בעולם האוטופי של מסע בין כוכבים אין יותר מדי מקום לנכים ומוגבלים. אז היה לנו ב-TNG את ג’ורדי, אבל ברוב המוחץ של הזמן הוא פשוט היה “אדם רגיל עם משקפיים מגניבים וראייה יותר טובה משל אדם רגיל”. הפרק היחיד שהתעסק ברצינות בנכות היה Ethics, שבו וורף הופך למשותק בכל גופו בעקבות תאונה, וזה לא היה פרק טוב. הוא הציג את הנכות של וורף באופן סופר-שלילי והיה די ברור שהוא יחזור לעצמו בסוף הפרק.

לכן פרק עם דמות נכה, בפרט דמות חד פעמית שאין לנו מושג מה יעלה בגורלה, הוא רעיון מצויין. ו-DS9 זכרו שהם סדרת מדע בדיוני ולכן יכולים לייצר סיטואציות לא מציאותיות שיבחנו את הנכות הזו באור חדש, ועושים את זה בפרק הזה בשתי דרכים שונות. מצויין! הרעיון מעולה, הכוונות מצויינות, והביצוע? ובכן, מלודרמה סטנדרטית, אבל לא נורא. אי אפשר לומר “מלודרמה” בלי לומר “מלורה” (OMG אני נשבע ששמתי לב לזה רק אחרי שכתבתי “מלודרמה”).

מלורה היא קרטוגרפית שמוצבת לתחנה באופן זמני כדי לבצע שקר כלשהו ברביע גאמא. המלכוד הוא שהיא שייכת לגזע חייזרים שחי בעולם בעל כבידה נמוכה. מאוד. לגזע כזה (שעדיין נראה באופן חשוד כמו בני אדם – ביולוגים, כמה זה מופרך?) מן הסתם קשה מאוד להשתלב בעולם שבו יש כבידה מלאכותית בכל מקום, והדרך היחידה של מלורה להתנייד בתחנה היא באמצעות שלד חיצוני שמאפשר לה ללכת בקושי רב כמה צעדים, או כסא גלגלים סופר דופר משוכלל מלפני כמה מאות כי מי משתמש בכאלו היום.

או’ברייאן ובאשיר הם אלו שמופקדים על ההכנות לביקור. עכשיו, או’ברייאן הוא איש משפחה למופת, אבל באשיר הוא רווק מושבע בעל כורחו, וקריפ לא קטן שמתוודה בפני או’ברייאן ודקס שהוא כבר סטילקר את כל הקבצים שלה ומרגיש כאילו הוא מכיר אותה שנים. פרט לכך, לקרטוגרפיות יש כידוע אפיל סקסי מיוחד במינו שכבר הפיל ברשתו אפילו את קפטן פיקארד (“Lessons”), אז מה יכול לקרות כאן חוץ מהתאהבות?

אז החצי הראשון של הפרק הוא מלודרמה סטנדרטית שבה מלורה מתגלה כטיפוס העצמאי והקשוח שלא צריך טובות מאף אחד, ובאשיר (וגם קצת דקס) מקלף ממנה את שכבות ההגנה שלה אט אט וחושף את ה… נו, טוב, הבנתם. זה מזמן לנו סצינה מבדרת מאין כמותה של דייט במסעדה קלינגונית שבה מלורה צורחת בקלינגונית על בעל הבית, אז אין לי יותר מדי תלונות. הטוויסט שבגללו אנחנו בסיטואציה קצת שונה מהסטנדרטית הוא שמלורה אינה באמת נכה – כאשר היא במגורים הפרטיים שלה, עם כבידה מתאימה, היא מעופפת ומרקדת, וכמובן שרגע הקליימקס של הפרק הוא זה שבו היא ובאשיר מתעופפים יחד (סחתיין על ההשקעה באפקטים, DS9).

את כל זה צריך להכניס לתוך דילמה כלשהי, אז הפרק משתמש באחת שמבוססת על קלישאה שחוקה נוספת – באשיר חושב שהוא יכול “לרפא” את מלורה על ידי איזה טכנובאבל סטנדרטי, וכמובן ששניה אחרי שהוא קורא את התיאוריה הוא כבר רץ לעשות על מלורה את הניסוי; לא שציפיתי מ-DS9 להציג בצורה מדויקת איך מחקר מדעי מתבצע, אבל זה כבר באמת מגוחך (אבל לא חורג ממה שבדרך כלל עשו בסדרות מד”ב בזמנים ההם, ואולי גם בימינו?) הניסוי מצליח ומלורה מסוגלת ללכת רוב הזמן עצמאית, אבל מהר מאוד היא מבינה שאם היא תמשיך עם הניסוי עד הסוף, היא תאבד את היכולת לשהות בכבידה “שלה” לאורך זמן ובפרט לא תוכל לחזור יותר לכוכב הלכת שלה. מה נגיד, דילמה לא פשוטה, והפרק לשם שינוי לא מנסה לפתור אותה בצורה מלאכותית או לחמוק מהכרעה – מלורה בוחרת בסוף להישאר “נכה” ולהפסיק את הניסוי. יפה יפה.

הבשורה הטובה של הפרק היא שנראה שהשלימו את תהליך הפיכת באשיר לדמות נסבלת שאינה רק שק חבטות של שאר הדמויות. נקווה רק שימשיכו עם באשיר כמו שהוא עכשיו ולא יהפכו אותו לדמות מלוקקת ומעצבנת מדי לכיוון השני.

הייתי רוצה לומר שזה נגמר כאן, אבל לרוע המזל יוצרי הפרק החליטו שבלי אקשן אי אפשר, ובלי לתת למלורה הזדמנות להפגין את “כישוריה” אי אפשר, ולכן החליטו לרקוח מצב חירום מטופש מאין כמותו שתופס את חלקו האחרון של הפרק. בתחילת הפרק מגיע אויב ותיק של קווארק לסגור איתו חשבון. בהמשך הפרק קווארק מתחנן לאודו לעזרה, וזוכה לחיוך-אודו מוצלח ביותר כאשר הוא אומר שהברנש איים לרצוח אותו. עד כאן, הכל בסדר, אבל עכשיו נכנס לתמונה מה שאני מכנה “גחמת התסריטאי”. התסריטאי רוצה ליצור מצב חירום שיערב את מלורה, ולכן הוא יגרום לאודו – שאמור, על פניו, להיות סופר-מקצוען – לפשל בצורה מחרידה. וזו לא הפעם הראשונה שגורמים לאודו לפשל בצורה מחרידה כדי לקדם את העלילה. זה מרגיז אותי גם ברמת הזלזול באינטליגנציה שלי, וגם ברמת הזלזול באודו שהוא אולי הדמות החביבה עלי בסדרה.

אז איך אודו מפשל? פשוט מאוד. הוא יודע שהברנש שרוצה לרצוח את קווארק רציני. הוא גם יודע שכרגע אין מה לעשות נגדו. אז מה עושים? פוקחים עליו שבע עיניים; מוודאים שיש אנשי אבטחה שמופקדים על מעקב אחריו; בודקים שאין ברשותו נשק אסור; משתפים פעולה עם קווארק בנסיון לתפוס את הברנש על חם; משהו! תחת זאת אודו מעיף את קווארק לכל הרוחות, הלה מנסה לארגן איזו עסקה עם הברנש וצד שלישי, ואז הברנש מחליט לירות בצד השלישי (והנה יש לנו קורבן תמים של הפאשלות של אודו), לחטוף את קווארק, להיתקל בדרך בדקס ומלורה ולחטוף גם אותן אל ה-Runabout (איך מתרגמים את זה?) הקרובה ולנסות להימלט אל רביע גאמא. אה, והוא גם יורה במלורה על הדרך, כדי לעשות רושם.

הסוף, כמובן, טוב. מסיבות של ממבו-ג’מבו לא ברור מלורה שורדת את היריה שאמורה הייתה להיות קטלנית (עושה רושם שבאשיר עם הניסויים שלו מצא גם משהו שמגן מפני פייזרים? משהו אומר לי שלא נשמע על התגלית המדהימה הזו יותר אי פעם), וכדי להכריע את החוטף האכזרי היא מנטרלת את כוח המשיכה ב-Runabout ובזמן שכולם מרחפים בייאוש, מכריעה אותו. כל הכבוד! הצלחתם לייצר סיטואציה קיצונית ונדירה שמפגינה את ה”יכולות” של מלורה! ועשיתם את זה אחרי שהיא כבר קיבלה את ההחלטה להפסיק את הניסוי של באשיר, אז בשביל מה? זה קצת כמו הבדיחה על כך שצריך לדעת את תורת החבורות כי אולי יום אחד יחטפו אותך טרוריסטים שישאלו מהי חבורת פישר-גרייס.

אז כל האקט האחרון הזה של הפרק מביך ומוציא את אודו המסכן רע שלא באשמתו, אבל מכיוון שתמונת הסיום כוללת את מלורה, באשיר והמסעדן הקלינגוני שמנגן להם (ראו תמונה) אני מוכן לסלוח על זה.