אחרי שדקס קיבלה פרק מוצלח ב-Blood Oath נשארה לנו רק דמות אחת שלא קיבלה פרק טוב באמת רק לה - באשיר (ג’ייק סיסקו לא נחשב). אמנם, העונה הוא כבר לא ילד כאפות והיו לו כמה פרקים להוכיח את זה בהם, אבל פרק מרכזי רק שלו? לא. עד עכשיו. וכדי לתת לו חיזוק, מכניסים פנימה את גארק, שרושם כבר הופעה מוצלחת שלישית העונה. על הנייר זה נשמע מבטיח, והביצוע לגמרי מקיים - בפרקים האחרונים הסדרה על הסוס. אמנם, יש קצת תחושה שהפרק הזה הוא הצגת יחיד של גארק, אבל במובן מסויים התפקיד שלו קל מזה של באשיר.

אנחנו מתחילים עם השגרה הרגילה של באשיר-את-גארק - ארוחת צהריים משותפת והחלפת שנינויות על ספרות קרדסית. רק שגארק החייכן שתמיד נראה כאילו הוא קצת מסטול קם בבוקר על צד שמאל ומתחיל להזעיף פנים ולהתקוטט עם באשיר ולהסתלק. ובאשיר הוא רופא נודניק אז הוא גם מאבחן שלל סימפטומים רפואיים מטרידים. אבל מה בעצם אכפת לבאשיר מהשגעונות של הקרדסי המטורלל הזה? בשיחה עם דקס מזכירים לקהל בבית שלא עוקב מה בעצם מצב העניינים - למרות שיש להם ארוחת צהריים משותפת כל שבוע, באשיר לא ממש יודע משהו על גארק (חוץ ממה שכבר הבנו ב-Profit and Loss - שהוא גולה שלא מרצון מקרדסיה, ומחלטר בתור סוג של מרגל לא רשמי) ולדקס לא ברור בכלל אם הם חברים ואם אמור לבאשיר להיות אכפת ממנו. והאם אכפת לבאשיר? לדקס הוא אומר שלא, אבל… זו דוגמה לאתגר הגדול יותר של התפקיד של באשיר בפרק הזה - גארק צריך להיראות עצבני, אבל באשיר צריך להעביר את האכפתיות שלו מגארק על ידי ניואנסים זעירים. מצד שני, זה לא שלא ברור לנו בבית שגארק הוא בעצם החבר האמיתי היחיד שיש לבאשיר המסכן בתחנה ואולי ביקום כולו.

טוב, אז עכשיו תורו של באשיר להיות המרגל ולרגל אחרי גארק עושה עסקים מפוקפקים עם קווארק בשעת לילה מאוחרת. ואחר כך הוא עושה עסקים מפוקפקים עם קווארק לאור יום - דהיינו, שותה חצי בקבוק של רעל פילים שקווארק מוכר בתור משקה, ואז צועק על באשיר ומתמוטט לו. מה שסוף סוף נותן לבאשיר הזדמנות לסרוק אותו ולגלות שתלכלשהו בראש. אבל מה המהות שלו? באשיר מגייס לעזרה את אודו ויחד הם מצותתים למה שקווארק מנסה לעשות - להשיג עותק נוסף של המכשיר, מסתבר.

הפרק הזה הוא הצגת יחיד כפול 2 של גארק ובאשיר, אבל השורה הטובה ביותר היא עדיין של אודו (שמעביר אותה מושלם):

  • BASHIR:
    I hope you don't have one of those little bugs hidden in my quarters.
  • ODO:
    Should I?

מכל מקום הציתות משתלם כשמתברר שלקווארק אין סיכוי להשיג את השתלכלשהו כי זה משהו שהגיע ישירות ממסדר האובסידיאן, שזה השטאזי הקרדסי. על משקל “הוק היה היחיד שהפחיד את ברבקיו ואפילו פלינט פחד מברבקיו”, אפילו השטאזי הרומולאני לא מגיע לרמה של השטאזי הקרדסי. ולמה “אובסידיאן” ולא “המסדר האפור”? כי בבילון 5 כבר השתלטו על אפור למועצה האפורה של המינבארים. לא, אני רציני, זו הסיבה.

אוקיי, זה מעניין. אז נראה שגארק עד כדי כך הסתכסך עם השטאזי שהם שמו לו בראש מכשיר עינויים למקרה שיתחשק להם להפעיל? ועכשיו מתחשק להם? מה הולך כאן? באשיר הולך להתעמת עם גארק (שכבר נמלט מבית החולים) בעניין הזה, ואנחנו מקבלים עוד דיאלוג ארוך ומוצלח ביניהם, שבו העלילה שוב משנה כיוון. זה לא מכשיר עינויים. ההפך. זה מכשיר אנטי-עינויים, שגארק קיבל ישירות מראש השטאזי. המכשיר מיועד לגרום להרגשה טובה במקרה שבו גארק נתפס ועובר עינויים (כמובן, זה מגוחך למדי - כל מה שאנחנו יודעים על הקרדסים אומר לנו שהם יבחרו בפתרון גלולת הציאניד; אבל מילא, בלי זה אין פרק). אבל גארק משתמש במכשיר בצורה לא תקינה - דהיינו, הוא משתמש בו ברצף מאז תום הכיבוש הקרדסי. וכשהוא מתחיל לפרט כמה מזעזע עבורו לחיות בתחנה בלי זה, אנחנו מתחילים לקבל סוף סוף הצצה אל גארק האמיתי, שמעבר למסיכה המסטולית (הא! עכשיו הבנתי למה!) שהוא כל הזמן מציג. ומה שקורה עכשיו לגארק פשוט מאוד - המכשיר מתחיל להתקלקל, ויש לנו ייסורי גמילה.

הופה, שימוש בסמים, אצל דמות סימפטית! ברוכים הבאים לעולם הלא מושלם של DS9! אמנם, שוב פעם יש כאן השתפנות של ההפקה - במקור חשבו לתת את זה לקירה - אבל מילא. וחוץ מזה, מייד אחרי שאנחנו מגלים על הסמים, גארק מנסה להוריד את מפלס הסימפטיה של באשיר אליו ומספר לו סוף כל סוף למה הוא הוגלה לכאן - בזמן הכיבוש הוא היה אחראי למרדף אחרי כמה באג’ורים נמלטים; סגנו אילים הגיע אל ספינה קרדסית שעליה הם הסתתרו, אבל הקפטן לא נתן לו לחפש בה; וגארק החליט שהפקודה לעצור את הבאג’ורים היא מעל הכל ופוצץ את הספינה, הבאג’ורים, הקרדסים ואילים. וגארק יודע לספר את כל זה תוך שהוא נראה מפחיד - כמו קרדסי אמיתי, שלא מתחרט לרגע על כל זה אלא רק על כך שעל הספינה הייתה הבת של איזה גנרל ועכשיו הגלו אותו בגלל זה.

באשיר מדבר כאילו זה לא עושה עליו רושם והוא מתכוון להציל את גארק בלי קשר. האם זה באמת לא עושה עליו רושם? שוב, ניואנסים.

טוב, אנחנו יודעים מה צפוי עכשיו, כן? סצינת גמילה מסורתית שבה בהתחלה החולה סובל בחדר בזמן שהמלווה מחליף כל מני פוזיציות, ובסוף החולה קם ומשתגע והולך מכות עם המלווה. זה בדיוק מה שאנחנו מקבלים, אבל זה עשוי מצויין. ובהתקף הזעם שלו, גארק פתאום מספר סיפור רקע שונה לגמרי. הוא בכלל היה יד ימינו של ראש השטאזי, והוא ואילים עסקו בעינוי של אסירים, ואז פתאום הוא ריחם עליהם ושיחרר אותם מול עיניו של אילים הנדהם. אבל כדי שלא תחשבו שהוא קדוש, גארק ממשיך לדבר על כמה שהוא שונא את התחנה, ובפרט שונא את באשיר הנודניק הזה עם הארוחות המטופשות שלו. באשיר ממשיך להיראות כאילו הוא מנסה שלא יהיה אכפת לו (ראו תמונה) ואז יש את המכות המתבקשות וגארק גומר שוב בבית החולים - הגמילה לא עובדת טוב כי שקר כלשהו.

בקיצור, בלי שבאשיר יידע יותר מידע ביולוגי על הקרדסים, שקר כלשהו יהרוג את גארק תוך כמה ימים. גארק כבר משלים עם זה ומתפייס עם באשיר ומספר לו סוף כל סוף את הסיפור האמיתי. הוא ואילים היו שניהם בני טיפוחים של ראש השטאזי וקרובים זה לזה כאחים; אבל אז מישהו נתן לכמה אסירים באג’ורים להימלט, וגארק ואילים עשו כל שביכולתם להפליל זה את זה. וגארק הפסיד. לא קדוש, לא מפלצת, סתם מרגל כושל שבגד בחברו הטוב ביותר ומקווה שבאשיר יסלח לו.

אבל באשיר מתכנן לעשות יותר מזה. לילד יש שחלות. לא מספיק שקודם הוא התעמת עם אודו שרצה לחלוב מגארק מידע; עכשיו הוא מתעופף לו אל הטריטוריה הקרדסית בחיפוש אחר ראש השטאזי (במיל’) כדי שייתן לו את המידע שהוא צריך. כאן הפרק כבר הולך לכיוון המופרך, אבל מילא - כשבאשיר מגיע אל ראש השטאזי מתברר שהלה יודע עליו הכל והסיבה היחידה שבאשיר מצליח להגיע עד אליו היא כי הוא רוצה. ראש השטאזי הוא טיפוס בפני עצמו - באופן די משמח, יש בסדרה קרדסים מכל הסוגים והמינים, ואני חששתי בהתחלה שהם הולכים להיות גזע שטחי.

חוץ מהמידע הביולוגי שבאשיר צריך הוא מקבל מעט מאוד מראש השטאזי, אבל אם להאמין לו (והאם להאמין לו?) הרי ששלושה דברים ברורים - ראשית, גארק אכן היה בן טיפוחיו; שנית, ראש השטאזי כעת שונא אותו וחפץ מאוד לראות אותו ממשיך לחיות בסבל על התחנה; ולבסוף, “אילים” הוא שמו הפרטי של גארק. מה שדי אומר משהו על האותנטיות של כל המעשיות שלו.

ופתאום אנחנו חוזרים לסטטוס קוו כאילו לא קרה כלום. באשיר יושב לארוחת צהריים וגארק מצטרף אליו, כשהוא נראה בריא (ומסטול) מאי פעם, וכשבאשיר שואל אותו מה מבין סיפוריו היה אמת ומה שקר, גארק מדגיש שהכל היה אמת. במיוחד השקרים. אז האם למדנו משהו חדש בפרק הזה על גארק? כמובן שכן!