הו, וואו.

ככה צריך לסגור עונה.

העונה הקודמת הסתיימה בהיכרות ראשונית עם הדומיניון, דרך שני הנציגים הלא מרשימים שלו - הג’אמ’הדר והוורטה. מה שהשתנה העונה הוא שפגשנו את המוח שעומד מאחורי כל זה - משני הצורה - וכבר ראינו שני מקרים שבהם הם יורדים ממגדל השן שלהם ומחוללים מהומות. הפעם הראשונה הייתה ב-Heart of Stone, שם הם ניסו לשגע את אודו; בפעם השניה, ב-The Die is Cast, הם שיגעו את הקרדסים והרומולאנים עד לכדי הוצאה שלהם מהמשחק. היה ברור שזו רק שאלה של זמן עד שנקבל פרק שבו הם תוקפים ישירות את DS9 ואת הפדרציה. השאלה הייתה רק אם זה ייעשה טוב. זה נעשה טוב. למרות שלא היה בו שום דבר מפתיע במיוחד הפרק בהחלט מימש את הפוטנציאל של משנה צורה משתולל, והעביר את המסר העיקרי: הדומיניון ממש, ממש מסוכנים. ולא בגלל שיש להם טכנולוגיית משגר יותר מגניבה או הרבה חלליות.

כמובן, בדיוק כמו פרק סיום העונה שעברה, כך גם הפרק הזה לא מיועד לצפיה חוזרת, או לכתיבה עליו. כי כשעושים את זה החורים צועקים לשמיים. והם ענקיים. ואני אעיר עליהם. אבל בואו נבהיר מראש שזה לא ממש משנה לי - הפרק היה מאוד מהנה לצפיה והמסר עבר.

זה כבר מתחיל דרמטי, עם וויס אובר של סיסקו שמקליט את יומן הקומנדר האחרון שלו. כי… כי הוא קיבל סוף סוף קידום לקפטן! טיהי, עבדתם עלינו בגדול! אבל לפחות עכשיו נסגרה הפינה העגומה שבה דמות המפקד בסדרת TNG כלשהי איננה קפטן. אז אנחנו פותחים עם המסיבה של סיסקו, ובין שלל האיחולים גם צצות שתי דמויות שנראות רלוונטיות יותר. האחת היא מפקד האבטחה שהפדרציה הצניחה במקום אודו ולא ממש ברור מה קורה איתו למעט ההופעה שלו ב-The Die is Cast (שם, כזכור, הוא ניסה לחבל בדיפיינט כי ככה הפדרציה הורתה לו).

השני הוא איזה שגריר שמספר לסיסקו על הפיכה שבוצעה בעולם הבית של המקגאפינים. מי אלו? גזע שמעולם לא שמענו עליו עד היום אבל עושה רושם שהפדרציה הייתה איתו פעם במלחמה בגלל איזה שליט פסיכי. עכשיו משהשליט הפסיכי הועף ולא ברור מי בשלטון, השגריר אומר שצריך “להראות את הדגל” כדי להזכיר לחבר’ה הללו שלא כדאי להתעסק עם הפדרציה. אז המשימה - לצאת עם הדיפיינט תוך יומיים לפטרול בן שבוע באיזור. השגריר עצמו יצטרף.

אני מניח שלא יפתיע אף אחד מכם לגלות שהשגריר הוא בעצם משנה צורה ושכל העניין הוא מזימה של הדומיניון.

אתם שומעים? אתם שומעים את זה? זה הצליל של כל ההגיון הפנימי של הפרק קורס כבר עכשיו. אנחנו שוב נאלצים להתמודד עם העובדה שהפדרציה היא חבורת החובבנים הגדולה ביותר בהיסטוריה, ושאין אצלם נהלי עבודה בשיט, שלא לדבר על פרוטוקולי אבטחה. כי מה לעזאזל קורה כאן?

1) סיסקו מקבל הוראות מאדם שבכלל לא נמצא בתוך שרשרת הפיקוד. הבוסים של סיסקו הם אדמירלים. למשל נצ’ייב מתחילת העונה. ממתי סיסקו מקבל הוראות משגריר? 2) סיסקו מקבל דיווח מצב של שתי שורות על ההפיכה מהשגריר, ואחר כך יוצא למשימה באיזור הזה בלי לבקש מהפיקוד שום מודיעין נוסף (כל בקשת מודיעין נוסף הייתה מאפשרת לו להבין שלא הייתה שום הפיכה). שום מודיעין נוסף? איזה מפקד יוצא לעזאזל למשימה של שבוע באיזור שאין לו שום דו”ח מודיעין עדכני עליו? 3) אף אחד מהפיקוד העליון לא מודע כנראה לכך שסיסקו יוצא למשימה כלשהי. הוא פשוט לוקח את הספינה ואת הצוות ונוסע. מה? 4) איך זה בכלל הגיוני שסיסקו וכל יתר הצוות הבכיר של התחנה יוצאים למשימה של שבוע שהמטרה שלה היא לא יותר מסתם להפגין שרירים? מי נשאר לנהל את התחנה? אני יודע שזו שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב והתשובה היא “אין מה לעשות. רוצה פרקי דיפיינט עם השחקנים שמקבלים כסף כדי להופיע בסדרה? קבל את זה”. אבל עדיין, כאן זה חריג במיוחד. זה לא איזו משימת הצלה נועזת מעבר לחור התולעת. זה משהו שאמור להיות פטרול של שבוע שלא אמור לקרות בו כלום. 5) הכי חשוב: איך בשלב הזה אף אחד בפדרציה עדיין לא בכוננות נגד הסתננות של משני צורה? אני לא יודע אם אודו דיווח על מה שקרה ב-Heart of Stone, אבל כולם יודעים מה קרה ב-The Die is Cast, כך שאין ספק שיש מודעות מלאה לכך שמשני הצורה החלו לבצע הסתננויות אקטיביות תוך התחפשות לגורמים לגיטימיים. הפדרציה אמורה להיות בכוננות מתמדת לכך ולנקוט באמצעי זהירות ופרוטוקולי הזדהות משופרים.

בואו נחדד את ענייני הזהירות. כפי שכבר חפרתי על זה ב-Defiant, שבו הפדרציה סבלה מכשל אבטחה דומה (אבל לא בגלל משני צורה, הפעם), יש שלוש דרכי זיהוי נפוצות, שמבוססות על “מה שאני יודע” (אינפורמציה שאני זוכר, כמו ססמא), “מה שאני מחזיק” (אינפורמציה שמאוחסנת במכשיר, כמו מפתח) ו”מה שאני” (מידע ביומטרי). הפדרציה אוהבת להסתמך על מידע ביומטרי, וכאן סיסקו לא עושה שום דבר עם השגריר מלבד הזדהות ביומטרית (דהיינו, הוא מסתכל עליו והשגריר נראה לו מוכר). זה נטול הגיון לגמרי. בשלב הזה סיסקו וכל הפדרציה צריכים לדעת שהזדהות שמבוססת רק על “מה שאני” היא חסרת כל ערך.

האם במקרה של השגריר זה היה עוזר לפדרציה להשתמש בעוד אמצעי זיהוי? לא, כי בסוף הפרק מספרים שהשגריר האמיתי פשוט נעלם. אם משני הצורה תפסו אותו, אפשר להניח שכל המידע שהוא יודע או מחזיק עבר אליהם. לכן הצלבת מידע מול מקורות מוסמכים היא עוד עניין קריטי שסיסקו לא עשה; אבל בהמשך הפרק יהיו סיטואציות אחרות שהדבר הזה היה עוזר להן מאוד. הנה דוגמה אפשרית אחת לפתרון טכנולוגי מבוסס על “מה שאני מחזיק”: שבב תת-עורי עם חתימה דיגיטלית של הפדרציה שמאמתת את הזהות של נושא השבב, ומכשירים שמסוגלים לקרוא את המידע מהשבבים בשניה (טכנולוגיות כאלו קיימות גם במציאות, ברמה כלשהי). תוסיפו הגנת ססמא שנושא השבב צריך להכניס במפורש כדי להזדהות, וקיבלתם מנגנון שהיה מונע את יתר התעלולים שיתרחשו בהמשך הפרק, שבו למשנה הצורה אין זמן להתחיל לחפור שבבים תת-עוריים או לתחקר אנשים כדי לקבל מהם ססמאות.

אז אנחנו מסכימים שהיציאה למשימה הזו הייתה טעות ענקית וכשל אבטחה מטורף. זה פחות מרגיז אותי. יותר מרגיז אותי הוא שזה מעיד על רשלנות מצד משני הצורה - אם המרגל שלהם היה פועל בעולם האמיתי הוא היה נתפס תוך שניה. זה גורם להם להיראות פחות מרשימים מאשר הם יכולים. אבל כפי שכבר אמרתי קודם, זה לא כזה משנה, כי מרגע שהעניינים מתחילים להשתגע על הדיפיינט אין זמן לנשום ומי זוכר את זה בכלל. הקצב דומה לזה של Civil Defense, שגם הוא היה אחד מהפרקים הטובים ביותר העונה, והוא מבדר בצורה דומה.

מה קורה על הספינה? בהתחלה, עוד כשלי אבטחה. או’ברייאן רואה את “באשיר” מתקין משהו בתוך איזור הצינורות של הספינה, ופשוט נותן לו, ושום בקשת הזדהות/ססמא/צ’יפ. כשל אבטחה ברור. התוצאה היא שבאמצע הנסיעה אל השטח של המקגאפינים, ואחרי שהם מקבלים קריאת מצוקה ממושבת פדרציה באיזור, פתאום כולם מגלים שהם איבדו שליטה על הספינה ועל התקשורת ועל הכל, ובאיזור הצינורות הם מגלים שיש איזה משהו לא ברור שנראה כמו… אה… צינורות… בתוך המערכות הקריטיות של הספינה.

וזה גם מרגיז. זה עוד כשל של משנה הצורה - הוא חושף את העובדה שיש כאן בעיה מוקדם מדי. שוב, בלי זה לא היה פרק - מכאן ואילך כל הפרק עוסק בנסיון ההיסטרי של סיסקו ושות’ למצוא את המחבל ולתקן את הספינה לפני שהם מגיעים אל הגבול ומייצרים מלחמה יש מאין, ובשביל זה הם צריכים זמן; אבל בפועל לא הייתה למשנה הצורה שום סיבה לפעול כל עוד הם לא הגיעו אל הגבול. זה מה שאוהבים לקרוא לו “תסריט עצל”. אף אחד לא טרח לחשוב על סיטואציה יותר מורכבת שבה משנה הצורה יהיה חייב לפעול קודם.

מכל מקום, דקס ואו’ברייאן עולים על הבעיה בצינורות וגם על זה שמי ששיגע להם את המערכות נחשף תוך כדי לחלקיקי שקר כלשהו, אז הנה אמצעי בדיקה. הם די מבוהלים לבדוק את באשיר, כי בשלב הזה עוד לא ברור לאף אחד שמשני צורה מעורבים בעניין והם חושדים סתם בבגידה. באשיר יוצא נקי, אז מי האשם? ההרינג האדום הברור הוא קצין האבטחה ההוא, אבל אני לא טורח אפילו לחשוב עליו - הוא נראה לי יותר מדי כמו הרינג אדום. זה משאיר רק דמות חדשה אחת. לאו’ברייאן בקושי יש זמן לומר לבאשיר כמה שהוא פחד שבאשיר יתגלה כבוגד, כי הרי הוא ראה אותו שם בצינורות והכל, ולבאשיר בקושי יש זמן לענות לו שהוא מעולם לא היה בצינורות (כשל אבטחה! שיחה פשוטה עם באשיר הייתה מזהירה אותם מראש!), ותוך כדי שדקס בודקת את השגריר הוא הופך לעיסה ונמלט על נפשו דרך צינור איוורור כשכל הצוות בוהה בו בתדהמה.

אף אחד לא חשב לכוון פייזר בהלם על מי שבודקים כרגע, או משהו. הפאשלה העיקרית היא על קציני האבטחה, כמובן. אמנם, אודו במוצהר לא משתמש בפייזרים, ובפרק הנוכחי הוא גם מזכיר את זה במפורש ואומר שהוא מעולם לא נזקק להם, ואיך מעולם משנה צורה לא פגע במשנה צורה אחר ואין לו כוונה לשנות את זה; אבל אם כך, זה רק אומר שהוא היה צריך להיות עוד יותר בהיכון לתפוס את הבוגד במקרה שהוא מבצע תעלול כלשהו (לא חייבים להניח שהוא משנה צורה כדי להניח שהוא יעשה תעלול כשיתפסו אותו).

בתחילת הפרק, כשאו’ברייאן משוטט לו בצינורות, הייתה קצת הרגשה של “הנוסע השמיני”. מה שקורה מעכשיו לוקח את זה לשלב הבא. אנשי הספינה מנסים לצוד את משנה הצורה, והוא בתורו מנסה לצוד אותם, ובניגוד לנוסע השמיני, כאן הוא יכול להיראות כמו כל דבר, וזה גורם למתיחות בין אנשי הצוות לעלות לגבהים חדשים. בינתיים, או’ברייאן ודקס מנסים להשתלט מחדש על הספינה. ואז או’ברייאן מפנה את הראש לרגע, דקס חוטפת, ובאשיר מספר לסיסקו שהיא תתעורר רק עוד יומיים (אבל בפועל מה שקורה הוא ש”באשיר” נותן לדקס חומר הרדמה שיספיק לעוד יומיים). דקס המסכנה שוב נכנסת לתקן “זו שמנוטרלת”. היא הייתה כזו ב-Invasive Procedures, היא הייתה כזו ב-Equilibrium, ובמידה פחותה היא הייתה כזו גם ב-Civil Defense. הדמות הכי מבוזבזת בסדרה.

זה גורם לסיסקו להקצין. כולם מתחלקים לזוגות, לוקחים רובים ומתחילים לירות לכל עבר. ברצינות, זה מה שהם עושים. הוראה חמורה אחת היא שאסור לזוגות בשום פנים ואופן להיפרד, אז כמובן שכולם מתחילים להיפרד כשהמהומות מתחילות. בסוף סיסקו ואדום החולצה שלידו פוגשים את משנה הצורה שעושה בהם שמות בעזרת דברים דמויי טנטקלים. לא לגמרי ברור אם אדום החולצה התפגר או לא (בפועל סיסקו באדום וההוא בצהוב אבל מה זה חשוב). זוכרים כמה מפחיד אודו היה ב-The Alternate? יש פוטנציאל למשני הצורה להיות מפחידים פיזית.

המהומה הזו נגמרת בכך שקירה מכוונת רובה על ה”שותף” הכחול שלה, השותף הכחול העצבני מכוון עליה רובה, סיסקו מכוון רובה על שניהם, ואז באים גם אודו ואיש האבטחה השני וגם הם לא בטוחים מי הוא מי ומה הוא מה. ואז אודו שם לב שסיסקו מדמם בעקבות המפגש עם משנה הצורה, ואומר שזה מבטיח שסיסקו הוא לא משנה צורה - כשה”דם” של משני צורה עוזב את הגוף הוא חוזר להיות העיסה הרגילה של משני הצורה.

מה?!

אודו, אתה רציני? ידעת את הדבר הזה, וחיכית עד שתהיו באמצע מרדף לחיים ולמוות נגד הזמן אחרי משנה צורה כדי לספר עליו?

הרי זה הגביע הקדוש. מבחן פשוט ביותר שמאפשר להבדיל בין משנה צורה ואדם אמיתי. איך זה ייתכן שהפדרציה לא יודעת על זה כבר? כל פרוטוקולי האבטחה צריכים להתבסס על זה. אבל בפועל אודו חושב על זה רק כרגע? לא אמין.

מכל מקום, אנשי הצוות ממהרים להריץ את המבחן. באשיר לוקח דם מכל אנשי הצוות הרלוונטיים, והופס - איש האבטחה ההוא מתגלה בתור משנה צורה. רגע, מה? הם בכל זאת עושים את זה? הוא לא הרינג אדום? ובכן, כשלוקחים אותו לתא המעצר פתאום צץ משום מקום באשיר האמיתי מאחורי שדה כוח, ובאשיר המזוייף הופך חזרה לג’ל ונמלט לפני שמישהו מספיק להגיב (כלומר, סיסקו מספיק לירות, אבל מחטיא). אוקיי, אז צריך להיזהר גם עם מי שעושה את מבחן הדם. נחמד מאוד.

בשלב הזה סיסקו ושות’ די מתייאשים. נשארו להם רק כמה דקות עד שהם מגיעים לגבול ומתחילים מלחמה, כך שסיסקו וקירה מארגנים לנו סיקוונס השמדה עצמית. רגע, מה? זה לחלוטין לא הגיוני. משנה הצורה הצליח להשתלט על כל המערכות של הספינה, ועל המערכת הזו לא? הרי זו המערכת הראשונה שהוא צריך לבטל; בלעדיה אין שום סיכוי שהמזימה שלו תצליח! שוב אנחנו רואים שעד כמה שמשנה הצורה היה נוסע שמיני מוצלח, הוא לא ממש מבין משהו בהסתננות וריגול.

אבל עדיין יש תקווה להצלה. והיא באה, איך לא, מאו’ברייאן עם הממבו-ג’מבו הטכני שלו. אבל כדי להציל את הספינה הוא צריך כמה דקות, והוא צריך להוריד את כל שדות הכוח כולל זה שמגן על המנוע הראשי שאיתו בחדר. אז הוא מתריע באיש הצוות שלידו שיתרחק מהמנוע כי סכנה. ואתם יודעים מה אומרים על מנוע ראשי שמונח על האח במערכה השלישית.

כמובן שבאותו הרגע מגיע אודו לחדר. שני אודו. והם מתחילים לשחק את משחק ה”היי או’ברייאן זוכר כשהלכנו לפיקניק”, אבל לאו’ברייאן אין זמן לשטויות שלהם. וזה חבל, כי עם קצת הכנה מראש האודו האמיתי היה אומר לו ססמא והם פשוט היו יורים באודו המזוייף. אבל מילא. מה שקורה בפועל הוא שאו’ברייאן מצפה שאיזה איש צוות אקראי עם פייזר ישתלט על שני האודואים בבת אחת בזמן שהוא עושה את הממבו-ג’מבו שלו. התוצאה? איש צוות אקראי חוטף (ושוב, לעולם לא נדע דבר על גורלו), או’ברייאן חוטף (יתאושש חיש קל) ואודו והשני הולכים מכות, עד שהשני גומר על המנוע ואנחנו רואים לראשונה מה זה אומר שמשנה צורה מתפגר.

ביי ביי, קונספט היסטורי נאה של “אף משנה צורה לא פגע מעולם במשנה צורה אחר”. בטח היית שקרי ממילא, אבל מה זה משנה? פעם נוספת אודו משלם את המחיר הגבוה ביותר של הקונפליקט הזה (טוב, טכנית משנה הצורה השני שילם פה מחיר גבוה יותר אבל למי אכפת ממנו). כפי שראינו ב-The Die is Cast, אודו בסך הכל רוצה לחזור הביתה; אחרי הדבר הזה, לא בטוח שהוא יוכל אי פעם.

אבל כדי לסיים את הפרק בצורה מותחת ולא סתם עם אודו האומלל, אנחנו מקבלים ישיבת צוות שבה אומרים את המובן מאליו (שמעולם לא הייתה הפיכה והכל היה מזימה של משני הצורה וכו’) ואודו נכנס באמצע כשהוא נראה יחסית מאושש, ומספר לסיסקו ושות’ את המסר האחרון שמשנה הצורה לחש לו לפני שהתפגר: “אנחנו בכל מקום”. הו, מפחיד! למעשה, זה לא אמור להיות מפחיד כל כך כי כבר ראינו שיש את מבחן בדיקת הדם. אני גם לא בטוח אם אני אוהב את החזרה הזו לנושאי המלחמה הקרה. הפרק הזה היה טוב בגלל שהוא הדגים את יכולת ההסתננות והחבלה הגבוהה שיש למשני צורה בפעולות ממוקדות (מודולו שלל הבעיות שקשקשתי עליהן). אני לא בטוח שאני אוהב את גישת ה”אנחנו מסתננים לכל מקום”. אני גם לא בטוח עד כמה זה תואם את האופי של הגזע כפי שראינו אותו עד כה - נראה היה שהם מעדיפים להשאיר את העבודה השחורה לאחרים. זה עניין אחד לצאת למבצע הסתננות קצר טווח כמו הנוכחי, ועניין אחר להסתנן בהמונים לשלל עמדות כוח ולדבוק בהן.

אבל נו טוב, למה להתלונן? זה היה כיף, וכנראה שיהיה עוד יותר כיף בהמשך.