קו העלילה של באשיר נגד מדור 31, שנרמז באופן קצר בשני הפרקים הקודמים, משתלט פה על כל הפרק ונותן לנו סגירה של הסיפור הזה ומבט אחרון על הזוג באשיר-או’ברייאן. לדעתי? הוא עושה את זה מושלם. אבל אני מבין גם את אלו שמבקרים אותו.

הפרק מוותר על שני דברים, באופן כמעט מוצהר. ראשית: הוא מוותר על האפשרות לעשות מעין קרב מוחות אימתני בין באשיר למדור 31, וספציפית לסלואן שמייצג אותו. באשיר מנצח בקלות - הרבה יותר מדי בקלות. רוב הפרק הוא איזה מאבק בלימה נואש של סלואן מול באשיר. זה לא מתאים לסלואן שראינו עד כה, שתמיד שלט במצב. באשיר תופס אותו בצורה כמעט אידיוטית, עם שדה כוח במקום הישיבה החביב על סלואן, ולא על ידי איזה שימוש באינטלקט המזהיר שלו. זו הטפשה מכוונת של סלואן, כי בלי זה לא יהיה פרק ואפשר להגיד ביי ביי לאודו, אבל זה כן עשוי לאכזב את מי שציפה לאיזה דו-קרב שכזה (אני לא ציפיתי; ציפיתי שבאשיר ימחץ אותם). יותר מכך - העימות הזה עולה לסלואן בחייו, ואם היינו בעונה 5 של הסדרה הייתי מתפלץ מרוב כעס על כך שזרקו לפח דמות כל כך מוצלחת. אבל אנחנו בסוף הסדרה, וחיסול שכזה, שסוגר את העימות בין באשיר לבין 31, נראה סביר למדי.

שנית, הפרק נמנע מלהעלות סוגיות מוסריות בסגנון In the Pale Moonlight, מה שמעלה את השאלה בשביל מה צריך את מדור 31 בכלל. העניין הוא שאני לא רואה את מדור 31 בתור האמצעי הנכון להעלות סוגיות כאלו. גם בשתי הפעמים הקודמות שבהן הוא הופיע, נקודת המבט שלנו עליו הייתה של באשיר, שלא מוכן ללכלך ידיים בכל הטינופת הזו ומבחינתו 31 הם אויבים מרים. הדבר היחיד שמשתנה בפרק הזה הוא שבאשיר מתחיל לשחק מלוכלך - אבל רק נגד 31 עצמם.

אז אנחנו לא מקבלים פה In the Pale Moonlight נוסף ולא מגלים צד חדש ואפל אצל באשיר, אבל זה לא מה שאני מצפה לו מפרק כזה. הסדרה נמצאת בשלב האחרון של סגירת העלילה; וזה מה שאני מחפש פה, סגירה של הקצוות שבתקווה תלווה בקתרזיס מהנה כלשהו. זה בדיוק מה שקיבלנו פה.

אנחנו מתחילים עם שיחה של קירה ואודו הגוסס, שבה אודו שולח את קירה להתחפף למקום אחר כדי שלא תראה אותו מת כפי שראתה את ברייל מת באותו חדר עצמו. בקיצור, קצת דרמטיזציה על ההתחלה כדי להזכיר לנו בשביל מה באשיר הולך לעשות דברים מטורללים הפרק. אחר כך, כדי להזכיר לקהל על מה מדובר, באשיר ואו’ברייאן מגלים לסיסקו את כל התוכנית ההזויה שלהם למשוך נציג של מדור 31 אל התחנה על ידי העמדת פנים שבאשיר מצא את התרופה למחלה של משני הצורה. הרעיון: לתפוס אותו להשתמש בסורקי מוח רומולאניים עליו. כמובן שכל העסק לא חוקי ולא אתי בעליל, אבל מאז שב-Inter Arma Enim Silent Leges הרומולאנים השתמשו על באשיר בסורקי מוח כאלו כתוצאה מהתעלול של סלואן, ככל הנראה באשיר איבד את החשק להקפיד על זוטות כאלו. ומה עם או’ברייאן? ובכן… הוא קצת נגרר אחרי באשיר, לא?

כמו כן זה פרק באשיר-או’ברייאן אז יש לנו סצינה שלהם משחקים חצים אצל קווארק. ומה זה חשוב שקווארק סגור ובאשיר פרץ פנימה (צד אפל של באשיר!). באשיר עסוק בחישובים ומדווח שלפחות 73 אנשים היו חייבים להיות מעורבים במזימה הנוכחית של מדור 31 - זו הדרך של הפרק לספר לנו שמדור 31 ממש לא הולך למות עם סלואן, אני מניח. כמו כן באשיר קורא את “על שתי ערים”, שללא ספק נבחר בזכות השורה הבודדת שנראה שהתסריטאי מכיר - הזו עם הטוב שבזמנים והרע שבזמנים.

ואז סלואן מנסה את רוטינת הלעיר-את-באשיר-משינה שלו, נתפס, מוצא את עצמו במעבדת הרפואה תחת איום שימוש במתקן הרומולאני, מנסה להפחיד את באשיר ואו’ברייאן במילים ולא ממש מצליח כי אף אחד לא פוחד ממנו וכולם שונאים אותו - ובתור מוצא אחרון מפעיל איזה מנגנון התאבדות שיש לו בתוך המוח - משהו יותר מתוחכם מציאניד בשן, כך שאפשר לסלוח לבאשיר שלא גילה אותו. באשיר ממהר לנסות להציל אותו והוא לא מת עדיין, אבל ימות תוך פרק זמן שדומה להפליא לאורך הפרק, ובאשיר חייב לחלץ את המידע על התרופה עד שזה יקרה.

כן, כן, ברור שכל זה לא הגיוני. גם שסלואן נתפס בקלות וגם שבכלל קיימת תרופה וגם שמי שיוצא לתחנה ועלול להיתפס יודע מה התרופה. הפרק מתייחס לזה טיפה - באשיר אומר לסלואן שהוא ידע ששיטת הפעולה שלו לא תהיה סתם להשמיד את כל המעבדה של באשיר אלא חיסול ממוקד של המידע על התרופה, מה שיצריך לדעת מה בדיוק לחפש - אבל אני לא קונה את זה. בפרט לא בהתחשב בכך שבהמשך הפרק התרופה תתגלה פחות או יותר בתור רצף של ארבע מילים. זה לא משהו שאפשר להשמיד, אם הוא התגלה. קודם כל צריך לחסל את באשיר, שכמובן יזכור את כל המידע בעל פה - אז למה סלואן לא התחיל מזה? וחוץ מזה יכולים להיות למידע כל כך פשוט אינספור גיבויים.

אבל חשבתם שזה היה לא הגיוני? חכו חכו ותראו מה באשיר עושה עכשיו! הוא מהנדס איזה התקן ממבו-ג’מבו שיאפשר לו להיכנס למחשבות של סלואן כדי לחלץ משם את המידע. כמובן שאם סלואן מת בזמן שהוא בפנים גם הוא ימות, כי אלו חוקי ז’אנר המטריקס-אינספשן הללו. ואו’ברייאן?

  • O'BRIEN:
    You heard me. And it's not open to debate. If you're determined to go on this lunatic mission inside Sloan's head, then somebody with an ounce of sanity has to be with you.
  • BASHIR:
    You just want to come because you don't want Captain Sisko to find out what we're doing.
  • O'BRIEN:
    There's that too.
  • BASHIR:
    I'd better get another bed.

אם היה צורך להבהיר את הנקודה הזו במפורש - הפרק הזה טוב בגלל הדינמיקה באשיר-או’ברייאן. בגלל שכל רגע משותף של הזוג הזה, עוד החל מ-The Storyteller בעונה הראשונה, הוא זהב טהור של כיף.

ואיך נראה המטריקס? ובכן… הוא נראה כמו DS9. סלואן וירטואלי ידידותי באופן חשוד מקדם את פניהם של או’ברייאן ובאשיר ומסביר להם שהמוח שלו נראה כמו DS9 כי אין תקציב בשלב הזה של העונה לסט מורכב של… אה, סליחה, הוא מתכוון שהוא רצה לגרום להם להרגיש בבית. הוא באמת ידידותי! הוא מנסה לתת להם את התרופה, אבל משהו לא נותן לו. במקום זה הוא גורר אותם ל”מסיבת פרידה” של סלואן מכל האנשים בחייו - אנשים שהוא בעיקר פגע בהם, מן הסתם, כמיטב מסורת הקלישאות. חייבים להודות שסלואן לא מוצלח כל כך בתור דמות אלא יותר בתור איזה ייצוג פיזי של מדור 31, והסלואן הידידותי הזה קצת מעצבן… אה! פתאום צץ סלואן “הרגיל” וירה בו, בדיוק כשהוא הלך לתת להם את התרופה!

או’ברייאן ובאשיר פורצים במסע חיפושים בתחנה אחרי הסלואן המרושע, אבל בדרך נתקלים באיזה שומר מעצבן וחוטפים שניהם פייזר לפני שהם מתגברים עליו. מה שגורם להם לקרוס ליד קיר ולחכות שבאשיר יוציא אותם משם על ידי שימוש באיזה ממבו-ג’מבו גופני שאמור לשמש בתור סיגנל למכשיר שמפעיל את הסיפור - אבל הוא לא מצליח לעשות את זה. כך שיש לנו שיחת או’ברייאן-באשיר אחרונה לפני שהם מצפים למות. וזו הופכת לשיחת “יחסינו לאן”.

זוכרים שוורף ועזרי היו גם כן על סף הוצאה להורג וניהלו שיחת “יחסינו לאן” וזה לא עניין אף אחד? אז כשזה או’ברייאן ובאשיר, זה כן מעניין. בפרט כשהם מדברים על קייקו ואז

  • BASHIR:
    She'll understand. She'll know you did it for me.
  • O'BRIEN:
    That's what'll upset her the most. She always said I liked you more than I liked her.
  • BASHIR:
    That's ridiculous.
  • O'BRIEN:
    Right. Yeah.
  • BASHIR:
    Well maybe you do, a bit more.
  • O'BRIEN:
    What? Are you crazy? She's my wife. I love her.
  • BASHIR:
    Of course you love her. She's your wife.
  • O'BRIEN:
    Yeah.
  • BASHIR:
    I'm just saying maybe you like me a bit more, that's all.

ובהמשך באשיר גם אומר שהוא מאוהב בטירוף בעזרי, אבל את או’ברייאן הוא אוהב… קצת יותר. איזה זוג חמוד!

אחרי העסק הזה הם מחליטים שקצת פחות בא להם למות אז הם קמים לבדוק עוד דלת, ואז מתעוררים במעבדה אל סיסקו הזועף ואל סלואן שמתפגר סופית ואיתו כל תקווה לריפוי עבור אודו.

…או שלא?

כמובן שציפיתי כאן לטוויסט, אבל עדיין תהיתי אם הטוויסט יכלול נצחון כלשהו לסלואן או לא. הוא לא. כשבאשיר מנסה לקרוא את הספר שלו ושם לב שבעמוד שבו הוא נמצא באמצע הספר שוב צצה שורת ה”הטוב שבזמנים” ואחריה הספר מתחיל מחדש, הוא מבין שהם עדיין במטריקס - המוח של סלואן רק גרם להם לחשוב שהם התעוררו. אז או’ברייאן ובאשיר שבים לחיפושים ומגיעים לחדר של סלואן שנמצא בבלאגן מוחלט. בשלב הזה באשיר נכנס לשיחה ארוכה עם סלואן על גודל ההשפעה של מדור 31 וכמה שווה לבאשיר לחלוב כמה שיותר מידע עליו לפני שסלואן מת, בזמן שאו’ברייאן הפרקטי מוצא את התרופה ואז עובד קשה על לשכנע את באשיר לצאת בזמן לפני שסלואן מת, ולא משנה כמה סלואן יפתה אותו עם מידע על מדור 31. בדיעבד באשיר מודה שהאובססייה שלו ל-31 הייתה גורמת לו למות שם אלמלא או’ברייאן היה מציל אותו - אז טוב שאו’ברייאן הצטרף!

סוף דבר: אודו נרפא ובאשיר ואו’ברייאן פולשים שוב לקווארק בלילה וחוגגים על חשבון בקבוק שלו שיותר ישן מבאשיר. והפרק מסתיים בצורה מושלמת:

  • O'BRIEN:
    To friendship. I'd better get home. Keiko's holding dinner for me.
  • BASHIR:
    This late?
  • O'BRIEN:
    Yeah, well, she's a hell of a woman.
  • BASHIR:
    That's why you love her.
  • O'BRIEN:
    That's right. That's why I love her. You want to come?
  • BASHIR:
    Sure.

פלוס עוד השלכת חץ אחרונה של באשיר שפוגעת בול במטרה.

כמובן, אני מצפה לראות את באשיר ואו’ברייאן בהמשך, וסביר שעוד יקרו איתם דברים, אבל הפרק הזה הרגיש כאילו הזוג באשיר-או’ברייאן, אחד מהציוותים המוצלחים ביותר של הסדרה, ניגן כאן את אקורד הסיום המושלם שלו. תודה.