עונה 1 פרק 10 – Move Along Home
הפוסט הקודם
|
הפוסט הבא
|
Worst. Episode. Ever.
באמת, מה עבר להם בראש?
לשם שינוי אנחנו לא מתחילים עם “באשיר ילד כאפות” אלא עם “ג’ייק סיסקו ילד כאפות”, וספציפית באיך שסיסקו פאפה מתעצבן על ההשפעה הרעה של ישמעאל (נוג, ילד פרנגי!!!!!!) על האוצר הקטן (כבר בן 14! אבא, תתנהג אלי כמו מבוגר!) שלו.
וזה עוד החלק הטוב של הפרק.
סיסקו ממהר לפגוש משלחת של חייזרים מרבעון גאמה שמעבר לחור התולעת. זה מפגש First Contact וכולם מנסים להיות חגיגיים ולבושים במיטב הבגדים, חוץ מ… אויש, לא, ואני כבר חשבתי שנצליח להימנע מ”באשיר ילד כאפות”. באשיר מסתבך עם המדים וחוטף נזיפה מסיסקו, ואז מגיעים החייזרים שנראים כמו מונגולים עם כיתוב על המצח ובמקום לדון בדיפלומטיה מבקשים שינחו אותם אל קווארק כי הם רוצים להמר. סיסקו המום, אבל אני יותר – אני לא בטוח אם אני רואה פרק של DS9 או של TOS.
וזה עדיין החלק הטוב של הפרק.
המונגולים מגיעים אל קווארק ומתחילים לחגוג. לסיסקו נמאס לפקח עליהם אחרי שש שעות והוא הולך לישון. קווארק מרמה. המונגולים תופסים את קווארק. המונגולים זועמים על קווארק. המונגולים שולפים משחק מוזר משל עצמם ומתחילים לשחק עם קווארק. במשחק יש ארבעה חיילים לקווארק. פתאום סיסקו מתעורר במקום זר ומוזר ומגלה שגם קירה, דקס ובאשיר תקועים איתו שם. אוקיי, מה? אוי ואבוי, אני לא מאמין שהם אשכרה הולכים לעשות פרק כזה.
וזה נמשך. ארבעת הקצינים המסכנים משתתפים במה שנראה כמו משחק מחשב מטופש במיוחד, שאפילו אם הייתי משחק בו בעצמי ולא רק צופה בו הייתי סובל. בשלב מסויים הם צריכים לחקות ילדה שמשחקת קלאס. I shit you not. אני לא רוצה לפרט לגבי מה שהולך במשחק, כי א) זה כואב לי לחשוב על זה. פיזית. ו-ב) המשחק חסר כל הגיון (אפילו יותר מקווידיץ’), ורואים שהכותבים של הפרק רצו שיהיה חסר הגיון כי משום מה הם חושבים שזה משפר את המצב. זה לא. אתם לא לואיס קארול. לא , לא, לא!
בינתיים אודו מתחיל לחקור את היעלמות כל הצוות ומגלה מהר מאוד שהאשמה בקווארק ובמונגולים, ואז הוא… ובכן, לא ממש מסוגל לעשות שום דבר אלא רק לחכות שהמשחק ייגמר. אנחנו אמורים אולי לפחד שדמויות ייהרגו במהלך המשחק כי כל הזמן זורקים לנו רמזים מאיימים שזה הולך לקרות, אבל נו באמת. המשחק מסתיים בכך שכולם נופלים לתהום ואז צצים חזרה לעולם האמיתי, והמונגולי מסביר ש”זה רק משחק”. סיסקו עוד קצת זועם עליו, אבל כשמתברר שקווארק רימה את המונגולים הם עוזבים אותם במנוחה. סוף הפרק.
מה אומר לכם, עלילה כל כך מטופשת לא ראיתי באף סדרה כבר הרבה זמן. זה מזכיר את הפרקים הגרועים ביותר של TNG. בנוסף, יש כאן גזענות-חוצנים מעיקה – החייזרים מטופשים, מתנהגים כמו מטומטמים, רוצים רק להמר, חוטפים את הצוות ובסוף הכל נסלח להם כי “זה סתם משחק” – אוי ווי. עוד פעם גזע שלם של חייזרים מרודד לרמת מפגרים גמורים עם תרבות נחותה (הפעם הקודמת הייתה ב-Captive Pursuit אבל שם לפחות זה עורר קונפליקט כלשהו). פשוט פרק מיותר.
זה עדיין לא אומר שהפרק הוא אסון טוטאלי. רוב הדמויות דווקא מצליחות להיות משעשעות בו והוא כולל כמה ציטוטים נחמדים (לא טובים במיוחד לכשעצמם, אבל מוצלחים בהקשר שלהם, ולכן לא אצטט כאן). הדמות היחידה שהפרק מתמקד בה באופן מעניין מספיק היא קווארק, שאחרי שהוא מבין שהמשחק מתנהל עם חברי הצוות מתחיל לחרוג מדמות המהמר הפרנגי הנכלולי ומפגין מה שנראה כמו דאגה אמיתית לחברי הצוות (או שמא רק לעורו…?) ואפילו מתחנן בפני המונגולים לא לאלץ אותו לבחור אחד מהם כדי שיוקרב. עדיין, הוא לא מצטלם טוב כשהוא מתבכיין כמו שמצטלמת טוב תמונה קבוצתית של כלי המשחק ההמומים, אז קבלו אותם (בתמונה).