אז, איפה היינו?

אה, כן: מסע החיפוש אחרי “המייסדים” הסתיים בצורה המתבקשת - דקס ואו’ברייאן נתפסים במהלך פעולת ריגול חובבנית, סיסקו ובאשיר הולכים מכות עם ג’אמהדר ונראים די בצרות, קירה חוטפת פייזר, מתעלפת, ומתעוררת עם אודו שהפך לאובססיבי-לכוכב-אחד במקום לעזור בחיפוש ונמלט לו אל איזה כוכב לכת נטוש באמצע שום מקום. ומגלה שם שהוא לא משנה הצורה היחיד ביקום. ואודו הוא התקווה היחידה של הצוות של DS9 לחזור אי פעם הביתה. צרות!

טוב, אקשן. המפגש הראשוני של אודו עם המשפחה עשוי אחלה ולא מאבד את ההומור (בשלב כלשהו קירה צריכה לנזוף באודו שזו לא חקירה משטרתית). כמובן, חיש קל מתחילים להתפלסף איתו על איזה Great Link שכולם חולקים, ויש לחיצת-יד-משנה-צורה שמטרתה לתת לו תחושה של מה זה מה שגורם לאודו לתת את הפרצוף הנרגש המבהיל ביותר בהיסטוריה (תמונה!), ובלה בלה בלה עזבו אתכם מאודו, מה עם שאר הצוות? אין לנו כוח לסרטוני “אודו חוזר הביתה” משעממים! אנחנו רוצים אקשן!

טוב, אנחנו מקבלים אקשן מייד אחר כך, אם אפשר לקרוא לסיסקו ובאשיר בספינת הצלה מתפרקת “אקשן” - הם גמורים עד שסיסקו ממלמל באיטיות ליומן ובקושי יש להם כוח לזוז. אני בכלל לא מבין איך הם הגיעו למצב הזה, בהתחשב בכך שנראה היה שהקרב לא לטובתם. רגע אחרי כן נפתחת ספינת ההצלה שלהם ונכנסים או’ברייאן ודקס, זורחים ומחייכים עד השמיים, ואומרים שההוראות שלהם הם להחזיר את סיסקו ובאשיר ל-DS9 מייד. רגע, מה? מה הולך פה? אין שום הגיון בכל הסיטואציה הזו. כבר עכשיו ברור לי שיש כאן אשלייה או שקר כלשהו, רק נשאר להבין מה.

בינתיים אנחנו חוזרים לאודו והמנטורית שלו, שמדסקסקת את חוסר היכולת של אודו להבין את המשמעות האמיתית של שינוי צורה - אתה לא סתם משתנה לאבן. אתה הופך להיות אבן! אתה מרגיש מה זה להיות אבן! והאמת, זה עשוי טוב. אודו גדל במנותק מהתרבות שלו, ושינוי הצורה אצלו תמיד היה משהו פונקציונלי - וכשהוא לא פונקציונלי, סתם טורח מעיק (ההפיכה שלו לג’לי כל 16 שעות, שהיא משהו ממש מביש בשבילו). הגיוני ומתבקש שבתרבות של משני צורה, תהיה פילוסופיה שמתלווה אל היכולת הזו, ואודו אכן מפספס משהו.

חזרה ל-DS9. סיסקו מגלה שבזמן שהוא התעופף לו בסירת הצלה, כבר התחילו שיחות שלום עם הדומיניון ומפקדת עליהם אדמירל נצ’ייב (“פשוט דבר עם המאקי והכל יסתדר”). סיסקו מקבל ראיון עם אחד מהמייסדים שעל התחנה - וורטה שקורא לעצמו בוראט, אבל מתעקש לדבר עם סיסקו במקום ללכת מכות בעירום עם מישהו. די בבירור, השיחה משכנעת את סיסקו בדבר אחד - הדומיניון לא נחמדים במיוחד ואי אפשר לסמוך על “שיחות השלום” שלהם. בינתיים באשיר פוגש את גארק (יאיי, גארק!) שחושב את אותו הדבר (אמרה קרדסית עתיקה - “אויבים הופכים לחברים מסוכנים”). וכאילו שזה לא מספיק, הרומולאנית מהפרק הקודם זועמת כשהיא מגלה שהרומולאנים לא משתתפים בשיחות השלום, למרות ששאר הגזעים המרכזיים כן (אגב, אמרתי כבר שלא רואים את שיחות השלום ולו ברמז?). מה הרעיון כאן? ובכן, זו דרישה של הדומיניון; נראה שהם חובבי הפרד-ומשול גדולים.

כל העסק נראה לי כמו מיש-מש לא רציני. כאמור, אני כבר חושד שזה לא אמין, אבל יש שם את נצ’ייב, ואת גארק - לא נראה שעושים הצגה אלא שהשיחות הללו מתרחשות בפועל. מצד שני, זה נראה מטופש מדי מכדי להתקיים באמת. אז מה קורה פה?

בינתיים אודו והמנטורית מדסקסים את חוסר האהבה של משני הצורה ל-“מוצקים”: כי כמובן, הלקח הנכון שגזע שנרדף בגלל השונות שלו כל הזמן צריך להסיק הוא שצריך לשנוא את כל מי ששונא ממנו. מכל מקום, העובדה שהם היו גזע נרדף שכזה מסבירה למה הם בחרו לגור בשום מקום, אבל איך זה מסביר את אודו עצמו? המנטורית טוענת שמשני הצורה שלחו 100 ילדים לכל רחבי היקום בתקווה שהם יחזרו (כי הם מתוכנתים לחזור - מסביר למה אודו השתגע בפרק הקודם) ויתנו להם מידע - שיטת איסוף מודיעין די גרועה, אם תשאלו אותי. אודו חזר מוקדם מדי בגלל קיצור הדרך שחור התולעת סיפק לו. ואז שוב יש לנו סצינה של משני צורה מתמזגים - בקצב הזה אודו עוד יתחיל ליהנות מזה!

חזרה ל-DS9, ואל קווארק, שממשיך להיות רק הפוגה קומית בינתיים. הפעם כשהוא צוהל על כך שנראה שהג’אמהדר חובבי הימורים גדולים (כן, כי זה נגמר כל כך טוב עם חייזרים מהמרים מרביע גאמא ב-Move Along Home) ואז מגיעה וריאציה על I have a dream וזה אמור להיות משעשע אבל זה קצת מביך. ואז איזה ג’אמהדר נתקע בכוונה באו’ברייאן, וכדי שיהיה כיף גם מתחיל להעיף אותו ברחבי הפאב. כשקצין-האבטחה-של-הפדרציה-שאינו-אודו מגיע הוא… לא ממש עושה יותר מדי, כי לא רוצים לקלקל את שיחות השלום. באשיר זועם. או’ברייאן סובל. קצין האבטחה מחייך. סיסקו מתלונן לג’ייק בזמן האוכל שכל שיחות השלום מרגישות לו מוזר. דקס נכנסת בזעם ומתלוננת על זה שמעבירים אותה מהתחנה לספינה אחרת… רגע, מה?

אנחנו מקבלים רגע נדיר של “סיסקו מתעצבן” - הוא מתפרץ למשרד של נצ’ייב ומתחיל לנבוח עליה, בלי להתחשב בכך שגם בוראט שם. רגע, מה? זה כבר מגוחך. מילא שקומנדר יצרח ככה על אדמירל וישכח לגמרי מכל הקטע של שרשרת פיקוד - אבל מול נציג של האויב? ההתנהגות של סיסקו לחלוטין לא הגיונית, ולא משנה כמה מעצבנים אותו. ומעצבנים אותו, בהחלט - נצ’ייב מדווחת שכחלק מהסכם השלום, הפדרציה עוזבת את הסקטור, מעבירה את DS9 לדומיניון, ושבאג’ור יסתדרו לבד (או ליתר דיוק, בברית עם הרומולאנים). יודעים מה? דווקא זה נשמע הגיוני.

בינתיים אודו מתאמן על להיות נשר. ונראה שהוא דווקא נהנה. אבל קירה היא משביתת שמחות ידועה - היא ניסתה למצוא דרך לתקשר עם סיסקו, לא הצליחה לשלוח הודעות כי הפרעה ממבו ג’מבו שקר כלשהו, ובחיפוש אחר ההפרעה (מה הולך כאן? לא שמו עליה שמירה?) היא מצאה דלת. ודלת זה לא משהו שמשני הצורה משתמשים בו בדרך כלל. אז היא מבקשת מאודו לבוא לעזור.

וב-DS9 האקשן נמשך. גארק מדסקס עניינים עם סיסקו ושניהם מסכימים שההנהגה השתגעה ושהגיע הזמן לפעול באופן עצמאי. ואז באים ג’אמהדר ויורים ברומולאנית, כי ככה, וסיסקו מרביץ להם ועף לכלא. ואז מציל אותו כוח קומנדו של גארק, באשיר ודקס. אמרתי כבר שזה נהיה מטופש מרגע לרגע? אמרתי. ואז יש עוד אקשן כשכולם רצים לספינה הקרובה שאו’ברייאן כבר מתפעל, וגארק מחסל ג’אמהדר על ימין ועל שמאל עד שפתאום יורים בו, והיתר נמלטים מהתחנה והולכים ישר אל חור התולעת במטרה פשוטה - לירות לתוכו טילים ולהקריס אותו (כי מה, הבאג’ורים לא יכלו לעשות את זה בעצמם קודם?). והם גם עושים את זה.

ברור לי לגמרי ששום דבר מזה לא אמיתי ואני רק מחכה לראות את ההסבר, אבל עכשיו יש לי תהיה של ממש - האם באמת כל כך קל להקריס את חור התולעת, או שזה משהו מופרך שהוא חלק מההזייה הקולקטיבית של מה שקורה ב-DS9 עכשיו? הרי אם כל כך קל להקריס את חור התולעת, אין איום אמיתי של הדומיניון - אם תתחיל פלישה של ממש, רק צריך יהיה להפעיל מנגנון שיורה לחור התולעת, וחסל. האם יחזרו לנקודה הזו בעתיד? אני תוהה.

אז מה ההסבר? כשאודו מצליח לפתוח את הדלת הנעולה אנחנו מקבלים אותו. והאמת, זה הסבר מתבקש למדי. כל אנשי הצוות של הדיפיינט נלכדו ומחוברים כולם למאטריקס כלשהו - עושה רושם שזה יעיל יותר מאשר חדרי ההולוגרמות של הפדרציה. זה אומר שנצ’ייב וגארק ושות’ היו רק חלק מההזייה. וזה, חברים, מעצבן מאוד. למה? כי גארק היה מאוד מוצלח בפרק הזה, ועכשיו אתם מספרים לי שגארק בכלל לא היה בפרק. זו תמיד הבעיה עם פתרונות “הכל היה חלום” גם כשהם מתבקשים ולגיטימיים (וכאן זה היה מתבקש ולגיטימי) - כל מה שקרה במסגרת החלום מאבד חלק מהטעם שלו.

מטרת ההזייה הקולקטיבית הייתה, כמובן, לבדוק עד כמה רחוק הפדרציה יהיו מוכנים ללכת עם “הסכם שלום”. מיותר לציין שמדובר על כשלון מוחץ מבחינת הדומיניון, ולכן אופציית ה”כיבוש בדרכי נועם” ירדה מהפרק מבחינתם. הבעיה היא שאני לא מקבל את ההסקה הזו כנכונה בכלל; ההתנהגות של סיסקו ושות’ היא מופרעת לגמרי. ממתי קצין זוטר כמו סיסקו יכול להחליט על דעת עצמו להקריס את חור התולעת? כל כך מהר הוא זורק את שרשרת הפיקוד לפח? האם אלו באמת האנשים שהדומיניון צריך לראות בתור מייצגי הפדרציה? ניחא.

אבל מי עומד מאחורי כל זה? בוראט שם, אבל ברור שהוא סתם המשרת והאיש הטכני, לא אחד מהמייסדים. אז מי נשאר לנו? קחו ניחוש אחד.

אודו המסכן די המום לגלות שמשני הצורה הם-הם הדומיניון. אני קצת פחות המום - ניחשתי שיהיה משהו כזה - אבל זו תפנית עלילתית יפה ומתבקשת ומעניינת. מה שנחמד באמת הוא שעכשיו ברור שהפרק האמיתי התנהל בקטעים ה”משעממים” של אודו, וכל הזיית ה-DS9 הייתה הסחת דעת. כעת הגענו לקליימקס של הפרק - אודו מתעמת עם המנטורית והם מצחצחים חרבות אידאולוגיות. אבל כמובן, זה לא שאודו יצליח לשנות את דעתו של מישהו. המנטורית מנסה להצדיק את עצמה - זה אחלה לכבוש את היקום, כי מי שכבשת לא יכול לפגוע בך. אז משני הצורה יוצאים להשליט “סדר” ביקום.

וזה מטופש בכמה רמות שונות. הרי זה הופך אותם למטרה מס’ 1 ברביע גאמא; כבר היה עדיף להם להתחבא וזהו. זה מזכיר לי קו עלילה מרכזי במשחק מחשב משנת 1992 שאת שמו לא אזכיר כאן כי ספוילרים, אבל גם שם יש גזע חייזרים ששם לעצמו למטרה לכבוש את היקום מתוך פחד מהגזעים האחרים; אבל שם זה היה מנומק בצורה טובה בהרבה, עם טראומה קולקטיבית פסיכית שנגרמה לגזע על ידי שליטה מוחית בידי גזע אחר. כאן אין אפילו את זה - רק את התלונות הגנריות יחסית על רדיפת משני הצורה לאורך ההיסטוריה.

אודו, למרבה השמחה, לא קונה את זה. הוא מנסה להגן על הפדרציה בכך שהם בסך הכל חוקרים סקרנים של הגלקסיה, כמו משני הצורה בעבר; כשהמנטורית מתחילה שוב עם הגזענות של “המוצקים לא דומים לנו בשום צורה”, אודו המסכן נכנע סוף סוף ואומר “לא.. אני חושב שהם באמת לא. וגם אני לא”.

יאיי אודו. עשית כרגע את הבחירה הקשה ביותר בסדרה עד כה.

אודו פוקד לשחרר את כולם ודורש לחזור הביתה. המנטורית מסכימה, כי אין דבר כזה שמשנה צורה אחד יפגע באחר; אבל היא מזהירה ש”בפעם הבאה” היא כבר לא תהיה נדיבה. בשיחה אחר כך עם אודו היא מבהירה ש”רביע אלפא נראה לנו מבולגן. אולי נביא לשם סדר מתישהו”. אודו מזהיר שזה לא יהיה קל, והיא עונה ש”אנחנו מוכנים לחכות עד לזמן הנכון”.

או במילים אחרות - כלום לא השתנה. הדומיניון עדיין מהווה איום, ולא ברור מתי האיום הזה יבוא לידי ביטוי, אבל כמובן שהוא יבוא. לפחות עכשיו סוף סוף יש לאיום הזה פנים וצורה. גם אם כאלו שמשתנים כל הזמן.