אנחנו מתחילים עם ספינת חלל קרדסית שחונה בתחנה. רגע, מה? ממתי הקרדסים מעיזים לעשות דברים כאלו? הם לא מפחדים שיפוצצו אותם או משהו? ובכן, מסתבר שלא, אבל שהם צריכים, כי שתי דקות לתוך הפרק נקטעת שיחת הבנות המביכה של דקס וקירה עם החללית המתפוצצת. אוקיי. זה היה לא מפתיע. זה היה ממש לא מפתיע כי ראינו איזה מישהו (שבאופן מפתיע, לא היה באגו’רי) מטמין משהו ליד החללית, אבל גם בלי זה קשה לומר שזה היה מפתיע.

מסתבר שאת יתר העולם זה כן מפתיע וכל העולם ואחותו עומדים לסיסקו על הראש כדי שיגלה אם זו הייתה תקלה או חבלה. אז אנחנו מבלים יותר מדי זמן פרק עם טכנובאבל; אין פלא שיהיה גם חלק 2! שורה תחתונה: כן, חבלה! ובינתיים בא לתחנה אורח - קאל הדסון, חבר ותיק של סיסקו שכרגע מחלטר בתור נציג צה”ל בשטחים. רגע, מה? DS9 מניח שכולם צופים בשקיקה גם ב-TNG שהעונה השביעית שלה שודרה במקביל, ולכן כבר בקיאים חלקית בפרטים (אבל משלימים אחר כך, לא לדאוג). תקציר: הפדרציה והקרדסים הלכו מכות הרבה זמן. נמאס להם. הסכם שלום. חילופי שטחים. מתנחלים שלא בא להם לעזוב. תוכנית ההתנתקות… כלומר, בלי החלק של תוכנית ההתנתקות. המתנחלים נשארו בשטחים (“האיזור המפורז”) תחת שלטון קרדסי ועם מינימום תמיכה מהפדרציה - כפי שהדסון אומר, התפקיד שלו הוא בדיחה. מי היה מאמין שזה יסתבך.

היי, סיפור פוליטי מעניין! יפה!

כמו כן, הדסון שחור. מה שאומר שיש לנו באותו פרק שני קציני פדרציה שחורים, עם שמות, שמדברים זה עם זה, ולא על קצינים לבנים (אלא על בחורות - דקס והנשים ז”ל)! הסדרה עברה בזה הרגע מבחן שאם הוא לא קיים אז צריך להמציא אותו.

רק חבל שכבר עכשיו ברור שהדסון הוא הרע. לא אשמת התסריטאים, שלא חושפים כלום, וגם לא אשמת השחקן הסימפטי. סתם ברור שלא סתם הביאו את הדסון לכאן ולא סתם מדגישים את הידידות הארוכה שלו עם סיסקו. ואת התסכול שלו מהמצב בשטחים. שלבו את זה עם זה שאנחנו כבר יודעים שפיצוץ הספינה היה פעולת טרור אנושית. מה קיבלנו? אמביוולנטיות עלילתית? גבולות מוסריים אפורים? יפה יפה. יש סיכוי שזה הפרק הכי חשוב בסדרה עד כה. וטוב שנזכרו שסיסקו קיים ונתנו לו את הפרק הזה.

מכיוון שבינתיים הכל כבד ורציני, החליטו לתת לנו הפוגות קומיות בדמות חברת מחתרת שמנסה לקנות נשק אצל קווארק, שמחזר אחריה במרץ גועלי אופייני. למה זה מצחיק? כי היא וולקנית. ואתם יודעים וולקנים. הם כאילו רציניים ולוגיים. ופציפיסטים, אז זה מצחיק שהיא קונה נשק. וקווארק. וחיזורים. ויין. מביך, מביך.

אבל לא הכל שחור: כדי לקדם את העלילה קדימה מתגלה שיש לקרדסים עוד נציגים על התחנה מלבד גארק - נציגים לא קרדסיים (היי! זה בדיוק מה שהתלוננתי שמתעלמים מאפשרות קיומו לפני שני פרקים!), והם חוטפים את מפוצץ הספינה מתחילת הפרק. אקשן.

ואז סיסקו חוזר למגורים שלו ומגלה שם את גאל דוקאט (הקרדסי מפקד התחנה לשעבר) מחכה לו.

זה נראה מופרך לגמרי במבט ראשון - איך בדיוק דוקאט יכול להיכנס בלי שסיסקו ידע? אבל דוקאט עצמו מתייחס לכך בפירוט ומזכיר לסיסקו שאת מה שהוא כבר הספיק לשכוח על התחנה סיסקו אף פעם לא ילמד. יפה. אבל מה דוקאט רוצה? ובכן, עושה רושם שהוא מבין שמישהו מנסה לגרור את הפדרציה והקרדסים למלחמה, והוא רוצה למנוע את זה על ידי כך שהוא יגיד לסיסקו להזיז את התחת וישתף איתו פעולה. סיסקו לא מתלהב (ראו תמונה) אבל מסכים.

וכך הזוג המוזר יוצא לו בספינה אל השטחים (ומנהל שיחות נהדרות שבהן דוקאט לועג לסיסקו ולפדרציה - אני מתחיל לחבב אותו), וחיש קל הם עדים לכריתת עצי זית… כלומר, למתנחלים שמותקפים על ידי קרדסים שמתעלמים גם מהפקודות של דוקאט, שכבר רוצה לחסל אותם בעצמו אבל מתנחלים אחרים בספינות מאולתרות עם נשקים השד יודע מאיפה מחסלים אותם קודם. בקיצור, תוהו ובוהו. וכשהם כבר מגיעים לשטחים המהומה רק מחריפה ויש ויכוח עז בין נציגי המתנחלים והקרדסים, ואז הקרדסים מקרינים סרטון “הודאה” של הטרוריסט (רק חסר סרבל כתום וקרדסי עטוף בשחור ליד) ומחזירים את הגופה שלו אחרי שהוא “התאבד”, ואז כבר יש מכות.

מה שמטריד הוא שהקרדסים צודקים, וסיסקו יודע את זה. אבל הוא מגיע לסיפור באמצע. גם לבני האדם יש טיעונים משלהם על התנכלויות ועקירת עצי זית ודיכוי ולא ברור אם הם לא פונים לטרור כאמצעי אחרון לפני שהקרדסים ייפטרו מהם סופית. הדסון מבהיר את זה יפה, וסיסקו מבואס נורא. הוא חוזר עם דוקאט לתחנה ולא ברור איך אפשר לפתור את התסבוכת הזו ויש חשש כבד ממלחמה עתידית. והוא רב עם קירה שמבחינתה כל הקרדסים שקרנים ופושעים ואסור לתמוך בהם ולו ברמז. באסה.

איזה פרק מצוין.

רק חבל שהוא לא נגמר פה. עברו רק שני שליש ויש עוד שליש ופרק המשך. ומה יעשו בהם? ובכן, אם לשפוט על פי השליש האחרון של הפרק, יקלקלו את הכל. כדי לקדם עניינים מכניסים לתמונה את מה שאני קורא לו “גחמת התסריטאי” - כשדמות מתנהגת בצורה הזויה ולא קשורה רק כי התסריטאי רצה לקדם עניינים. במקרה שלנו, גאל דוקאט משום מה חוזר עם סיסקו ללב תחנה באג’ורית עוינת, והולך שם בגלוי (הוא לא זוכר מה קרה למריצה מ-Duet? ואותו אוהבים עוד פחות), ובסוף נופל בקלות רבה למלכודת של המחתרת ונופל בשבי שלהם. יופי, זה היה מטופש להחריד.

המחתרת, אגב, מזדהה בתור המאקי (Maquis). טוב ששאלתם. תסבירו לי מה המילה אומרת?

אמנם דוקאט התנהג כמו אידיוט, אבל האחריות לחטיפה נופלת על אודו וסידורי האבטחה הכושלים שלו (רק שומר אחד? באמת? You had one job!). זה מצטרף לשורה ארוכה של כשלי אבטחה מוכווני-עלילה של אודו, ולשם שינוי אנחנו מקבלים התייחסות שלו לעניין - הוא רוטן על כמה החוקים והנהלים הטיפשיים של הפדרציה מגבילים אותו. זה נחמד שמתייחסים לנקודה הזו סוף סוף, אבל חברים - מי קונה את התירוצים הללו?

בסופו של דבר עם קצת טכנובאבל חדש הטובים מצליחים להתחקות אחרי החוטפים אל ה-“Badlands” - איזור בעייתי ועתיר סופות פלזמה ופרקי פיילוט לסדרות מסע בין כוכבים שטרם נוצרו. סיסקו קירה ובאשיר הם צוות התקיפה שלנו הפעם. רגע, מה? המפקד והסגנית שלו ביחד? מה ההגיון כאן? די כבר עם השטויות האלה! וכאילו שזה לא מספיק, הם שוב עושים את הקטע הזה שכבר קרה פעמיים העונה של להשתגר לכוכב ותוך שניה לגלות שמאיימים עליהם בנשק. דוקאט לא שם, אבל מי כן, בבגדים אזרחיים? הדסון כמובן. איזה מתח!

טוב, ברצינות, אני מאוד סקרן לאן זה ילך. התחלתי לחבב את דוקאט ולא ארצה שיהרגו אותו (אבל נראה לי מאוד לא סביר שזה יקרה) ואני גם סקרן לראות כמה יהרסו מהאמביוולנטיות והבעיה-הלא-פתירה-בקלות שהפכו את הפרק הזה לטוב. אם זה הכיוון שהסדרה הולכת אליו, אני מרוצה מאוד.