אמרתי שהפרק הקודם (המצויין) היה צריך להיות בעונה 1? אז אותו הדבר בדיוק עם הפרק הזה, אבל מסיבות אחרות ומצערות הרבה יותר. בתור פרק בעונה הראשונה, שבה עדיין מגששים ומפשלים, הפרק הזה היה נסבל (והוא בוודאי יותר טוב מהזוועה של Move Along Home מהעונה הראשונה). אבל כפרק בעונה הנוכחית, שעד כה הייתה מצויינת, הוא ממש גרוע. ויותר מכך - הוא גרוע בצורה גרועה. הוא מזפזפ בין סיפור קיטשי להחריד לבין סיפור סליזי להחריד; הסיפור הראשון בעיקר משעמם וצפוי, בעוד שהשני (שהיה אמור להיות ההפוגה הקומית - מי לעזאזל חשב שזה יהיה מצחיק?) גרם לי להתפתל באי נחת במושב, ואפילו לא ישבתי. אפשר שלא יהיו יותר פרקים כאלו, בבקשה?

אני תוהה את מי להאשים. השחקנים דווקא עשו עבודה טובה. הבימוי היה בסדר. נראה לי ששוב פעם האשמה היא בתסריט איום שאין דרך להציל - די דומה ל-Second Sight מהעונה השניה (כמו שם, גם כאן עיקר הפרק הוא סיפור התאהבות מקרטע), אבל אפילו יותר חלש. אוף.

טוב, אז מה בכלל קורה בפרק? נתחיל מקו העלילה הסליזי. קירה ואודו יושבים לקפה ומנהלים שיחת חולין כשפתאום צץ איזה חייזר מכוער שניסה להתחיל עם קירה אתמול אצל קווארק. קירה - אישה חזקה, בטוחה בעצמה, במערכת יחסים שלא ברור מה קורה בה עם איש דת באג’ורי בכיר - מנפנפת אותו על ידי זה שהיא מעמידה פנים שאודו הוא המאהב שלה. זהו. הפכנו לסיטקום דלוח.

וזה עוד החלק הטוב של הפרק.

בהמשך החייזר הקריפי מנסה להשיג מקווארק חווית הולודק עם קירה (האמיתית). קווארק מנסה לפתות את קירה להולודק, ונכשל; הוא מנסה לצלם אותה במצלמת הולודק, ונכשל; הוא פורץ למידע האישי שלה כדי ליצור עותק הולודק שלה, וקירה ואודו נוקמים בו על ידי כך שהם משנים את תוכנית ההולודק כך שיהיה שם גוף-קירה עם ראש-קווארק. זה נשמע לכם נורא? ובכן, אתם סבלתם במשך פסקה אחת, אני נאלצתי לראות את זה. בואו לא נדבר על זה שוב. הדבר הטוב היחיד בחלק הזה של הפרק היה רגע נוסף של קירה ואודו בתור שמשון ויובב שצובאים על קווארק, כמו שהיה ב-The Collaborator.

בקו העלילה השני, סיסקו מחליט שיזדיין הדומיניון, הם ימשיכו לחקור את רביע גאמא עם הדיפיינט. אז כמובן שסיסקו יוצא לשם בעצמו וגורר איתו את כל מי שהוא לא קירה-אודו-קווארק, כי למי בכלל יש תחנה לנהל. אין דומיניון הפרק, אבל הם נתקלים בכוכב שצץ לפתע פתאום משום מקום. ומסתבר חיש קל שמדובר על כוכב שנראה כמו גן עדן עם יישוב אחד של 30 דמויי אדם טובים וחייכנים, שבגלל ממבו-ג’מבו קוונטי מזפזפים שוב ושוב בין המימד שלנו לאיזה מימד רוחני כלשהו שבו הם נתקעים ל-60 שנים כל פעם. מתי הם חוזרים לשם? עוד שבועים. והדיפיינט הגיעה אליהם בדיוק בפעם האחת ב-60 שנים שבה הם מגיעים. מאוד, מאוד סביר.

וזה עוד החלק הטוב של הפרק.

עכשיו, הרעיון הזה של כפר שנעלם ומופיע לזמן קצר פעם במי יודע כמה שנים הוא כמובן לא מקורי במיוחד - אני אישית זוכר משהו בסגנון אצל נילס הולגרסן (הספר, לא יודע אם היה בסדרה). הפרק עצמו שאב השראה ממחזמר שאני לא מכיר בשם Brigadoon. אז אפילו רעיון מקורי אין כאן. במקום הסברים קסומים להיעלמות של הכפר אנחנו מקבלים ממבו-ג’מבו פסאודו מדעי, אבל קשה להגיד שיש יותר מדי מדע בדיוני כאן. הכפר עצמו לא מעניין - הכל שם אידילי וחייכני והבעיה היחידה של התושבים היא שהם מופיעים לכל כך מעט זמן שהם לא מספיקים, אה, להתרבות (כן, הפרק הזה עוסק בסקס. והרבה ממנו). יש עוד בעיה - הקצב שבו הזפזופים שלהם מתרחשים הולך וגדל וכולם הולכים למות; אבל צ’יק צ’ק דקס ושות’ מתקנים את הבעיה הזו, וזה הדבר היחיד בפרק שמנסה לייצר מתח כלשהו. אין לנו כאן Paradise חדש - אין לכפר האידילי סודות אפלים. אז זה פשוט משעמם. אפשר גם לשאול למה בעצם הכפר (שמורכב במקור מפליטים שהתרסקו - כמו ב-Paradise) לא מנצל את ההזדמנות ובורח מהכוכב או מבקש שישלחו עוד מתיישבים או משהו, אבל זה בכל מקרה לא מה שנתכנסו עבורו ולא מדברים על זה.

אם כן, בשביל מה נתכנסו כאן? בשביל דקס. לשם שינוי, בשביל משהו שלא מתבסס בכלל על כך שדקס טרילית, אלא כדי לתת לה סיפור אהבה עם אחד מיושבי הכפר. הוא מתחיל איתה בזה שהוא תוהה “עד להיכן הסימונים שלה מגיעים” (“All the way”) ולרגע נראה שיהיה לנו פה משהו קריפי במידה דומה לזוועה שהתרחשה בסיפור המקביל על DS9; אבל למרות שזו שורת פתיחה גרועה אפילו יותר מ”אני המפקד של התחנה הזו” של סיסקו ב-Second Sight, דקס מתאהבת חיש קל - ראו תמונה. ואנחנו מקבלים מנה נאה של קיטש לוריד.

זה עובד פחות טוב מאשר זה עבד ב-Second Sight (ושם זה לא עבד טוב) כי שם לפחות לסיסקו הייתה בחורה שהוא לא מצליח לגלות עליה שום דבר ונעלמת לו בין הידיים, תרתי משמע, אז אפשר היה להבין את האובססיה שלו אליה. כאן אין שום דבר כזה. הברנש של דקס הוא חתיך ומקסים וזהו בערך. אפילו סצינת “דקס הלומת אהבה” כמו זו שהייתה עם סיסקו בשעתו והייתה מאוד משעשעת אנחנו לא מקבלים.

אז מה הדילמה? ובכן, מערכת יחסים מרחוק עם מישהו בכפר שהולך להיעלם בקרוב ל-60 השנים הקרובות לא תלך. אז בהתחלה הוא מציע את הפתרון ההגיוני של לעבור לגור עם דקס, אבל קצת לא נעים לו לעזוב את הכפר הנחמד שלו שצריכים כל אדם וכדומה. אז דקס מחליטה להישאר איתו. זה כמובן כמעט מגוחך - דקס מתאהבת במישהו ותוך שתי דקות מוכנה לוותר על כל חייה בשבילו? לפחות הפרק מנסה להתייחס לזה ישירות, בשיחה של סיסקו עם דקס. סיסקו אומר שאם זה היה קורזון הוא היה עוצר אותו מייד; דקס מסכימה שקורזון התאהב בכל מה שזז, אבל היא שונה. אני עדיין לא קונה את זה, אבל לא חשוב.

מה שאנחנו מקבלים עכשיו הוא עוד קיטש של איך שכולם נפרדים מדקס (באשיר שוב מתנהג בסדר גמור. יאיי. מתי נקבל פרק באשיר? או פרק או’ברייאן? מתי מתי מתי?). ומה הסיום? נו, מה לדעתכם. הרי לא ייפטרו ככה מדקס. עוד ממבו-ג’מבו כלשהו גורם לכך שדקס תקלקל לכל הכפר את הזפזופ שלו וחייבים לשגר אותה משם ברגע האחרון. הכפר עצמו ניצל ומזפזפ כרגיל, רק בלי דקס. אני לא בטוח אם הייתי מעדיף שהכפר היה נחרב - זו הייתה מלודרמה מזעזעת, אבל לפחות היה קורה משהו, וזה היה גורם לחצופים של DS9 לחשוב שאולי הגיע הזמן להפסיק לשחק עם כל תופעת טבע חדשה שהם נתקלים בה. ומה עם דקס המסכנה, חושבים שעד הפרק הבא היא תתאושש מהחוויה הקשה? מה לדעתכם.

אני חייב להודות שאני מודאג מדקס. היו לה כבר שני פרקים העונה, ואלו היו הפרקים החלשים ביותר בעונה עד כה. זה ממש נראה כאילו לא יודעים מה לעשות איתה, וגם כשמנסים זה לא מצליח. ופרט אולי לאודו, זו הדמות עם הפוטנציאל הגדול ביותר. בחייכם, עשיתם כאלו פרקים מוצלחים עם או’ברייאן ועם קירה, שעל הנייר לא נראים מלהיבים יותר; אני יודע שאתם מסוגלים!