שלו “לפלוט” (או להרוס?) את מה שזה לא יהיה שתקף אותו.

אי שם לקראת אמצע הפרק אנשי הצוות מתחילים לפענח את היומנים מהספינה הקלינגונית, ובאופן לא מפתיע מתברר שכולם שם הרגו אחד את השני. כאמור, הפרק גילה מוקדם מדי לצופים מה הולך כאן והחשיפה הנוספת פה מיותרת, מה גם שאנשי הצוות עצמם לא מסיקים ממנה את המסקנה הנדרשת – עבור רובם זה סביר, כי אף אחד מהנגועים לא מבין שיש איתו בעיה, אבל אודו היה צריך להבין בשלב זה מה הולך. בפרט כשהוא רואה שסיסקו נכנס להלך רוח של “מה אתם מטרידים אותי עם השטויות האלו. ביי ביי!” ומסתלק לו.

והאקשן ממשיך. דקס בוהה בחלל אצל קווארק כשקירה מגיעה ונותנת לה נאום שלם שמנסה להעביר אותה לצד המתנגדים לסיסקו. דקס ממשיכה לבהות ולקשקש. קירה מזהירה אותה שהיא נפטרת מסיסקו או איתה או בלעדיה, וקווארק המסכן (והלא נגוע) שומט משהו מרוב בהלה וזוכה לכך שקירה תרים אותו ותשליך אותו על הקיר. טיהי. זה מספק לנו סצינה של קווארק עם מכשיר קיבוע לצוואר (בתמונה) הולך ומתלונן בפני אודו, שלא מתרשם כל כך מקווארק כמו שנופל לו סוף סוף האסימון שכל צוות הפיקוד של התחנה יצא מדעתו. הוא הולך ומדסקס עניינים עם או’ברייאן, סיסקו וקירה, והמסקנה ברורה – הם כולם יצאו מדעתם. כבונוס אנחנו זוכים לסצינה מוצלחת במיוחד של סיסקו עם או’ברייאן. סיסקו המטורלל הפך להיות מין דיקטטור של רפובליקת בננות שמסתגר בחדר ועסוק בהרכבת משהו הזוי שנראה כמו שעון, אבל כשאו’ברייאן רומז שאולי כדאי לסגת טקטית מהתחנה, סיסקו צורח וצווח שיביאו לו פייזר ואו’ברייאן צריך להרגיע אותו.

הקליימקס ממשיך באותה הרוח. אודו מצליח לאתר לבסוף את האיש היחיד שיכול לעזור לו – באשיר, שאמנם גם כן נגוע אבל קצת מניפולציות של אודו עוזרות לו להתפקס על הטכנובאבל שדרוש כדי לעשות גירוש רוחות למה שזה לא יהיה שמשגע את אנשי הצוות (כדורי אנרגיה טלפתיים עם זכרונות של תרבות שהרסה את עצמה – נכון שזה היה יותר טוב לפני שאמרתי במפורש על מה מדובר?). בינתיים ההפיכה של קירה מתחילה ויש אקשן ומכות ואו’ברייאן שמעיף סטירת מחץ לדקס שמנסה להזעיק את קירה (לגמרי חומר ל-GIF-ים מונפשים), אבל אודו מצליח להשתלט על הכל ועם עוד כמה מניפולציות גורם לכולם להתרכז במקום אחד שבו אפשר לעשות גירוש שדים אפקטיבי, וכל הפרשיה מסתיימת בלי נפגעים בנפש. עוד דמיון ל-Babel: המחלה פוגעת בכל הדמויות המרכזיות חוץ מאודו וקווארק; באשיר עולה על הפתרון אבל צריך עזרה כדי להשלים את תהליך הריפוי.

לסיום אנחנו רואים את קירה מתנצלת בפני סיסקו, שרומז לה באופן מעודן שהמרד הנוכחי עבר לה בשלום, אבל הבא… ואז ממשיך לבהות בהערצה בשעון המוזר שהוא בנה. סיום מוצלח. כפי שאמרתי בהתחלה, פרק כזה קם ונופל על השחקנים. העלילה תבניתית לגמרי, והם הצליחו להרוס אותה עוד יותר על ידי כך שהם שוב חשפו מוקדם מדי מה משתבש (והם עושים את זה שוב, ושוב, ושוב – מישהו היה צריך לשבת לשיחה ארוכה עם הכותבים), אבל ממילא הפואנטה בפרקים כאלו היא לקחת את הדמויות, להקצין אותן קצת ולהשתעשע מהתוצאות, וכולם עושים עבודה מצויינת. סיסקו גונב את ההצגה בקלות עם הטירוף השעוני והתקפי הזעם שלו, אבל גם קירה, או’ברייאן ובאשיר מצויינים; בפרט באשיר מצליח לא להיות ילד כאפות, למרות שהתככנות שלו עדיין מרגישה מגוחכת לחלוטין (להבדיל, נאמר, מאו’ברייאן שמרגיש כמו טיפוס מסוכן באמת, או מקירה שמרגישה כמו כוח חסר מעצורים שקריטי להשתלט עליו). לדקס יש עבודה קלה יותר, יחסית; קצת חבל שלא עשו איתה משהו אחר (ומעניין למה עשו אותה ככה).

אה, ומה נסגר עם הולריאנים, אתם שואלים? מי זוכר! בוודאי שהפרק לא.