זה לא שזה פרק גרוע, אלא פרק סטנדרטי ותבניתי למדי. וזה, למען האמת, עוד יותר גרוע. כי ל-DS9 היה אס בשרוול בדמות דקס והיכולת לבנות סיפורים מעניינים סביבה, ועושה רושם שהם שולפים שוב ושוב ושוב את האס הזה גם כשזה כדי לבזבז אותו על סיפורים בינוניים ביותר. והכי מאכזב הוא שזה כל מה שהם עושים עם דקס: זו כמעט לא דמות, אלא בעיקר טריל-עם-סימביונט. וכל פרק שסובב סביב דקס עד כה (לא מחשיב את הפרק שבו היא הייתה מנטורית וכבר הספקנו לשכוח מרוב שהוא היה סתמי) התעסק בדברים הללו - או באופן שבו החיים הקודמים של הסימביונט חוזרים כדי לרדוף את המארח הנוכחי (ב-Dax וב-Blood Oath), או בבעיות של המבנה החברתי הזה שבו רק המיוחסים ביותר מקבלים סימביונט (ב-Invasive Procedures). והפרק הזה לוקח שוב את שניהם ולא עושה מהם שום דבר מעניין מלבד לומר בדיוק את זה - תראו, לטריל-עם-סימביונט יכול להיות עבר אפל שקשור לגלגול קודם של הסימביונט וישוב לרדוף אותם; ותראו, העניין הזה שרק המיוחסים מקבלים סימביונט? זה יוצר בעיות. אוח.

אנחנו מתחילים עם משהו שהוא תחליף ל”קצינים משחקים פוקר” של TNG: “קצינים מבשלים אוכל”, בניצוחו של סיסקו ועם בונוס של אודו מערבב סופלה. או’ברייאן לא מוזמן (לא ברור למה, הוא פשוט לא מופיע בפרק). זו דווקא סצינה משעשעת ועם סיסקו שהוא קצת פחות הנודניק הרגיל וקצת יותר הפסיכי מהעולם המקביל של Crossover וקצת עצוב כשפרק נפתח עם הסצינה הטובה ביותר בו. כמובן, כל זה לא חשוב אלא דווקא האירוע המשני של דקס שמוצאת איזה כלי נגינה עתידני של סיסקו ג’וניור ומתחילה לנגן עליו משהו נחמד למרות שלטענתה כל המארחים של דקס היו נטולי כישרון מוזיקלי. מוזיקה מאיימת, בבקשה!

קצת אחר כך דקס וסיסקו משחקים שחמט. ודקס מזמזמת את המנגינה. ומשגעת את סיסקו. ואז הוא עושה מהלך טוב כי היא לא מרוכזת, והיא משתגעת ומאשימה אותו ברמאות ומעיפה את הכלים מהלוח ועושה את זה במין עצבנות פסיב-אגרסיבית מוצלחת כזו שגורמת לי להצטער, ולא בפעם הראשונה, שעשו את ג’דזיה כזו צנון ולא נותנים לשחקנית להשתולל גם כשהדמות לא אמורה על פי התסריט להיות מחורפנת. כמה מחורפנת? בסצינה הבאה קירה מנסה להרגיע אותה והן כמעט הולכות מכות. ואז דקס מסתלקת ונכנסת משום מקום אל סצינת הזייה/חלום גנרית שבה מופיע מישהו במסיכה קריפית! ואז הוא מסיר את המסיכה הקריפית! ומתחת יש! עוד מסיכה! קריפית! קריפי! ואז דקס מסתובבת! ונתקעת בקווארק! קריפי! ולא נראה יותר את קווארק בפרק! קריפי!

ומכאן, על פי נוסחה, לסצינה אצל הרופא. וכאן הרופא אמור להגיד שהכל בסדר מבחינה גופנית ואין לו מושג מה קורה, אבל זה דווקא לא מה שקורה - יש לדקס בעיה עם רמות השקרכלשהו. ואם הרמה יורדת יותר מדי, זה מעיד על סוג של דחיה של הסימביונט על ידי המארח ויכול להרוג את הסימביונט ואז על פי חוק מעבירים את הסימביונט למארח אחר (וכפי שראינו ב-Invasive Procedures, זה בהכרח אמור להרוג את המארח המקורי). אז יאללה, אורזים הכל ונוסעים לעולם הבית הטרילי, שיטפלו בדקס. סיסקו ובאשיר מצטרפים, וזה אפילו הגיוני בהתחשב בכך שאלו שני האנשים שהכי אכפת להם מדקס בתחנה.

החבר’ה נוסעים לטרילנדיה בדיפיינט, כי זה נותן לנו סוף סוף תחושה של ספינת חלל אמיתית, לא כמו הגיגיות המעאפנות הללו שבהן יש שני אנשים שיושבים כל הזמן ליד המחשב. כאן יש לנו חדרי שינה והכל, מה שמאפשר את הסצינה היפה ביותר בפרק (בתמונה) - דקס בפיג’מה לא מצליחה להירדם ובאה לבקר את באשיר בפיג’מה שמנסה לעודד אותה (ומצליח!). ואף אחד לא מנסה להתחיל עם אף אחד בצורה קריפית ואין מתח מיני מאולץ ומביך ונראה שסוף סוף הסדרה מחקה את החרפה של יחסי באשיר-דקס של העונה הראשונה. באשיר כבר לא ילד כאפות והוא אפילו קצת סימפטי.

בטרילנדיה יש מקבילה לאקדמיה של הפדרציה, שאקרא לה האקדמיה סימביוזה. הטרילים צריכים להתקבל לשם, ואז לעבור מבחנים על מבחנים על מבחנים, ובסוף אולי יתנו להם סימביונט. דקס כל כך שנאה את זה שהיא התעקשה לחזור גם אחרי שבעטו אותה בפעם הראשונה. עכשיו משגרים אותה ישר אל הרופאים שם, ואחת מהן מגיעה לדבר עם דקס ושות’. יש לה שם שנשמע בערך כמו ד”ר רוע, ואני אדבוק בגרסה הזו כי מייד ברור לנו (נוסחה או לא?) שלא היו טורחים להקדיש לה כל כך הרבה זמן מסך אחרת. שורה תחתונה - ייצבו את המצב של דקס והיא מתחילה להשתפר - אה, אופס, בסצינה הבאה שוב יש לדקס הזייה עם איש במסכה קריפית, ואז חבר’ה טרילים מהאקדמיה עם מדים מלפני מאה שנים שתוקפים אותה. יאיי. מה החוק אומר? שלוש סצינות הזייה בפרק? זה מה שהיה ב-The Collaborator, נכון? יופי, אז נשארה לנו רק עוד סצינה אחת כזו לסבול.

אחרי שד”ר רוע מנסה לפטור את החיזיון בתור הזיה, דקס מתעצבנת. כבר ברור לה שזו לא סתם הזיה אלא זכרון שקשור לאחד מהמארחים הקודמים, אבל כמובן, לא כזה שתואם שום זכרון קיים שיש לה. אז דקס מציעה לעקוף את האקדמיה סימביוזה וללכת לדבר ישירות עם האנשים שמטפלים בסימביונטים במצבם הלא-מחובר. שבו הם בעיקר נמצאים בבריכות קטנות ומעלות אדים בתוך מערות ושולחים פולסים חשמליים אחד לשני. וכצפוי, מי שמטפלים בהם הם קריפים מארץ הקריפים, ואחד כזה מתלהב מדקס עד בלי די ולוקח אותה לסשן טיפולי כלשהו. המסקנה שלו - ההזיות קשורות לאחד מהמארחים הקודמים. רגע, מה בדיוק לא ידענו קודם?

למרבה המזל, הטכנולוגיה מתערבת לטובתנו. אתם מבינים, לסיסקו היה את הרעיון הגאוני, עוד כשכולם היו בתחנה, לגגל את המנגינה שנתקעה לדקס בראש. לקחו רק כמה ימים לבצע את החיפוש! איזה מחשבים מהירים! מישהו פה לא שמע על אינדקסים! בכל מקרה, מתברר שהמנגינה נכתבה על ידי איזה ג’ורן בלר לפני 86 שנים. מבט אחד בתמונה שלו, ודקס חוטפת את ההזייה השלישית, שבה הברנש הזה רוצח מישהו תוך שהוא לובש את המסיכה הקריפית. וכשהוא מסיר אותה דקס מתחילה לפרכס ולא מפסיקה, ובכך יוצאת אפקטיבית מהמשחק לשארית הפרק (וזה בערך שליש פרק).

זוכרים איזה מבאס היה ב-Dax שפרק שלכאורה סובב סביב דקס בעצם סבב סביב סיסקו שניסה להגן עליה? וזוכרים איזה מבאס זה היה ב-Invasive Procedures שפרק שלכאורה סובב סביב דקס בעצם סבב סביב כל שאר אנשי הצוות של התחנה שניסו להגן עליה? אז זה מה שאנחנו מקבלים פה. דקס מנוטרלת ויש לנו את סיסקו ובאשיר שמנסים להגן עליה (כי לד”ר רוע כבר מדגדגת היד להוריד את השאלטר ולהעביר את הדקס למארח אחר). וזוכרים איזה מגניב זה היה ב-Blood Oath שדקס אשכרה הלכה ועשתה דברים ופעולות קומנדו וסיכנה את עצמה בשביל החברים שלה ואקשן ומגניבות? כן, זה היה אדיר, למה שלא תעשו עוד קצת מזה במקום?

לא ניכנס לפרטי החקירה שסיסקו ובאשיר מנהלים כי זה לא מעניין. לשם שינוי שניהם לא טיפשים ומבינים די מהר את כל הסיפור ואז מתעמתים עם ד”ר רוע בנוגע אליו. עושה רושם שממש לפני קורזון, דקס חילטר לחצי שנה בתוך הג’ורן בלר הזה, שהיה טריל עצבני למדי שלא היה אמור בכלל לקבל סימביונט ורצח את הרופא שהמליץ להעיף אותו מהתוכנית, ואז נהרג תוך כדי בריחה. ואז העבירו את דקס ממנו אל קורזון. נשמע לכם הגיוני? ברור שלא! אם בלר בכלל לא היה אמור לקבל סימביונט, איך קרה שהוא קיבל? הוא החליק על קליפת בננה ונפל על הסימביונט? ואם הוא קיבל כבר סימביונט, למה לו לרצוח את הרופא? שום דבר בסיפור הזה לא מסתדר, אבל עזבו, לא חשוב. זו ממילא לא הפואנטה. הסיבה שבגללה זימברו את דקס כדי שישכח את כל החלטורה הזו היא שונה - לא כדי שישכחו את האפשרות שהאקדמיה תיתן סימביונט למארח לא מתאים, אלא כדי שישכחו את העובדה שמארח “לא מתאים” כזה יכל להסתדר עם הסימביונט במשך חצי שנה. מה שאומר שכל ענייני ה”אי התאמה” של הטרילים הם שקר וכזב. הגרסה הרשמית היא שטריל אחד מאלף מתאים להיות מארח; כשסיסקו מתעמת עם ד”ר רוע היא מודה שבעצם מדובר על אחד לשניים, ושאם זה יוודע בציבור תהיה מהומה רבתי כי אין מספיק סימביונטים עבור כל הטרילים. רק תחשבו מה היה קורה אם ההוא מ-Invasive Procedures היה מצליח!

סוף דבר - אחרי שד”ר רוע נסחטה בהצלחה, הטיפול בדקס הוא פשוט - לתת לה לזכור הכל, מה שמושג על ידי סצינה (קריפית) שבה היא נכנסת לבריכה של סימביונט ומזפזפים אותה והיא מחבקת את ג’ורן בלר. נראה שהיא התאוששה, למרות שיש את הקטע הזה של לגלות פתאום שאחד מהגלגולים שלך היה רוצח עצבני וגרוע מכך - בעל נטייה למוזיקה - ולכן אנחנו נפרדים מדקס הפעם כשהיא על התחנה, מנגנת לה בכלי הנגינה העתידני הגנוב של סיסקו ג’וניור בצורה שאמורה להעיד לנו ברמז מעודן שהיא מנסה לעכל את גודל החוויה שהיא עברה. ולי זה בעיקר מזכיר את הפרק הנפלא ההוא מ-TNG. זוכרים? זה עם החליל בסוף.