הסדרה העלתה הילוך, אין שום ספק בכך. יש סרטון פתיחה חדש ועתיר אפקטים. יש לסיסקו קרחת. יש דמות חדשה-ישנה ואהובה שהגיעה לפה כדי להישאר. יש הבדלים מורגשים בקצב ובסגנון. יש התפתחות עלילתית פסיכית. יש זמן מסך לא טריוויאלי לכל הדמויות כולל דמויות המשנה המגניבות. יש הרבה אקשן ואפקטים. יש עלילה מעניינת. יש דיאלוגים משעשעים. בקיצור, יש כמעט את כל מה שהיה טוב בסדרה עד עכשיו, בכמויות גדולות. זו פתיחת עונה מושלמת שמבשרת טובות.

ובכל זאת, אם אני רוצה לגרד בכוח טיפת ביקורת, מה כן היה חסר כאן? מדע בדיוני, כמובן. מסע בין כוכבים לדורותיה תמיד הייתה חזקה בכך שהיא הצליחה בצורה לא מבוטלת, בהתחשב בפורמט, בהבאת רעיונות מד”ביים אמיתיים והתעסקות מעניינת בהם. כאן זה לא היה; אבל גם לא באמת ציפיתי שיהיה. אני רק מקווה שעם כל העלילה שהם העבירו עכשיו להילוך מהיר הם לא ישכחו פה ושם עדיין לעשות מד”ב.

אנחנו מתחילים עם אותה פרנויה שבה סיימנו את העונה הקודמת - סיסקו (עם קרחת. אוקיי, הזמן שיידרש לי להתרגל לזה יהיה כמעט גדול כמו הזמן שנדרש לי להתרגל לסיסקו עם שיער אחרי שכבר התרגלתי לראות תמונות של סיסקו מהעונות המאוחרות) וקירה סורקים את DS9 בחיפוש אחר משנה צורה סורר, וזה לכאורה אמור להיות מותח אבל ברור שזה רק תרגיל. כשהתרגיל נגמר (אודו הצליח להרוג את באשיר) סיסקו מתפנה לארוחת ערב רומנטית עם החברה החדשה שלו, השידוך המוצלח של ג’ייק מסוף העונה הקודמת. יחסית לקטעי החיזור ה-DS9-ים המביכים הרומן הזה סביר, אבל לא באמת חשבתם שיתנו לסיסקו ליהנות מהחיים - קוראים לו לגשר הפיקוד כי לתחנה הגיעו מבקרים - ספינת הדגל של הקלינגונים, שמבקשת לבוא להתארח. וכשסיסקו מסכים, מתברר שזו לא רק ספינת הדגל - צי קלינגוני שלם פתאום מבטל את ההסוואה ומקיף לו את DS9.

פתגם קלינגוני עתיק אומר “שמור את ידידיך קרוב ואת אויביך קרוב יותר”. ובכן. קרוב יותר, הקלינגונים לא יכולים להיות. עם כל הקטע הזה שהקלינגונים הם בני ברית של הפדרציה והכל, תמונת הפתיחה הזו יותר מלחיצה אפילו מהפעם ההיא שהקרדסים ניסו להשמיד את התחנה, אי שם בפרק הראשון בסדרה. משהו אומר לנו, כבר בשלב הזה, שהפרק הולך להסתיים בכך שכל הספינות הללו יסתערו על DS9 עצמה. ובכן, הפרק מקיים, כמובן, ואנחנו זוכים לאחת מסצינות האקשן הטובות ביותר שראיתי במסע בין כוכבים עד כה, אבל עיקר הפרק יעסוק בשאלה איך בכלל אנחנו מגיעים למצב כזה. התשובה כפולה, וצפויה: ראשית, הקלינגונים מחורפנים על כל הראש. אולי בגלל משני הצורה, אבל אין בפרק אינדיקציה להתערבות ישירה שלהם. שנית, סיסקו הוא הדיפלומט הגרוע בהיסטוריה, וזה נראה כאילו הפדרציה ברוב טיפשותה הפכה אותו לדיפלומט הראשי שלה.

ברצינות: הפרק הזה הולך להראות איך ברית הקלינגון-פדרציה קורסת והופכת לעיי חורבות, וזה קורה בגלל החלטות שסיסקו - קפטן זוטר - מקבל. אנחנו לא רואים אף אדמירל אחד בפעולה. אנחנו לא שומעים על שום החלטה רצינית של הפדרציה (שומעים בדיוק על החלטה אחת, ואתאר אותה כשנגיע לזה), ואלו במידה רבה הפעולות של סיסקו שמרסקות את הברית פה. אולי הקריסה הזו הייתה בלתי נמנעת, אבל אני לא חושב שהפרק הצליח לשכנע בנקודה הזו (אני כן חושב שהוא שכנע בנוגע לעניין “הקלינגונים התחרפנו”, אבל זה שהקלינגונים מתחרפנים לא אומר שמשתלם לפדרציה להיכנס איתם לעימות חזיתי). בשורה התחתונה, יש לנו כאן מקרה קלאסי של “גחמת התסריטאי”. התסריטאים רוצים להפוך את הסדרה למעניינת יותר, ולכן הם מכניסים את הקלינגונים לעימות ישיר עם הפדרציה (שממש לא הולך להסתיים כאן). התסריטאים יעשו את זה בכל מחיר, גם במחיר של התנהגות בלתי הגיונית לחלוטין של הפדרציה.

כמובן, הפרק ממהר לשכנע אותנו שאנחנו צריכים להיות במתח, עם שיחה שמקיים קווארק עם הזוג המוזר באשיר ואו’ברייאן, שבה הוא מתלונן שהפאב שלו שקט מדי, עכשיו כשהקלינגונים בכל מקום. באשיר מנסה להרגיע אותו עם זה ש”הקלינגונים הם בני ברית שלנו”, וקווארק עונה ש”הם אולי בני הברית שלך אבל לא שלי”. שזה לקחת את האקדח ולהשליך אותו על האח כל כך חזק שהוא הופך לבן דוד מדרגה שלישית. זה מה שנקרא Klingon Foreshadowing.

את הקלינגונים מנהיג איזה גנרל מרטוק אחד שהוא חובב דרמה לא קטן, ולכן כשהוא מסתודד עם קירה וסיסקו הם לא בודקים מי פה משנה צורה עם שיטת המזרק הישנה והטובה של באשיר אלא עם לחתוך את היד בסכין והכל. אני די שמח לראות שהתגלית מהפרק הקודם לגבי האופן שבו ניתן לבדוק מי משנה צורה ומי לא משתמרת כאן; נשאלת השאלה, כמובן, כמה קשה יהיה למשני הצורה לעקוף את זה. אחרי כל הדרמה הזו, מרטוק לא אומר שום דבר מעניין - לכאורה הקלינגונים פה כדי להגן על DS9 מפני פלישת הדומיניון - פלישה שכרגע אין אינדיקציות לכך שהיא עומדת להתרחש. ובכן, מן הסתם אף אחד לא קונה את זה.

ואז יש סצינה של דקס עם שני טרילים בלבוש מינימלי במרחצאות, עם קירה שיושבת בצד לחוצה. אני לא צוחק, זה מה שיש. נפלאות הקווארקייה.

ואז יש סצינה של אודו וגארק אוכלים ארוחת בוקר. הא, מצוין! לא שארוחות גארק-באשיר זה רע, אבל משמח לראות שבעקבות The Die is Cast אנחנו מקבלים גם ארוחות גארק-אודו. ובכלל, שאנחנו מקבלים גארק. המטרה האינפורמטיבית של הארוחה היא ללמד אותנו שהמצב בקרדסיה די השתגע מאז The Die is Cast. מה שקרה שם חיסל לגמרי את מסדר האובסידיין, ועכשיו הייתה שם הפיכה או מהומה דומה, הגבולות סגורים ובאופן כללי לאף אחד אין יותר מדי מושג מה קורה שם. ואז, כי חייבים להמשיך לטפח את מוטיב החשש מהקלינגונים, אודו וגארק רבים עם קלינגונים חצופים, ואחר כך כשגארק חוזר לחנות הקלינגונים עושים עליו אמבוש. בתור מרגל מוכשר הייתי מצפה מגארק שידע להגן קצת יותר טוב על החנות, לא? לא נורא, זה מניב לנו דיאלוג גארק-באשיר:

  • GARAK:
    But really, Doctor, there was no harm done.
  • BASHIR:
    They broke seven of your transverse ribs and fractured your clavicle.
  • GARAK:
    Ah, but I got off several cutting remarks which no doubt did serious damage to their egos.
  • BASHIR:
    Garak, this isn't funny.
  • GARAK:
    I'm serious, Doctor. Thanks to your ministrations I am almost completely healed. But the damage I did to them will last a lifetime.

אבל הקש ששובר את גב הגמל הוא, כמובן, משהו שסיסקו לוקח אישית. החברה שלו היא קפטן של ספינת משא, אז כשקלינגונים מעכבים את הספינה ומנסים להשתלט עליה כדי לחפש משני צורה, סיסקו וקירה רצים אל הדיפיינט (כי מי צריך שרשרת פיקוד ומי המציא את השטות הזו שהתפקיד של סגן מפקד התחנה הוא להחליף את מפקד התחנה בהיעדרו - אה, רגע, זו הפעם ה-1,000 שבה אני מתלונן על זה, נכון?), משחקים צ’יקן עם הקלינגונים, ברמה של ירי אזהרה ונעילת פייזרים, ובסוף הקלינגונים נכנעים. אבל אין דבר כזה אצל קלינגונים, להיכנע - הגנרל בא לביקור קצר אצל סיסקו, מפטיר מילה זועמת ומשאיר את הנשק של הקפטן שנכנע - סימן שהוא הוציא אותו להורג. אופס.

האם סיסקו היה יכול לפתור את המשבר הזה בדרכי שלום? אולי להגיד “מדיניות הבדיקה שלכם לחלוטין לא מקובלת עלי ואני אקח את זה עד לגנרל שלכם, אבל מילא, בואו נעשה סריקה משולבת עכשיו כדי שנראה שאתם לא עושים קונצים” או משהו דומה, ולחסוך את החיים של הקפטן הקלינגוני והזעם של הגנרל? אולי. הוא לא באמת ניסה. הקלינגונים הם אולי בני ברית, אבל מבחינת סיסקו הם מבינים רק כוח. שזה אולי נכון, בעצם. עדיין, איך פיקארד היה מטפל במצב כזה?

מכל מקום, ברור שהמצב רק הולך ומחמיר וצריך לעצור אותו. דקס לא מספיקה בתפקיד היועצת לענייני קלינגונים, וסיסקו נזכר שקורזון אמר לו פעם שהיחידים שיכולים להשתלט על קלינגונים הם קלינגונים. אולי אנחנו מכירים איזה קלינגוני שבטעות בעד הפדרציה?

וכך, אחרי שהכינו את הקרקע לכך במשך 25 דקות, אנחנו סוף סוף מקבלים את וורף.

יש שלוש שאלות מיידיות מתוספת כוח האדם הזו לסדרה: 1) האם הסדרה הייתה צריכה את וורף? 2) האם הסדרה יכולה להרוויח מוורף? 3) האם וורף יכול להרוויח מהסדרה?

התשובה ל-1 כנראה תלויה בנקודת המבט שלנו. אם אני מצמצם אותה לתוכן העלילתי של הסדרה, אז לא. אני לא רואה איזה חור רציני וורף בא למלא פה. יש לנו את דקס לענייני קלינגונים (הפרק הטוב ביותר של דקס בסדרה, Blood Oath, היה פרק “דקס מתנהגת כמו קלינגונית שהיא עדיין דקס וזה מצוין”). יש לנו את אודו לענייני החייזר שקרוע בין התרבות האנושית והתרבות המורכבת שלו. וורף הוא לא דמות הכרחית בשום צורה. אז למה הוא בא? נראה שלסדרה היו סיבות חיצוניות של צורך בשחקן חיזוק שהוא כוכב בלתי מעורער של מסע בין כוכבים. התחרות (הן עם בבילון 5 והן עם וויג’אר) קשה, הרייטינג צונח… כל הפרק הזה נראה כמו נסיון לתת בעיטה לסדרה כדי שתתעורר.

התשובה לשאלה “האם הסדרה יכולה להרוויח מוורף” היא “כאילו דה”. שאלה יותר מעניינת היא האם יש לוורף מה להרוויח כאן. קחו כמעט את כל שאר הדמויות מ-TNG ואגיד לכם שאין להן מה לחפש פה. יש גבול כמה אפשר למתוח דמויות, ובטח כשזורקים אותן לסביבה חדשה שכזו. אפילו את דאטה - הדמות האהובה עלי בכל סדרות מסע בין כוכבים לדורותיהן - ממש לא הייתי רוצה לראות פה. אבל וורף? מבין כל הדמויות של TNG הוא תמיד הרגיש לי כמו הדמות הכי פחות מנוצלת. וזה לא ש-TNG לא ניסו - יש לא מעט פרקי “וורף עוסק בעניניי קלינגונים”, אבל בפרקים שבהם הוא לא היה באור הזרקורים הוא לא בא מספיק לידי ביטוי. בהחלט יש עוד מה לעשות עם הדמות. בתור שחקן חיזוק מ-TNG זו כנראה הבחירה המושלמת.

אז אני מאוד מרוצה. החשש היחיד, כמובן, הוא שיגרמו לוורף לגנוב את אור הזרקורים מהדמויות האחרות. אם לשפוט על פי הפרק הזה זו לא תהיה בעיה - הפרק התאמץ מאוד לא להיות פרק וורף מההתחלה עד הסוף, אלא לתת לכל הדמויות זמן מסך; אבל כמובן שוורף הוא הכוכב מכאן ועד לסוף הפרק.

איך גוררים לכאן את וורף מהאנטרפרייז? ובכן, זה ספוילר ל-Star Trek: Generations אבל זה סרט מחורבן שאני מעדיף לשכוח ממנו אז למי אכפת - המצב הנוכחי הוא שאין אנטרפרייז וכרגע וורף בחופשה ארוכה שאחריה הוא שוקל לפרוש מהפדרציה ולהתחבר לקלינגון שבו. לא קל להיות אאוטסיידר בפדרציה, ולא משנה כמה הקלינגונים הם בני ברית, קלינגון בפדרציה הוא אאוטסיידר. נוג, לידיעתך. הגיוני שמרגע שבו וורף מוצא את עצמו בלי הבית התומך של האנטרפרייז הוא שוקל לפרוש.

כמובן, צריך להפגיש עכשיו את וורף עם כל הדמויות, אז הוא בא לקווארקייה, מהמם את קווארק עם בקשת מיץ שזיפים, מהמם את או’ברייאן ובאשיר עם חוסר הבנה מוחלט של איך משחקים חצים בצורה שלא גורמת לך להיראות כאילו אתה מנסה להרוג מישהו, ומהומם על ידי דקס וקירה שיוצאות בתחפושות מעוד השתובבות הולודק (חסודה לגמרי! תלבושות סטייל גוויניבר!). קירה מתה מבושה. דקס מתחילה לפלרטט עם וורף בקלינגונית (אחרי שהוא אומר לה ששמו של קורזון מוערך בקרב הקלינגונים, היא עונה לו בקלינגונית ש”כן, אבל אני נראית הרבה יותר טוב”. וורף בהלם). ואז וורף שם לב לבן של הגנרל שעושה מהומות ומנצל את ההזדמנות כדי לקרוע לו את הצורה במכות ולקחת לו את הסכין. דקס מתרשמת. גם אם לא הייתי יודע כבר לאן זה הולך ללכת הייתי יודע לאן זה הולך ללכת.

הסצינה הקטנה בפאב לא הייתה סתם בשביל להרגיע מישהו משתולל. לא היו לוורף הרבה הזדמנויות להראות את זה, אבל הוא די חכם, והוא יודע בדיוק איך הקלינגונים עובדים. זו הייתה הזמנה לגנרל לבוא ולדבר איתו. הבעיה היא שהגנרל לא שש כל כך להסביר מה לעזאזל הקלינגונים עושים, מבטיח לוורף שהוא עוד יגלה בקרוב, ונוזף בו על כך שהוא לא קלינגון אמיתי. זה יהיה מוטיב חוזר בפרק הזה, הנזיפה שוורף הוא לא קלינגון אמיתי. אולי מוטיב חוזר בסדרה.

אז מה וורף עושה? הולך להרביץ למשהו בהולודק, כמובן. דקס מצטרפת אליו ותובעת דו-קרב. זה היה די מסקרן, ומצאתי את עצמי תוהה מי ינצח. מצד אחד, דקס היא הלוחמת-בסגנון-קלינגוני הטובה ביותר מבין הצוות של DS9. מצד שני, היא לא אמורה להיות תחרות אמיתית לוורף: הוא משמעותית יותר גדול וחזק, יש לו הרבה יותר נסיון (ב-Facets למדנו שהלוחמה הקלינגונית היא משהו של ג’דזיה, לא של דקס) ובאופן כללי הוא אמור להיות ממש טוב. קצת חששתי מכך שהסדרה תרמה כאן בכל זאת, אבל היא לא - וורף קורע לדקס את הצורה חיש קל. אבל זה לא אומר שאין לדקס משהו ללמד את וורף - היא מייעצת לו במקום לנסות להסתחבק עם הגנרל, להסתחבק עם אחד ממיליארדי הקלינגונים בצי שחייבים משהו למשפחה של וורף. אז הוא עושה את זה, ומגלה את המטרה האמיתית של הקלינגונים.

ואז הוא עומד על הגשר מעל הקווארקייה ובוהה. זה נותן תירוץ לדמות האחרונה שטרם פגשה אותו לפגוש אותו. אודו הוא, כאמור, סוג של מקבילה של וורף, ובשיחה שלהם יש לכך התייחסות ישירה. כמו כן וורף מצטרף למועדון המוקרפים מאיך שאודו עוקב אחריהם. מכל מקום, השיחה משכנעת את וורף לספר לסיסקו מה הולך פה. הקלינגונים, כאמור, התחרפנו סופית והחליטו שהגיע הזמן לכבוש את קרדסיה, עכשיו שהם בכזו מהומה. התירוץ שלהם הוא שההפיכה חייבת להיות תוצר של מעשי משני הצורה, אבל מה זה משנה? מן הסתם זה לא המניע האמיתי שלהם. בקיצור, עכשיו צפויות צרות גדולות, והשאלה היא מה העמדה שהפדרציה הולכת לנקוט בנושא.

מה שבטוח, עכשיו נדרשת מלאכת דיפלומטיה עדינה במיוחד כדי לא לפוצץ את המצב.

סיסקו נראה לכם כמו דיפלומט?

הדבר הראשון שסיסקו עושה הוא לקחת את הגנרל הקלינגוני לשיחת נזיפה. הגנרל מבין שוורף הדליף ומתרתח עליו - כבר נזק ללא תועלת ברורה. סיסקו מנסה לשכנע את הגנרל לרדת מהעץ הזה - כן, בטח. סיסקו אומר לגנרל ש”מועצת הפדרציה אמרה לי שהם לא יוכלו לתמוך בכם בהתקפה הזו, ושאם תתקפו זה יסכן את הברית בינינו”, מה שגורם לגנרל לדמגג “אנחנו שופכים את דמינו כדי להגן עליכם ואתם עומדים מנגד” ובלה בלה בלה. מה שמעניין כאן הוא שסיסקו לכאורה התייעץ עם הפדרציה (אנחנו לא שומעים את ההתייעצות הזו) ובמקום להגיד לו שהם שולחים את צוות הדיפלומטים ומומחי הקלינגונים שלהם לטפל במצב, יחד עם צי גדול, הם פשוט אמרו לסיסקו לדבר כמה קלישאות אל הגנרל? זה הרי המצב הדיפלומטי הנפיץ ביותר שהפדרציה עומדת מולו מזה שנים.

מכל מקום, התוצאה של השיחה הזו לא מפתיעה - הגנרל מבקש ללכת להתייעץ עם גאורון, מנהיג הקלינגונים. הוא בקושי יוצא מהדלת, וכבר כל הצי הקלינגוני מתחיל לשעוט לעבר קרדסיה. יפה מאוד, סיסקו. יפה מאוד.

איך אפשר להסלים את המצב עוד יותר? פשוט מאוד - מתערבים במלחמה הזו לטובת הקרדסים (שהם, כזכור, סוג של אויבים במלחמה קרה עם הפדרציה). מתחילים עם לדבר על המתקפה הקרבה ובאה כשגארק בטעות נוכח בסביבה ועלול לשמוע. הוא רץ להזהיר את דוקאט, מה שמזכיר לנו כמה שני אלו לא סובלים אחד את השני. זה מעכב קצת את המתקפה הקלינגונית אבל מן הסתם לא עוצר אותה.

הדבר השני הוא ש”מועצת הפדרציה” מחליטה לגנות את התקיפה הקלינגונית. בתגובה, גאורון מעיף את כל אנשי הפדרציה מתחומי האימפריה ומחזיר את השגרירים ובאופן כללי מבטל את הסכמי השלום. יופי, מועצת הפדרציה. היה ממש חשוב, הגינוי הזה.

והדבר השלישי? תכף נגיע אליו. אבל לפני כן גאורון בא לבקר את וורף אישית ועושה לו סשן של בוא תצטרף לצד האפל ובוא איתנו להרוג קרדסים. וורף מסרב, ובתמורה גאורון מאיים לנשל את המשפחה שלו מכל דבר ולנדות את וורף אישית מכל דבר, וכדומה. מישהו ממש רוצה שתישאר בפדרציה, הא וורף? כמובן, וורף יוצא בקלות הקלינגון הטוב יותר כאן, ואומר את זה במפורש לגאורון -אחרי שגאורון מזהיר אותו שהוא יישאר ללא כלום, וורף מציין שעדיין יישאר לו הכבוד שלו.

אוף, אנשי פדרציה. למה אתם תמיד כאלו פוצים, למה.

מכל מקום, הדבר השלישי: וורף וסיסקו מחליטים שהדרך הטובה ביותר לחבל במתקפה הקלינגונית היא לוודא שהממשלה הקיימת לא נתפסת ומחוסלת על ידי הקלינגונים. אז סיסקו, במה שנראה כמו פעולה על דעת עצמו בלי שיתוף פעולה של שאר הפדרציה, עושה בדיוק את זה. מישהו כאן באמת חשב שזה לא יוביל למלחמה ישירה עם הקלינגונים?

לפחות כשסיסקו מנסה ליצור קשר עם הקרדסים בשביל להתניע את התוכנית הזו יש לנו דיאלוג דוקאט-סיסקו קלאסי:

  • SISKO:
    Dukat? I was trying to reach someone in the civilian government.
  • DUKAT:
    And you have succeeded. You are speaking to the new Chief Military Advisor to the Detapa Council.
  • SISKO:
    Does this mean you've turned your back on Central Command?
  • DUKAT:
    It means that as a loyal officer of the Cardassian military I am pledged to serve the legitimate ruling body of the Empire whoever that may be.
  • SISKO:
    In other words, you saw which way the wind was blowing and switched sides.
  • DUKAT:
    It seemed like a good idea at the time.

דוקאט מסכים לקחת את הממשלה על ספינה ולפגוש את סיסקו בכך-וכך. סיסקו יעבור את כל הצי הקלינגוני ויגיע לשם בזכות יכולת ההסוואה של הדיפיינט. באשיר מזכיר לסיסקו בעדינות שההסכם עם הרומולאנים קובע שאסור להשתמש בהסוואה ברביע אלפא. סיסקו פשוט מציין שאין להם דרך אחרת להגיע אל דוקאט, ובאשיר כבר למד דבר או שניים ואומר ש”אני לא אגלה לרומולאנים אם אתה לא תגלה”. שוב נשאלת השאלה מה פיקארד היה עושה; ושוב אנחנו רואים את הרצון של DS9 להתלכלך יותר.

ואז קורה נס. קסם. פלא. סיסקו יוצא למשימה על הדיפיינט… בלי קירה. ובלי או’ברייאן. הוא אפילו אומר לקירה שהוא צריך אותה על התחנה. עכשיו? עכשיו למדת?

ומכאן ועד סוף הפרק יש בעיקר מכות. כמובן שכשהדיפיינט מגיעה אל דוקאט, דוקאט תחת מתקפה. הסדרה עושה לסיסקו את החיים קלים מדי: במקום שהסיטואציה תהיה כזו שבה הדיפיינט חייבת לבצע מתקפת פתע מכריעה, היא מאפשרת לסיסקו לקחת את הזמן. לצאת מהסוואה, להודיע שהוא כאן, לבקש מהקלינגונים לסגת, לחטוף מהם את המתקפה הראשונה, לירות להם על המנועים… ורק כשאין ברירה ורואים שהקרדסים הולכים להתפצפץ, הוא משמיד את הקלינגונים.

טוב, אז תהיה מלחמה עם הקלינגונים. אבל לפחות יש את הכרת התודה של הקרדסים:

  • DUKAT:
    Captain, would you kindly inform this security guard that he does not have to monitor my every move. It makes me feel unwelcome.
  • DAX:
    Looks like I won, Benjamin. You owe me dinner.
  • DUKAT:
    And what is that supposed to mean?
  • DAX:
    Captain Sisko bet me that you would thank him for the rescue before you started complaining.
  • SISKO:
    I lost.

ובינתיים, בשקט שלפני הסערה ב-DS9, מכיוון שמדובר על פרק כפול, היו צריכים פילרים. אז גארק בא אל קווארק, ואנחנו מקבלים את אחד מהדיאלוגים החביבים ביותר בסדרה עד כה. ברשותכם (כי הוא לא קצרצר), הנה הוא בשלמותו:

  • GARAK:
    Might I trouble you for a glass of Kanar?
  • QUARK:
    Help yourself. It's on the house.
  • GARAK:
    How uncharacteristically generous of you.
  • QUARK:
    I'm in an uncharacteristic mood. Besides, I've got eighty cases of this stuff sitting in my stockroom. And the way things are going, I'll never unload another bottle unless it's to you.
  • GARAK:
    How thoughtless of me not to consider the effect the destruction of my homeworld would have on your business. These must be trying times for you. Be brave.
  • QUARK:
    I should've listened to my cousin Gaila. He said to me, Quark, I've got one word for you. Weapons. No one ever went broke selling weapons. But did I take his advice? No. And why not? Because I'm a people person. I like interacting with my customers. Like you and I are doing right now. Talking to each other, getting to know one another
  • GARAK:
    I can see the attraction for you.
  • QUARK:
    But when you're dealing in weapons, buyers aren't interested in casual conversation. They just want their merchandise, no questions asked. It's so impersonal.
  • GARAK:
    Your charms would be wasted.
  • QUARK:
    Exactly. So now Gaila owns his own moon, and I'm staring into the abyss. And the worst part is, my only hope for salvation is the Federation.
  • GARAK:
    I know precisely how you feel.
  • QUARK:
    I want you to try something for me.
  • QUARK:
    Take a sip of this.
  • GARAK:
    What is it?
  • QUARK:
    A human drink. It's called root beer.
  • GARAK:
    I don't know.
  • QUARK:
    Come on. Aren't you just a little bit curious?
  • QUARK:
    What do you think?
  • GARAK:
    It's vile.
  • QUARK:
    I know. It's so bubbly and cloying and happy.
  • GARAK:
    Just like the Federation.
  • QUARK:
    But you know what's really frightening? If you drink enough of it, you begin to like it.
  • GARAK:
    It's insidious.
  • QUARK:
    Just like the Federation.
  • GARAK:
    Do you think they'll be able to save us?
  • QUARK:
    I hope so.

מרגע שהדיפיינט חוזרת, אנחנו מקבלים הכנות למתקפה הקלינגונית הבלתי נמנעת שתבוא. החלק הטוב ביותר בהכנות הוא גאראק שבא לעזור לדוקאט, שמצידו ממשיך לחשוד בכוונות של הפייזר של גאראק.

ואז יש מכות. עכשיו, האקשן של סטאר טראק אף פעם לא היה מדהים, אבל הם מתאמצים, וזה יוצא לא רע. יש לנו את כל המגוון המצומצם של סטאר טראק: חלליות יורות על תחנה שיורה על חלליות והרבה דברים מתפוצצים ואז המגינים נופלים ואז הרבה קלינגונים משתגרים לתחנה ואז כולם יורים ומרביצים. בשלב כל כך מוקדם של העונה קשה לחשוש לחיים של מישהו, והדבר הכי גרוע שקורה הוא שקירה חוטפת דקירה-שמתאוששים-ממנה (סימן רשום) ולגארק יש שריטות על הפרצוף בזמן שהוא יורה בקלינגונים ומתבדח כמה חדר החקירות יותר מתורבת מההמולה הזו.

בשורה התחתונה הקלינגונים נהדפים עד שהתגבורת מגיעה, משתכנעים על ידי וורף וסיסקו להפסיק עם הטירוף הזה שבשורה התחתונה כמובן עוזר לדומיניון, מוותרים על כיבוש קרדסיה, אבל לא עוזבים את השטח - הם דבקים במושבות הקרדסיות החיצוניות שעליהן כבר הצליחו להשתלט, והולכים להישאר בתור גורם נוסף בשיגעון הכללי שנחת על רביע אלפא ואיזור חור התולעת בפרט. כיף!

וכמובן, אחרי כל זה סיסקו מציע לוורף עבודה בתור “קצין המבצעים האסטרטגיים”, מה שנשמע קצת כמו הכי שר בלי תיק. השינוי מתבטא בכך שוורף מתחיל ללבוש מדים אדומים במקום הצהובים שהיו לו במשך כל TNG. בדרך כלל המדים לא מעניינים אותי במיוחד, אבל כאן זה מהדהד עם דיאלוג מ-The Adversary בסוף העונה שעברה: סיסקו (אדום) דיבר עם קצין האבטחה (צהוב) על קידומים ועניינים והצהוב אמר לו שזה ידוע שעם המדים הצהובים לא הופכים להיות קפטנים. ובכן, וורף. ובכן. ברוך הבא.