עונה 2 פרק 19 - Blood Oath
הפוסט הקודם
|
הפוסט הבא
|
עוד פרק מוצלח, וכנראה הפרק הכי טוב של דקס עד כה. אנחנו שוב מקבלים המחשה לאופן שבו עלילה גנרית הופכת למעניינת כשמכניסים פנימה את העניין הזה של מטען החיים הקודמים שכל טריל-עם-סימביונט נושא (כמו ב-Dax), ואנחנו שוב נתקלים בשאלה כמה מג’דזיה דקס היא הג’דזיה וכמה ממנה הוא הדקס. וכדי שיהיה ממש טוב, עושים את זה עם קלינגונים שמתוארים בצורה טובה ולא גנרית/גזענית!
בהתחלה נראה שדווקא כן ילכו לכיוון הגנרי/גזעני, כשקלינגון זקן ושיכור משתולל בהולודק של קווארק, אבל די מהר אנחנו מגלים שכשהקלינגון קצת פחות שיכור הוא קצת פחות גנרי, ושיש לו עוד שני עמיתים קשישים על התחנה, ושנראה שמדובר על פגישת מחזור של שלושת המוסקטרים. אבל בשביל מה הם כאן? ובכן, כשדקס שומעת את השמות שלהם - קור, קולות’ וקאנג - פתאום נפערות לה העיניים. גם לצופים של הסדרה המקורית אמורות להיפער העיניים כי כל הדמויות הללו הגיעו ממנה, אבל האפקט התבזבז עלי כי לא ראיתי ולא הכרתי. עדיין, זה תעלול נאה וראוי לציון של יוצרי DS9, שכנראה סייע להביא לפרק הזה שלוש דמויות של קלינגונים שנראה שיש להם אישיות. ושאף אחד מהם בכלל לא דומה לוורף.
מה שלושת המוסקטרים מחפשים? נקמה, כמובן. ואמנם, כידוע, פתגם קלינגוני עתיק אומר שנקמה היא תבשיל שעדיף להגיש קר, אבל הנקמה הזו כבר קפואה ממש - בת שמונים שנים לערך. אבל על רצח הבן הבכור של כל אחד מהקלינגונים אין התיישנות! למזלו של אלוהים הוא לא היה מעורב במכת הבכורות הזו אלא קלינגוני שזוכה לכינוי המעצבן “הלבקן”. כי הוא לבקן. ולבקנים תמיד מקבלים תפקידים מעצבנים כאלו.
הלבקן לא על DS9 אלא באיזו מצודה מוגנת היטב היכן שהוא, אז מה הקלינגונים עושים כאן? ובכן, לברית שלהם היה שותף אחד נוסף, אי-אז לפני שמונים שנה - קורזון דקס, שהיה הסנדק של אחד מהבנים, ובאופן כללי הצליח בצורה קסומה כלשהי להיות איש פדרציה שנמצא בקשר אישי עמוק עם קלינגונים. כשהמוסקטרים רואים שקורזון הוחלף בג’דזיה הם… לא מרוצים, כמובן. קאנג אפילו יוצא מגדרו כדי להתיר את הברית של דקס איתם מטעמי בלה בלה טכניים ונאום עגום על קריסת האימפריה הסנטאורית. סליחה, התכוונתי הקלינגונית.
והנה דקס נמצאת בצומת מעניינת - אין לה מחוייבות פורמלית. אבל האם היא רוצה להשתתף במסע הנקמה בכל זאת? האם זו הנקמה של קורזון, או של דקס? האם זו החלטה רציונלית או רגשית? האם זה הרגש של ג’דזיה או של דקס? האם זה כמו ילד שנוקם את נקמת אביו, או ש… טוב, הבנתם את הקטע. שאלות מעניינות, והפרק לא מספק להן תשובה חד משמעית (וטוב שכך). השיא הוא בהתייעצות של דקס עם קירה הנוגעת להרג אנשים (כי ג’דזיה לא הרגה עדיין אף אחד, וקירה הרגה מלאנתפלים וקשה לומר שזה עשה לה טוב). האם קורזון לא הרג אף אחד מימיו? אני בטוח שכן. האם בגלגולים הקודמים של דקס הוא לא היה אצל טרילים שהרגו? אני בטוח שכן. אז יש לדקס היסטוריה שלמה של אלימות לשאוב ממנה, ועדיין היא פונה אל קירה - זו כמובן ג’דזיה בפעולה, ומטעמים רגשיים ולא אינטלקטואליים (וכמובן, היא לא מקבלת תשובה מעודדת בכלל).
אבל נו, ברור שהיא רוצה להשתתף, אחרת הפרק היה נגמר כאן.
עכשיו היא צריכה לשכנע את המוסקטרים לתת לה להצטרף, כל אחד בדרכו הוא. עם אחד מספיק להרים כוסית אצל קווארק. עם אחר צריך לערוך דו קרב בת’לת’ (החרבות הקלינגוניות המגוחכות) - כשראיתי את הדו קרב נזכרתי איך קראתי לא מזמן שבימי הביניים לא נהגו להסתייף עם בלימת חרב אחת עם החרב השניה כי זה מקהה את החרבות ושובר אותן, כך שסצינת הקרב הזו נראתה לי טיפה מגוחכת פתאום. עם השלישי היא פשוט צריכה לשכנע אותו שהיא ממש ממש ממש ממש רוצה נקמה.
ואז צריך גם לנער את סיסקו. שזועם על כל העניין הזה כאילו הוא לא היה החבר הכי טוב של קורזון דקס, או משהו. האם זה אומר שהוא רואה את ג’דזיה כשונה מהותית מקורזון ולא רוצה ש”תתקלקל”?
ואז גם מתברר שכל מסע הנקמה הוא סוג של מלכודת, והלבקן יודע שהם באים ומוכן לקראתם והקלינגונים בסך הכל מצפים למוות בכבוד בקרב כי נמאס להיות זקנים שמנים. אבל דקס לא פראיירית. והיא בעלת ההכשרה המסוכנת ביותר שאפשר להעלות על הדעת אצל לוחמי הפדרציה - קצינת מדע! אז היא מנטרלת איכשהו את כל הפייזרים של כל השומרים של הלבקן כך שכל הקרבות הם קרבות פנים אל פנים אכזריים עם בת’לת’ שכמובן, לא רואים בהם טיפת דם ולכן כל העניין די מגוחך. עדיין, אנחנו מקבלים סצינת אקשן די ארוכה שמראה שדקס היא חיילת קומנדו שאין לזלזל בה. קודם או’ברייאן ועכשיו גם דקס? יש מישהו על התחנה הזו שהוא לא לוחם קומנדו נועז?
ניחשתי שכל הקלינגונים יתפגרו במהלך הקרבות ויותירו את דקס להרוג את הלבקן בעצמה, וזה מה שקורה - כמעט. הפרק הזה הוא לפי הספר ולא חורג ממנו אפילו טיפה - הלבקן מנחש משום מה שדקס לא רוצה להרוג אף אחד (אולי זה שבמהלך הקרבות היא הקפידה לא להרוג אף אחד רמז משהו) ומתחיל לעשות לה מלחמות פסיכולוגיות רק כדי שקאנג הגוסס ידקור אותו מאחורה. שוב התסריטאים ברחו מהבחירה הקשה! והם גם משאירים את קור פצוע אבל בחיים. שזה טוב כי אני מחבב את השיכור הזה מספיק כדי שהוא יופיע בתמונה יחד עם דקס.
ועדיין, זה שדקס לא הרגה אף אחד לא אומר שהיא יצאה מהפרק בלי פגע, ואנחנו מקבלים את תמונת הסיום המתבקשת והמוצלחת שבה דקס חוזרת לחדר הפיקוד. וקירה מסתכלת בה. וסיסקו מסתכל בה. והיא מסתכלת חזרה. ואיכשהו שום דבר לא הסתדר ולא חזרנו לשום סטטוס קוו. פעם שניה העונה שזה קורה (קודם זה קרה ב-Necessary Evil). יפה!
סוף סוף קיבלנו פרק דקס שבו מוציאים אותה מאיזור הנוחות שלה ומכריחים אותה להציג אופי ולהתמודד עם דילמות אמיתיות, ועושים את זה טוב! העונה הזו לא מתקדמת יותר מדי מבחינה עלילתית בינתיים, אבל מבחינת פיתוח הדמויות דומני שנפתרו רוב הבעיות של העונה הקודמת.