אז מה היה לנו? פוליטיקה באג’ורית. טרוריסטים באג’ורים. טרוריסטים באג’ורים משתלטים על התחנה. טרוריסטים לא באג’ורים משתלטים על התחנה. פוליטיקה קרדסית. דילמות רפואיות. פמיניזם ותככים פרנגיים. קיצור תולדות אודו וקירה. סיסקו מחזר כושל. חייזרים עם תרבות טיפשית מרביע גאמה. תרגילי עוקץ כושלים. קיצור תולדות אודו ואבא. או’ברייאן ובאשיר גיבורי פעולה. או’ברייאן גיבור פעולה ומתח. חברה אנושית אוטופית-דיסטופית. חייזרים עם תרבות טיפשית מרביע גאמה. דקס חונכת. קווארק מאוהב. דקס לוחמת קלינגונית. טרוריסטים אנושיים. טרוריסטים אנושיים מתוך הפדרציה. באשיר וגארק סיפור אהבה. יקום המראה. פוליטיקה באג’ורית. אוב’רייאן גיבור 1984. חייזרים מפחידים מרביע גאמה!

לא רע, ומרגישים שזה הולך לאנשהו. פחות פרקים מטופשים מבעונה הראשונה.

ההשוואה המתבקשת ל-B5 נמשכת - לשתי הסדרות הייתה עונה שנייה שבה עדיין היו פרקים מקרטעים שלא קשורים לכלום, אבל כבר אפשר היה לראות ניצני עלילה מרכזית. ב-DS9 היו לנו שלושה קווי עלילה מרכזיים: הפוליטיקה הבאג’ורית, הפוליטיקה הקרדסית (כולל החיכוך שלה עם בני האדם, שבא לידי ביטוי ב-The Maquis), והדומיניון, שנרמז קצת בשני פרקים בהתחלה (Rules of Acquisition ו-Sanctuary) עד שבסוף העונה הוא צץ בצורה מפורשת. מה שנחמד הוא שבניגוד לעונה הקודמת, ההרגשה הייתה שבכל קווי העלילה הללו זז משהו. הבאג’ורים עוברים תהפוכות וטרוריסטים כמעט משתלטים עליהם, ובסוף אנחנו מקבלים אצלם אפיפיורית חדשה ומזעזעת. אצל הקרדסים נחשפנו להרבה יותר אינטריגות פנימיות (ב-Cardassians וב-Profit and Loss, אבל במידת מה גם ב-The Maquis), והן גארק והן גאל דוקאט קיבלו יותר זמן מסך ועומק - נקווה שינצלו אותם היטב להנעת קווי עלילה בהמשך. והדומיניון? טוב, לפחות הם נחשפו. עכשיו בטח יצטרך לקרות איתם משהו.

עוד דבר משמח העונה הוא שכל הדמויות קיבלו פרקים טובים משלהן. חוץ מג’ייק סיסקו שנשאר תקוע על תקן סיידקיק ואין פרק שסובב סביבו (אבל כפי שאמרתי, קשה לי לא לסבול אותו ואני חושב שהוא בסך הכל בסדר בינתיים בפרקים שבהם הוא מופיע). סיסקו קצת נזנח, בהתחשב בכך שהוא הדמות המרכזית, אבל The Maquis המצוין על שני חלקיו היה הצגה שלו (ושל גאל דוקאט). לקירה היו פרקי פוליטיקה באג’ורית מבדרים, גם אם שום דבר ברמה של Duet מהעונה הקודמת. כל פרק שאו’ברייאן היה במרכזו היה מוצלח (בפרט Whispers, שנסמך כולו על נקודת המבט של או’ברייאן בלבד). דקס קיבלה סוף סוף הזדמנות להפגין אופי, גם אם לא יותר מדי פרקים; וכך גם עבור באשיר, שהפך לדמות נסבלת ואפילו השטיקים שלו לא מעצבנים יותר. לקווארק היה פרק מצויין ב-Profit and Loss והוא גם היה הדבר הטוב ביותר ב-The Jem’Hadar. מה שמשאיר אותנו עם אודו, שמרגיש לי כמו הדמות הכי מקופחת העונה, בפרט אחרי הפרקים המצויינים שלו בעונה הקודמת. הוא אמנם ממשיך להיות מהנה כמעט בכל הופעה שלו על המסך, ואנחנו גם מקבלים הצצה יפה לעבר שלו ב- Necessary Evil, אבל אני חושב שהיה אפשר לעשות איתו יותר. נו טוב, אני בטוח שזה בא.

הכוכבים הבלתי צפויים (או שמא צפויים?) של העונה הם ללא ספק גארק וגאל דוקאט, שכבר הזכרתי, ואני מקווה שיעשו איתם משהו; אבל פרט אליהם קשה לי לחשוב על דמויות משנה מעניינות, או שיש סיכוי גדול שיחזרו בהמשך. יש את כל אנשי הדת הבאג’ורים, אבל קשה לומר שזה מעניין במיוחד, כרגע. יש גם את נוג הפרנגי, אבל נראה שהעונה הוא קיבל יחס דומה לזה של ג’ייק סיסקו וכמעט ולא נותנים לו הזדמנות לעשות משהו. נו טוב, נחכה ונראה.

מה שכן, הרבה יותר קשה לי לבחור את הפרק (או שניים, או שלושה) הטוב ביותר בעונה (בעונה הקודמת זה היה Duet כמעט ללא ויכוח). נראה לי שאם אני צריך לשלוף משהו מהשרוול, אז אני אשלוף את Whispers (בגלל הסגנון השונה מיתר הפרקים, שהתגלה כמוצלח ומתאים מאוד), את The Maquis (בגלל שהוא מציג את הפדרציה באור שלילי שלא היו מעזים להראות ב-TNG והופך את כל העימות מול הקרדסים למעניין פי כמה) ואת The Wire (כי גארק גארק גארק). בסך הכל העונה הרגישה כאילו אין בה כמעט פרקים גרועים, אז זה לא חשוב שקשה למצוא פרק אחד שמתבלט מעל היתר (מה כן היה גרוע? Sanctuary היה איום ונורא מבחינה תסריטאית שלא השאירה לפרק שום סיכוי; Second Sight ו-Shadowplay היו קצת מביכים; ו-Rules of Acquisition היה מבורחש מדי ומביך מדי מכדי להיות טוב כמו שהגיע לו להיות).

רשימת רגעים אהובים מהעונה:

25. הפוליטיקה של בגדים שיצאו מהאופנה

(Profit and Loss)

24. או'ברייאן וקירה בעורף האויב

(The Homecoming)

23. כשהנאגוס מנסה לרמות את האדם הלא נכון

(Rules of Acquisition)

22. אבל מי המאסטר ומי הפדוואן?

(Necessary Evil)

21. או'ברייאן עושה נינג'ה

(Whispers)

20. ייסורי גמילה

(The Wire)

19. אז מי את?

(Crossover)

18. טריל מחוץ למים

(Invasive Procedures)

17. הכלוב

(Paradise)

16. אוי ווי. ניצחתי?

(Tribunal)

15. כואב להיות פדובר

(Cardassians)

14. אם רק היה אפשר לקרוא טקסטים במקום להאזין...

(Whispers)

13. עכביש - עסק ביש ()

(The Siege)

12. Don't Call me Benjamin

(Invasive Procedures)

11. כשזה מגיע לרגשות, אתם לא רואים את המובן מאליו

(The Collaborator)

10. בעיקר השקרים

(The Wire)

9. קומנדו דקס בפעולה

(Blood Oath)

8. מי רוצה משקה על חשבון הבית?

(Crossover)

7. או'ברייאן בלי חולצה!!!!!

(Rivals)

6. Your new BFF

(The Maquis, part I)

5. I dabble with isolinear data subprocessors. It's a hobby of mine.

(Cardassians)

4. אנחנו טובים יותר

(The Jem'Hadar)

3. בטח שאני שותה קפה אחר הצהריים

(Armageddon Game)

2. קל להיות קדוש בגן עדן

(The Maquis, part II)

1. מסיבת פרידה

(The Circle)