ושוב אנחנו מתחילים עם מוטיב ה”באשיר ילד כאפות”. הפעם כשהוא מפתה מישהי עם שיחות על מעללי הגבורה שלו מהמבחנים באוניברסיטה, בזמן שאו’ברייאן מביט בו מהצד בגועל גלוי, אבל למרבה המזל זה לא הולך להיות פרק על באשיר (או או’ברייאן) כי חיש קל חוזרת ל-DS9 ספינה שהם שלחו כדי להציץ אל מעבר לחור התולעת, כשהיא מיובשת כמעט לגמרי מאנרגיה, ועל סיפונה אורחת מהצד השני – ואש, אינדיאנה ג’ונס ממין נקבה, רק עם פחות התעניינות בשטויות כמו חוקי רכוש ומוסר, שהיא גם החברה של קפטן פיקארד (Captain’s Holiday) ולאחרונה נצפתה באחד הפרקים המחפירים ביותר בתולדות TNG (Qpid) כשהיא יוצאת להרפתקאות עם טרול החלל האומניפוטנטי – Q, שחיש קל מראה לצופים את פרצופו – מתכון לצרות!

עושה רושם שלואש נמאס מ-Q (ובינינו, למי לא יימאס ממנו?) ובשלב מסויים היא זנחה אותו לאנחות והמשיכה לעשות חיים משוגעים ברביע גמא, בלי להתחשב בעובדה שאין לה ממש איך לחזור הביתה (האפשרות שספינה של DS9 תמצא אותה במקרה באיזור חור התולעת ואחר כך לא תהיה שום התייחסות לאופן שבו מצאו אותה כי לכולם ברור שזה לא הגיוני אז למה לטרוח כנראה לא עלתה בדעתה), מה שלא מנע ממנה לבזוז עתיקות למכביר, כולל משהו שנראה כמו יהלום זרחני מפלצתי שמיועד להביא סכומים יפים ביותר.

Q עצמו מזדנב אחרי ואש ומנסה לשכנע אותה לחזור ולהתרוצץ איתו, וכשבאשיר המסכן מנסה להתחיל עם ואש הוא הופך להיות ילד כאפות גם של Q, שפשוט שולח אותו לישון (וראו גם את התמונה). בינתיים DS9 סובלת מהפסקות חשמל שהולכות ומחריפות, וכשאו’ברייאן שם לב לכך ש-Q מבקר אותם נהיה לכולם ברור מי החשוד פה וסיסקו הולך עם Q מכות בזירת איגרוף מאולתרת כש-Q עוטה שפם ומבטא מתאימים. קצת עצוב – ברור שהם רוצים לבדל את סיסקו מפיקארד (היריב הקבוע של Q, שבדרך כלל התיש אותו למוות בדיבורים) וסיסקו אומר זאת בעצמו, אבל זה בעיקר עוזר להמחיש כמה פיקארד מוצלח יותר.

עם זאת, למרות כל הכיף של Q לועג לאנשי התחנה והולך מכות עם סיסקו, הוא מכחיש בתוקף את ההאשמה שהוא זה שגורם להפסקות החשמל. אז את מי נשאר להאשים חוץ מועד העובדים של חברת החשמל? המממ… האם היה אקדח במערכה הראשונה, או סתם יהלום ענק על השולחן, שהיה גם במעבורת החלל שבה היה קצר דומה בתחילת הפרק? והנה שוב DS9 נכשלת בנסיון לייצר תעלומה שמשום מה אף איש צוות לא מצליח לפתור (ו-Q לועג להם על זה, ובצדק). הבעיה היא שהתעלומה הזו מתבררת בערך באמצע הפרק וכל ההמשך הצפוי שלו (ואש מנסה למכור את הפריטים שלה במכירה פומבית בעזרת קווארק; היהלום כמעט משמיד את התחנה; מגלים אותו ברגע האחרון לא בעזרת חשיבה חדה אלא בעזרת טכנובאבל; אחרי שמעיפים אותו מהסיפון מתברר שהוא היה צורת חיים עוברית שממהרת חזרה הביתה דרך חוק התולעת) קצת איטי ומתיש.

האינטראקציה בין ואש וקווארק קצת מביכה – מסתבר שכשמפגישים שני נוכלים השלם לא בהכרח גדול מסך חלקיו. עדיפה האינטראקציה הקצרה של קווארק עם אודו שממשיך את מסורת המונולוגים על המוזריות של המינים האנושיים והפעם בנושאי צבירת רכוש.

האכזבה הגדולה של הפרק היא כמובן Q. לא כי הדמות או השחקן לא טובים כרגיל (הם תמיד מצויינים) אלא כי פרקי Q צריכים לעשות שימוש אמיתי ב-Q וב”אתגרים” שהוא מציב בפני הדמויות שהוא פוגש. כמה מהפרקים המצויינים ביותר של TNG היו כאלו בזכות זה. כאן, לעומת זאת, הוא על תקן מתבונן מהצד שצוחק על כולם אבל לא מניע כלום בעלילה, ואפשר היה למחוק אותו מהפרק לגמרי מבלי לשנות בו כמעט כלום. עושה רושם שהוא גם לא עתיד לחזור לסדרה, וחבל, אבל מנקודת מבטו של Q אכן לא ברור למה לו להתעניין בכזו תחנת חלל נידחת עם מפקד תחנה שהוא כל כך לא פיקארד.