פרק מהנה ומוצלח (גם אם הרקע העלילתי שלו מפגר), שמסמן את או’ברייאן ובאשיר בתור אחד הזיווגים המוצלחים בסדרה (אחרי כמה מופעים זוגיים לא רעים שלהם גם בעבר). מה גם שאחרי הפרק הזה אפשר כנראה לסגור סופית את פרשיית “באשיר ילד כאפות” – הוא כבר בהחלט לא כזה.

הפרק מתחיל עם באשיר ואו’ברייאן שמבלים על ספינה חייזרית אי שם בגלקסיה רחוקה, ומנסים לעזור להם להיפטר ממלאי הנשק הביולוגי שלהם כחלק מהסכם שלום אחרי מאות שנות מלחמה. היה אפשר לצפות שאו’ברייאן הפרקטי יציע את הפתרון של “תשגרו את כל הקפסולות לשמש ויאללה ביי” אבל משום מה אף אחד לא עשה את זה ובאשיר מפציץ את הקפסולות בקרני מקגאפין. מילא, זו רק ההכנה לתפנית הצפויה – מייד אחרי שבאשיר מצליח להשמיד את כל מלאי הנשק פולשים לספינה חבר’ה עם רובים ויורים בכל מי שזז. או’ברייאן מגלה כישורי קומנדו ראויים לציון, שמראים שאולי זה לא היה רעיון מטופש כל כך לקחת אותו למשימה ההיא של קירה ב-The Homecoming, ואיכשהו הוא ובאשיר שורדים; אבל כמובן שהמיכל-האחרון-של-הנשק-הביולוגי מתנפץ ומדביק את או’ברייאן בלי שאף אחד ישים לב. השניים מנסים לברוח חזרה לספינה שלהם, אבל משהו חוסם את המשגר, אז הם בורחים במקום זה לכוכב הקרוב, מתבצרים היכן שהוא ומחכים שסיסקו יבוא להציל אותם.

אקשן!

כנראה שהתכנון המקורי היה לעשות פרק מרדפים נועז עם הרבה קטעי אקשן וחלליות ואו’ברייאן בלי חולצה, אבל בסוף כל התוכניות הגרנדיוזיות הללו התנפצו אל צוקי אילוצי ההפקה, ותחת זאת יש לנו את או’ברייאן ובאשיר שמנסים לתקן רדיו בתוך החורבה שלהם, ונאלצים לדבר אחד עם השני – ואחרי שאו’ברייאן מתחיל לא לתפקד בגלל הנשק הביולוגי, גם להסתמך אחד על השני. וזה עובד מצוין. זה לא שבאשיר מפסיק להיות מעצבן (בעיקר כשהוא מזכיר לאו’ברייאן שאשתו לא מרוצה מהחיים בתחנה – אה, כן, והיא בטח נורא מודאגת עכשיו גם כן איפה אתה) אבל כשהוא מספר על אהבת חייו אותה נטש בשביל הקריירה בצי הוא מעורר הרבה יותר סימפטיה מאשר כשדקס משגעת אותו.

בינתיים בתחנה העניינים די מדוכדכים. השגרירים של החייזרים הביולוגיים הביאו לסיסקו הקלטה שבה רואים איך או’ברייאן מצליח במו ידיו להפעיל בטעות תוכנה רדומה במחשב של הספינה החייזרית ולהרוג את כולם, ואנחנו מקבלים הזדמנות לראות איך החבר’ה מתמודדים עם אבל. לא הכי טוב. סיסקו צריך להודיע לאשתו של או’ברייאן, קייקו. ודקס צריכה להרגיש רע עם עצמה שלא טרחה לקרוא את היומנים של באשיר מתקופת הלימודים שהוא העמיס לה כדי שתבין אותו. וקווארק נושא הספד מרגש המדבר על מעלותיהם של לקוחים הגונים שמשלמים בזמן. היחידה שיש לה שכל ולא ממהרת לוותר על הצמד היא קייקו עצמה, שחוקרת את ההקלטה עד שמתגלה באופן בלתי נמנע הזיוף – או’ברייאן שותה קפה בזמן אחר הצהריים! הוא אף פעם לא שותה קפה אחרי הצהריים! זה לא הוא! ההקלטה מזוייפת! לחקור תכף ומייד!

סיסקו ודקס יוצאים לחקור, וכמובן שמגלים משהו ברגע האחרון. ו”ברגע האחרון” פירושו “כשהחייזרים כבר תופסים את או’ברייאן ובאשיר והולכים להוציא אותם להורג”. ולמה בעצם רוצים להרוג אותם, תשאלו? ובכן, כי הם כל כך רוצים להיפטר מהנשק הביולוגי שזה הכרחי מבחינתם להרוג את כל מי שיודע משהו עליו, גם אם זה יכניס אותם למלחמה עם הפדרציה. ההגיון… לא בשמיים, אבל עזבו, לא נעים לנטפק. ממילא מדובר על עוד גזעים חייזריים שלא נראה יותר אי פעם בסדרה (אמרתי כבר כמה שאני שונא את זה?) כמובן, שיגור שכזה ברגע האחרון הוא מופרך עלילתית, אבל בלי זה לא הייתה לנו הזדמנות לראות את או’ברייאן המסכן שהביולוגי כמעט וגמר אותו כבר מתעקש לקום על הרגליים כדי לא למות בישיבה, ואומר לבאשיר שזה היה כבוד לשרת איתו, ומוריד חולצה. טוב, לא, בפרק הזה הוא כל הזמן עם חולצה (רואים בתמונה!).

סיסקו ודקס צריכים עדיין להתחמק מהחייזרים עם איזה תעלול שמאלץ אותם להקריב את אחת מהספינות שלהם, אבל כולם בורחים מהחייזרים המטורללים הללו בשלום. ועכשיו מה? הפדרציה יוצאת למלחמה? נההה, בואו פשוט נשכח מכל הסיפור ההזוי הזה. ובפעם הבאה שמישהו מבקש מאיתנו עזרה עם השמדת הנשק להשמדה המונית שלו, אולי נשמיד אותו במקום זה ונחסוך לעצמנו כאב ראש. או שפשוט נאמר לו לשגר אותו לשמש! או’ברייאן מתאושש לחלוטין מהנשק הביולוגי, אבל עושה רושם שנגרם לו בכל זאת נזק לצמיתות – באשיר לקח קשה את אמירת ה”כבוד לשרת איתך” ועכשיו סבור שיש לו קשר בל יינתק עם או’ברייאן – שכמובן, לא נראה מאושר במיוחד מכל העניין ומתלונן כמה היה נורא להיות תקוע עם האיש שאינו שותק לעולם. ואז מגיע הדיאלוג הבא של או’ברייאן עם קייקו:

  • O'BRIEN:
    You know, I wouldn't mind a cup of coffee right now.
  • KEIKO:
    Miles, you never drink coffee in the afternoon.
  • O'BRIEN:
    Sure I do.
  • KEIKO:
    You do?

טיהי, איזה סיום מושלם!