אז אחרי Meridian ביקשתי ש-“אפשר שלא יהיו יותר פרקים כאלו, בבקשה”? אז קיבלתי - למשך פרק אחד, הפרק הקודם (המצויין). הפרק הזה שוב חוזר לטריטוריית מערכות היחסים ומקדיש לה את כל הפרק, וזו כבר נקודת פתיחה לא טובה בכלל. מה שבכל זאת מציל את הפרק מלהיות חנטריש מוחלט הוא ההצלחה שלו לאזן בין שני הקצוות המזעזעים שהיו ב-Meridian - הוא לא רציני כמו שהיה רוב הפרק ההוא, אלא מהווה פארסה אחת גדולה ועם קצב מאוד מהיר; ומצד שני, ההומור שלו לא גולש לביבים המוחלטים של החלק ה”הומוריסטי” של Meridian, למרות שלפעמים הוא מתקרב. בקיצור, זה עוד פרק שבו אני תוהה על מה לעזאזל התסריטאים חשבו לעצמם והאם זה באמת מה שהם רוצים להגיש לנו כל הזמן בתור פרקים הומוריסטיים ומתי הם יודו כבר שהם כתבו את הפרק הזה רק כי הם רוצים לראות את דקס בשמלה, אבל הבימוי (של השחקן של סיסקו) מצליח להציל את הפרק ואפילו לאפשר לו להיות קצת כיף.

אנחנו מתחילים עם ספירת מלאי של הצרות הרומנטיות של כולם. החברה של ג’ייק סיסקו זרקה אותו והלכה ללמוד באקדמיה למדעים אי שם. סיסקו פאפא לא יכול להסתיר את החיוך ולעודד את הינוקא לצאת ולמצוא מישהי אחרת כבר עכשיו בערב כשיתחילו חגיגות חג באג’ורי שלא שמענו עליו מעולם עד היום אבל בואו נגיד שהוא דומה לפורים רק בלי תחפושת אלא סתם בגדים מגוחכים. אודו מנסה בצורה גמלונית במיוחד להזמין את קירה לסוג של אולי כאילו משהו בערך כמו דייט בחגיגות, וקירה כמובן שלא מבינה מה הוא באמת רוצה ואומרת לה לחפש אותו כשהאקשן יתחיל, היא תהיה עם ודק ברייל הבויפרנד שלה. או’ברייאן דווקא אמור לשמוח כי קייקו חוזרת לביקור אחרי חודשיים בבאג’ור שבהן כל מה שהיה לו לעשות הוא לשחק דמוי-טניס עם באשיר, אבל כשקייקו מגיעה היא מחוסלת לחלוטין מעייפות, והילדה מקיאה, כי מישהי נתנה לה יותר מדי סוכריות. מי? אוי לא. לוקסנה טרוי. זה הולך להיות פרק לוקסנה טרוי. אני כבר מרחם על אודו.

אני לא הוגן כאן כלפי לוקסנה, הפרק היחיד איתה עד כה (The Forsaken) היה לא רע בכלל, בין היתר בזכותה. אבל כבר מ-TNG האפיון המרכזי של הדמות הוא של הנודניקית הבלתי אפשרית הזו שבכל פעם שהיא מגיעה יש צרות, אז למה לקלקל?

רשמית טרוי על התחנה בתור שגרירה וחג פורים ובלה בלה בלה. מעשית? אודו אודו אודו. היא שמעה על התגלית החביבה על כך שהוא מצא את הבית שלו ואוי ואבוי איזה מקום לא נעים זה, ובאה להציע לו “a sympathetic ear, a shoulder to cry on… a lap to melt in?”. אודו כמובן נבוך למוות. וככה זה יהיה איתם כל הפרק - אודו מסתובב ממקום למקום ומנסה לעשות דברים, וטרוי מרוחה עליו. זה משעשע, אבל זו בדיחה שממצה את עצמה מהר בכל פעם. מכיוון שאנחנו בפרק אנסמבל ולא רואים יותר מדי מאף דמות, החלק הזה של הפרק עובד לא רע.

לפני שמתחילות החגיגות, אנחנו מקבלים עוד הצצה אל שני הזוגות שלנו. קירה והודק שלה מאוהבים נורא ומשעממים כרגיל; הדבר המעניין היחיד הוא שנראה שברייל מקנא קצת בדקס שמארגנת עם קירה את החגיגות ובכלל הן כאלו חברות טובות והכל. בגזרת קייקו ואו’ברייאן הסצינה מוצלחת הרבה יותר - לקייקו אין כוח לכלום, ואו’ברייאן מנסה לעזור ורק מעצבן אותה עוד יותר, והם נראים כמו זוג נשוי נורמלי טיפוסי. חלק מהפואנטה של או’ברייאן הוא להיות “האדם הרגיל”, וזה עובד טוב.

ואז החגיגות מתחילות, ופתאום אנחנו רואים שגם ברייל וגם ג’ייק סיסקו תופסים את הראש בכאב לרגע - משהו שטרוי עשתה קודם במעלית וכבר אז גרם לי לתחושת “אוי לא, למה הם מגלים לנו מראש שמשהו הולך להשתבש כאן?” אבל בעצם, בלי שנדע שמשהו ישתבש, הפרק יהיה משעמם מדי. אבל מה בדיוק משתבש? משהו מאוד מוזר - ג’ייק סיסקו מתאושש תוך שניה מכאב הראש, מתחיל לחייך כמו מטומטם, רץ אל קירה כדי להתייעץ איתה איך מתחילים עם נשים מבוגרות, וכשהיא מנסה לחקור מי ברת המזל הוא אומר לה ““I love you, Nerys. Want to go out with me?”. כבר אמרתי שאני מחבב את ג’ייק סיסקו למרות שהוא אמור להיות הילד המעצבן? ודווקא בגלל רגעים מטופשים שכאלו.

קירה בהלם.

חשבתם שזה היה גרוע? חכו עד שתראו איך ברייל מתחיל עם דקס ואפילו שולח ידיים וגורם לה לברוח!. מה לעזאזל? נו טוב, זה לפחות מזמין רגע קסום אחד, שבו אודו וטרוי, אחרי סשן ריקודים סוער (ראו תמונה), פוגשים את דקס, אודו שואל אותה אם היא נהנית, היא עונה ב”לא”, ואודו עונה באיזה המהום וגלגול עיניים נפלאים כמו שרק השחקן שלו יכול. שניה אחר כך דקס תופסת את הראש בכאב. אוי ווי, גם היא?

חשבתם שזה היה גרוע? חכו עד שתראו איך או’ברייאן וקייקו רבים על שטויות בזמן שהם אמורים ליהנות מרגע נוסטלגי במקום הקבוע שלהם בקווארקייה. איזה שטויות? נו, באופן לא ממש מפתיע המשלחת של קייקו תצטרך עוד חודשיים מעבר לארבעת החודשים הנוספים שהיו בתכנון, ואו’ברייאן מתחיל להיות רכושני וגועלי, וקייקו מתחילה להתעצבן ואמרה שסבאאר הזהיר אותה, ואו’ברייאן זועם על מי זה לעזאזל סבאאר… נו, אתם מבינים. מריבה נורמלית של זוג נורמלי שנגמרת בזה שאו’ברייאן מגרש את קייקו לחזור אל באג’ור והצמחים שלה והסבאאר שלה. עד כה או’ברייאן וקייקו הם הזוג הנורמלי היחיד בפרק.

בינתיים, ג’ייק סיסקו מספר לפאפא על כל התוכניות הזדוניות שלו בנוגע לקירה והוא זורח כאילו שתה בקבוק של פליקס פליציס. או’ברייאן לעומת זאת במעמקי הייאוש והולך לקווארק לשתות שיקוי מסוג קצת שונה. קווארק אמנם מנסה פה ושם לשחק אותה הברמן הקשוב, אבל נראה לי שזה הפרק הראשון שבו זה ממש מצליח לו. כמובן שהוא מבין מייד מה הבעיה, אבל מייד אחר כך הוא פוצח בנאום שבו הוא מאשים את או’ברייאן בהכל: למה הוא בכלל נתן לה לצאת לבאג’ור? מה הקטע הזה של בני אדם, שהם נותנים לנשים לצאת החוצה, לעבוד, ללבוש בגדים? ואחר כך עוד להתפלא שהנישואים מתפרקים? אצל הפרנגים בעלים ונשים אף פעם לא מתווכחים ואין גירושים! (צחוק צחוק, אבל בכמה דיונים אמיתיים הייתם שבהם מישהו הביא סטטיסטיקות גירושים נמוכות כהוכחה ל”הצלחה” של חברה מסויימת?). באופן מוצלח למדי, הפרק לא מסגיר בשום צורה אם קווארק נותן את הנאום הזה כי הוא מאמין בו, או כי הוא יודע שזה מה שיקפיץ את או’ברייאן לעשות ההפך; אני משער שאצל קווארק זה סוג של גם וגם. מכל מקום, אנחנו זוכים לנאום התנצלות של או’ברייאן מול דלת סגורה, עד רמת ה”הגשתי את התפטרותי וניסע לאן שתרצי”. ומכיוון שהם זוג נורמלי, קייקו לא פותחת את הדלת בסערה אלא אומרת שהיא צריכה זמן לחשוב.

בגזרת סיסקו פאפא העניינים מסתבכים כשדקס מספרת לו על איך שברייל ניסה למזמז אותה - ומייד אחר כך נמרחת על סיסקו (והפרצופים שסיסקו עושה! כרגיל, השחקן זורח באמת רק כשהדמות עושה שטויות). הוא חושב בהתחלה שמדובר על בדיחה הזויה במיוחד בסגנון קורזון, אבל כשזה לא נפסק הוא כבר קורא לבאשיר. תודה לאל! סוף סוף מישהו מבין שמשהו משובש הולך פה. אבל באשיר לא מצליח למצוא שום דבר משובש. כמה דקות אחר כך באשיר מתלווה אל אודו וטרוי כשקירה האומללה מגיעה להתלונן שברייל נטש אותה לטובת דקס וג’ייק סיסקו רודף אחריה. זה כבר הופך את באשיר לחשדן והוא חוזר עם קירה למרפאה - אבל לא לפני ששניהם תופסים את הראש. אוי. אוי. זה לא טוב. תגידו לי שזה לא הולך לאן שאני חושב, בהתחשב בכך ששניהם ממשיכים אל המרפאה. אוי, זה כן. ואנחנו נאלצים לצפות!

הפארסה מגיעה לשיא במסיבה אצל סיסקו, שאליה מגיעים כל המופרעים מהפרק כשהם מרוחים אחד על השני או שונאים אחד את השני. השיא הוא כשברייל הקנאי מנסה להרביץ לסיסקו (ונכשל באופן מחפיר), ואז דקס מעיפה אותו לרצפה בבוקסים (ולמען האמת, כיף לראות בחורה כאילו-שברירית למראה מחטיפה בוקסים במקום כל מני התחכמויות; כאן כוריאוגרפיית המכות הדלה של הסדרה היא דווקא יתרון ולא חסרון). וקייקו או’ברייאן מגיעה בשמלה שאו’ברייאן אוהב והיא שונאת כך שאנחנו שמחים לראות שהם השלימו, ואז פתאום קווארק שמחלק פודינגים לכולם תופס את הראש ומסתער על קייקו וכמעט חוטף, אבל סיסקו מפריד את כולם כי סוף סוף נפל לו האסימון. והאמת, גם לי הוא נפל רק בשלב הזה.

המקור לכל הצרות - ובאמת שהייתי צריך לראות את זה בא - הוא כמובן טרוי. יש לה סוג של קדחת (שפוגעת רק ב”בטהזדים מבוגרים יותר” ולכן היא לא נבדקה גם אחרי הופעת הסימפטומים) שגורמת לה, בכל כאב ראש, לעשות איזה ממבו-ג’מבו בטהזדי של הקרנת התחושות שלה - במקרה הנוכחי, תאווה לא מרוסנת - והקורבנות המסכנים מפנים את התאווה ספציפית כלפי מישהו שיש להם תשוקה חבויה בלתי מודעת אליו - ממבו ג’מבו מוחלט, כמובן, אבל בלי זה הפרק לא היה עובד אז למי אכפת. סוף דבר - הטיפול בקדחת פשוט, הכל חוזר אל מקומו בשלום, ואומרים לנו במפורש שאו’ברייאן לא הושפע, כאילו שהיינו צריכים לשמוע את זה.

בצפייה חוזרת קל לראות שבכל פעם שבה אחת הדמויות שמשתגעות תופסת את הראש, זה מגיע רגע אחרי שטרוי תופסת את הראש (ואת תפיסת הראש הראשונה של טרוי ראינו במפורש הרי, בלי הסחות דעת). אני לא שמתי לב לזה. נחמד מאוד! השעשוע הזה הוא אחת הסיבות שבגללן למרות שהפרק הוא בוודאי לא פרק טוב במיוחד, אני עדיין חושב שהוא היה נחמד ולא נורא ברמה המזעזעת שהיה לו פוטנציאל כביר להיות.