סוג של סיפור Origin משותף לאודו וקירה? חסר להם אם הם לא עושים את זה טוב.

היי, הם עשו את זה טוב!

בהתחלה נראה שהגענו לעוד פרק מבוסס קווארק, שמתחיל בצורה מאוד לא מבטיחה כמו איזה פילם נואר סוג ז’. קווארק פוגש פאם פאטל באג’ורית (צירוף המילים הזה נשמע לכם מגוחך? בצדק) ששולחת אותו לחמוס איזה מקגאפין שהיא השאירה קבור עמוק בתחנה עוד בשנים העליזות שבהן התחנה הייתה קרדסית למהדרין. למה היא לא מביאה את זה בעצמה? משהו עם אודו שכנראה חושד בה שהיא קצת רצחה את בעלה או משהו. וכדי שנבין שיש פה בעיה אנחנו רואים שכיר חרב מאיים שמסתודד איתה מייד אחרי שקווארק יוצא. נו באמת, לא הייתם חיייבים לדחוף לנו את זה בכוח.

משם אנחנו עוברים לפעולת קומנדו נועזת של קווארק את רום, צמד הקנדרים של התחנה. רום, לשם שינוי, מתגלה כלא-לא יוצלח עמוס תכסיסים, מה שכמובן מרגיז את קווארק עוד יותר. כשבסופו של דבר הם מוצאים את המקגאפין הוא מתגלה בתור רשימת שמות באג’ורית, ואז קווארק שולף סמארטפון מהכיס ומצלם… אה, לא, רגע, אנחנו בעתיד הרחוק של לפני עשרים שנה, אז קווארק שולח את רום להביא מצלמה – מספיק זמן כדי ששכיר החרב יגיע, יקח את הרשימה ויתקע בו יריה מהדבר הזה שהוא כמו פייזר אבל לא הורג דמויות ראשיות גם בפגיעה ישירה אלא רק מנטרל אותן לשארית הפרק.

אז פרק קווארק זה כבר לא יהיה, מה?

רום המסכן נכנס לרוטינת “מה אעשה בלי אחי האהוב”, מופתע להבין פתאום שהוא הולך לרשת את הפאב של קווארק, והמום מכך שאודו רומז שהוא המתנקש. כל זה היה עובד הרבה יותר טוב אלמלא רום כבר ניסה בעבר לרצוח את קווארק (“The Nagus”). אלא אם הכוונה של התסריטאים היא שרום יתגלה בסופו של דבר בתור Mastermind שכל מעשיו הם הצגה, כל העסק הזה די נלעג. אבל הוא נותן תירוץ לאודו וסיסקו להריץ על רום רוטינת שוטר טוב-שוטר רע, אז מילא. זה מספיק בשביל שרום יוביל את אודו אל המקום שבו הם בזזו את הרשימה – מה שהיה חנות בימי השלטון הקרדסי הישנים והטובים. אודו נכנס, ומייד אנחנו קופצים חמש שנים אחורה בזמן.

השלטון הקרדסי בתחנה בעיצומו, מה שאומר שהכל בצבעים כחלחלים וחשוך ומדכא נורא. והחנות היא בדיוק זירת רצח טרייה עם גאל דוקאט בפנים, כך שלא כיף להיות אודו. בעיקר לא כיף לאודו לגלות שעכשיו הוא הפסיק להיות סתם קוריוז משעשע עבור הקרדסים – לפחות עבור גאל דוקאט – והם חושבים שהוא יכול להביא תועלת. ועוד בתור חוקר, למען מפלצת הספגטי המעופפת! אודו ממש לא רואה את עצמו בתור חוקר, עד כמה שהוא משקיף נלהב על טבע האדם.

מה באמת מניע את דוקאט? הוא מלגלג שכישורי שינוי הצורה של אודו יסייעו לו בחקירות, אבל נראה שהדבר העיקרי שהוא רוצה כרגע הוא חוקר לא קרדסי, שמצד שני גם לא חייב כלום לבאג’ורים – מישהו נייטרלי כמו אודו שכבר עכשיו משמש בתור בורר נייטרלי עבורם. ואם אודו יסרב? טוב, תמיד אפשר לירות בבאג’ורים אקראיים. זה משכנע את אודו, אבל אנחנו בוודאי לא משוכנעים שדוקאט עושה את זה כי הוא חס על באג’ורים אקראיים – הוא יודע על הרצח הזה יותר משאנחנו יודעים. תעלומה!

והנה לנו ה-Origin של אודו, דהיינו מה הפך אותו לקצין המשטרה שהוא כיום. אני תוהה האם כבר יש Trope רשמי לעניין הזה של “גיוס על ידי האיש הרע” שהופך את הגיבור למה שהוא, אבל בהחלט צריך להיות. זו ללא ספק בחירה מוצלחת לסיפור מקור – בטח שיותר מעניין מלראות איך הבורג הרסו לסיסקו את החיים. אבל רגע, איך אודו בתור חוקר?

אז הוא לא מבזבז זמן ומתלבש על האלמנה הטרייה – זו שבהווה שלנו כמעט וחיסלה את קווארק. היא מצדה מפנה אותו אל פאם פאטאל נוספת, שהגיעה לתחנה זה לא מכבר, והייתה “מיודדת” עם הבעל המחוסל. אתם כבר מנחשים מי הפאם פאטאל החדשה? בצורה מתבקשת לגמרי, זו קירה הצעירה. ועם שיער!

חזרה להווה, אודו וקירה ממשיכים לחקור את פרשיית הרשימה, ואוד מחלץ מרום שם כלשהו שהוא זוכר במעורפל שהיה בה. זו עוד סצינה מגוחכת לחלוטין. יותר מוקדם בפרק אנחנו רואים לשניה את הרשימה, והיא כתובה בכתיב באג’ורי מוזר; עכשיו אודו עושה עם רום סשן של דמיון מודרך כדי שייזכר בשמות. ואיך זה עובד? הוא שואל מה האות הראשונה, ורום אומר ש-C. והאות האחרונה? O. ובאמצע? יש סימן – אפוסטרוף! ואז רום נזכר שהשם הוא שקר כלשהו! נפלא! רק שכמובן, בפתק הבאג’ורי אין לא C ולא O ובטח שלא אפוסטרוף. כי הוא לא כתוב בכתב לטיני אלא באג’ורי!

כמובן, יש לנו כאן סתם חוסר תיאום בין מי שהיה אחראי לאביזר של הרשימה ובין מי שכתב את הטקסט של הסצינה (ומי שכתב את הטקסט של הסצינה היה לא רציני – אף אחד לא ייאמין שיש טקסט באותיות לטיניות ברשימה הזו). עדיין, אותי זה משעשע.

חזרה לעבר – השיחה הראשונה של אודו וקירה! והיא מתחילה בהטרדה מינית! (“בחורה יפה כמוך לא צריכה לאכול לבד” – שנענה היטב ב”אני לא עושה מה שאתה רוצה”). אחר כך יש לנו תחקור סטנדרטי – לא, קירה לא שכבה עם הנרצח; היא בסך הכל שנוררה ממנו תה (?!) ובליל הרצח היא בכלל הייתה אצל קווארק בפאב. עוד קצת תחקור ואודו מתרצה, אבל קירה לא – היא מזכירה לאודו שהוא משתף פעולה עם הקרדסים, וזה אומר שהוא בוחר צד בין אם ירצה ובין אם לאו. אודו לא מרוצה, לא מרוצה בכלל.

בהווה אודו ממשיך לחקור ומגיע אל הפאם פאטאל. זה לא שקטעי החקירה הללו לא בסדר, אבל זה לא מעניין! תנו לנו עוד פלאשבקים! כמו כן, אודו לא משכנע במיוחד בתור חוקר, שואל שאלות בנאליות וחושף את השם שרום שיחזר מהרשימה. אופס. מהר מאוד מתגלה הברנש מהרשימה. מת. אודו חכם מספיק כדי להבין שזה כנראה בזכותו. אבל עכשיו אודו כבר די מאופס על מי אחראי לרצח, ולמה, והוא מתחיל לדבר על ציתותים ומעקב חשבונות בנקים ואקשן. מספיק עם זה, אפשר לחזור לעבר.

ובעבר, יש לנו עוד מפגש ראשוני, הפעם של אודו וקווארק! איזה כיף! קווארק, באופן לא מפתיע, מזעזע יותר מבדרך כלל, אם כי הוא יחסית ידידותי לאודו כי הוא לא יודע עם מי יש לו עסק. אודו מבהיר לו מהר עם מי יש לו עסק על ידי תפיסת צווארון בריונית סטנדרטית (מה יש לכל הגזעים בגלקסיה שהם מתייחסים לפרנגים בתור שק החבטות האישי שלהם?). זה מספיק כדי שהאליבי שקירה זייפה אצל קווארק יקרוס. גאל דוקאט, שעוקב מהצד אחרי חיית המחמד החדשה שלו, משועשע. גם קווארק משועשע. רק אודו לא משועשע.

בחזרה להווה, התעלומה נפתרת – הרשימה היא רשימה של משתפי פעולה עם השלטון הקרדסי – כאלו שיצאו ממנו עם סכום כסף נאה. וזה בעצם אומר לנו הכל – הפאם פאטאל נקלעה לקשיים כלכליים לא מזמן (נרמז כבר בפרק) והחליטה שהגיע הזמן להשיג את הרשימה ולהתחיל לסחוט; והרשימה הייתה שם מלכתחילה כי הבעל שנרצח היה המפעיל של הסוכנים הללו; והחקירה הייתה עניין כל כך עדין מבחינתו של גאל דוקאט בדיוק בגלל זה, והסכנה של חשיפת הסוכנים שלו, ולכן הוא פנה לאודו.

ועכשיו גם ברור מי רצח את ה”מפעיל”, ולמה. עוד לא ברור לנו שקירה רצחה אותו בדם קר ולא סתם נאלצה להרוג אותו במהלך חיפושים אחרי הרשימה – הסיבה השניה נראית לנו עדיין יותר סבירה – אבל כבר ברור מה קרה. אז למה אודו לא עלה על זה כבר לפני חמש שנים? אנחנו רואים את ההתחבטויות שלו בהווה (מלוות ב-Voice over די מיותר לטעמי) וברור לנו שגם הוא חושב על זה.

אז פלאשבק אחרון. אודו מתחקר את קירה, עכשיו משהאליבי שלה התחסל. האולטימטום ברור – האמת, או הקרדסים. קירה מתלבטת ומתלבטת, אבל בוחרת לומר את האמת – בזמן החיסול, היא בכלל הייתה במקום אחר בתחנה ופוצצה שקר כלשהו. כן, היא מהמחתרת הבאג’ורית. לא, היא לא הרגה את ההוא.

כאן אודו כנראה צריך להתחיל ללחוץ ולא לקנות את הסיפור מייד, אבל אין זמן לזה – גאל דוקאט מתפרץ פנימה ודורש תשובת כן-או-לא. אודו מתלבט, מתלבט, ובוחר צד – הוא אומר לדוקאט שקירה יכולה לללכת. דוקאט לא מרוצה וחושד שאודו משקר – אודו מבהיר לו שהוא לא יכול לשקר, ושהוא מאמין שקירה לא הרגה את ההוא.

לא הלשין.

קצת באסה לאודו של ההווה, שמבין שהאמונה הזו הייתה שגויה.

כדי להקל קצת על הבאסה, מספקים לנו הפוגה קומית בדמות של הרוצח מתחילת הפרק שמחסל שומר ומנסה לחנוק את קווארק עם כרית. ולמה זה מצחיק? כי רום מתערב באמצע, חוטף מכות ומתחיל לצרוח כמו אזעקה. ואז מתחיל לצרוח שוב כשהוא מבין שהוא הציל את חיי קווארק ואיבד את הפאב סופית. וקווארק הפגר מחייך. שמעו, חברים, כבר אמרתי לכם שכל הקטע הזה של “חי חי הפרנגים כאלו דפוקים זה מה זה מצחיק” כבר לא עובד?

סיכום חקירת הווה: הרוצח בכלא, והפאם פאטאל בכלא. עם זאת, הפאם פאטאל מבהירה לאודו שהוא לעולם לא יוכיח שהיא רצחה את בעלה, כי היא לא. ואודו רק עונה ש”אני יודע”. ההבעה של קירה? Priceless. ראו תמונה.

קירה לא מנסה להתחמק יותר. הפיגוע שהיא לקחה עליו אחריות בוצע על ידי מישהו אחר. היא באמת ניסתה רק לגנוב את הרשימה, וירתה בו כשהוא גילה אותה. באסה לאודו. והוא לא מהסס להגיב באכזריות ולומר לקירה שהיא שקרנית טובה בהרבה ממה שהוא חשב. היא עונה שהוא עבד עבור הקרדסים; הוא מזכיר שכבר שנה ומשהו שהוא לא עובד עבורם, והיא לא סיפרה לו כלום. היא אומרת שהיא פחדה שזה יפגע ביחסים ביניהם. הוא עוד מנסה לומר שאולי זה לא חייב לפגוע בהם, אבל על מי הוא עובד? אפשר היה לסיים את הפרק בשתיקה ביניהם גם בלי שקירה תשאל האם הוא יוכל לבטוח בה באותו האופן שוב.

סיום אמביוולנטי, עבר יחסית אפל לשתי הדמויות הללו ויחסים מתוחים שלא נפתרים! יפה מאוד! זה בהחלט הצעד קדימה ביחס ל-TNG שהסדרה הייתה אמורה לקחת. אפשר לסלוח לפרק על הרגעים החלשים שיש לו פה ושם – התוצאה הסופית היא בהחלט אחד הפרקים הטובים ביותר של הסדרה עד כה והיא יותר מסכום חלקיה.