כבר אמרתי כמה פעמים שאני מחבב את ג’ייק סיסקו. בתור מי שנמצא במסגרת “הילד המעצבן” הוא היה ממש אחלה עד כה. אבל עד עכשיו הוא הופיע רק כשחקן חיזוק. האם פרק שמבוסס על ג’ייק סיסקו יכול להיות טוב? ובכן, קיבלנו סוף סוף פרק מבוסס ג’ייק סיסקו. הו וואו, זה היה פרק טוב. זו הייתה מלודרמה שלחצה על כל בלוטות הרגש באופן הבוטה ביותר תוך שימוש ברעיון מד”בי נחמד אבל שחוק. המשפט האחרון נראה שלילי, אבל איכשהו, כאן, זה עבד מצוין. בקיצור, זה מרגיש כאילו קיבלנו את ה-The Inner Light של הסדרה הזו. וזו מחמאה שאני לא זורק כל כך בקלות.

עם פתיחה כל כך טובה, אני חושש מההמשך של עונה 4. הם יכולים רק להדרדר מכאן.

אנחנו מתחילים בגשם. על כדור הארץ. בתוך בית. עם קשיש בעל שני עצמים מוזרים - תמונה של סיסקו פאפא וג’וניור, וכדור הבייסבול של פאפא. הקשיש בבירור ראה ימים טובים יותר ומזריק לעצמו איזה משכך כאבים או משהו, אבל עדיין מתפקד לא רע כשמתדפקת לו על הדלת מישהי שנראה שהלכה לאיבוד. בפועל מתברר מהר שהיא בעצם גרופית של הזקן, כי היא רוצה להיות סופרת והזקן הוא לא פחות מג’ייק סיסקו, הסופר המפורסם. זה שכתב יצירת מופת אחת ובגיל 40 פתאום הפסיק. והיא רוצה לדעת את כל קורות החיים שלו, והוא רוצה לספר. אז הוא מספר. כל סיפור המסגרת הזה היה נראה לי מופרך אלמלא היה מבוסס על מקרה אמיתי (הראיון האחרון שג’יי די סלינג’ר נתן).

אוקיי. אז זה הולך להיות פרק “קו זמן אלטרנטיבי”, מה? אין שום סיכוי שהם יתחייבו בצורה כזו לעתיד ה”אמיתי”. והרי… אבל לפני שאני מספיק לחשוב עוד שניה בנושא הזה, ג’ייק מתחיל את סיפורו העצוב בכך ש”כשהייתי בן 18 אבי מת”. אוקיי, אנחנו בקו זמן מאוד אלטרנטיבי, מה?

קפיצה חזרה לעבר. המין האנושי יצא לחלל. המין האנושי יודע לעבור את מהירות האור. המין האנושי חקר חלקים לא קטנים מהגלקסיה. המין האנושי חיפש קפה בערפיליות. והמין האנושי עדיין מתלהב מ”אירוע קוסמי שקורה פעם בחמישים שנים!!!!!1”. במקרה הזה, משהו שקשור לחור התולעת. אז סיסקו פאפא משכנע את ג’וניור לבוא לראות בדיפיינט את מה שזה לא יהיה שקורה לחור התולעת - בגלל שג’ייק, תרים את הראש מהדף שלך, החיים זה מה שקורה שם בחוץ. המה שזה לא יהיה כולל כמובן להחטיף לדיפיינט מכה לא צפויה, פאפא וג’וניור מצילים את המצב בחדר המנועים, ואז מתעופף איזה ברק, פוגע בג’ייק, עובר לסיסקו וסיסקו מתפוגג.

הפרק מקדיש כמה שניות ל”איך כל שאר הצוות יגיב לסיסקו מת”, אבל זה פרק של ג’ייק, לא שלהם, ובכל מקרה אנחנו לא רוצים להתעסק יותר מדי עם ההיסטוריה האלטרנטיבית של מה קרה בעולם ללא סיסקו (ואדבר על זה עוד קצת בסוף). ג’ייק לוקח את זה קשה, כמובן, אבל רומזים לנו שאולי קשה מדי אפילו. בזמן שנוג כבר אוטוטו על סף יציאה לאקדמיה בכדור הארץ ומקווה שג’ייק יצטרף אליו לבית הספר לכתיבה שלו, ג’ייק עוד לא סגור על מה הוא רוצה לעשות. ואז משהו מחליט בשבילו - כשהוא ישן במיטה, פתאום הוא מתעורר להבזק אור ורואה את פאפא סיסקו יושב ותוהה מה בעצם קרה פה, ואז נעלם שוב.

אה. אז ככה זה הולך להיות. אז סיסקו לא באמת מת אלא רק מזפזפ לו בזמן ובמרחב והוא הולך לצוץ מחדש פה ושם בחיים של ג’ייק ככל שג’ייק מתבגר, בזמן שסיסקו פאפא נשאר באותו הגיל. זה רעיון מד”בי טוב ומעניין שאפשר לעשות איתו דברים טובים, אם כי כמובן שהוא נפוץ למדי ותואר מכל זווית אפשרית (שתי דוגמאות שקופצות לי מיידית לראש וזה לא באמת ספוילר עבורן הם “אשתו של הנוסע בזמן” ו”היפריון”). ב-Meridian כבר הופיעה וריאציה עליו שלא בוצעה בצורה מוצלחת; כאן יש לנו הזדמנות שניה.

ג’ייק, מבחינתו, אפילו לא יודע אם זה היה חלום או לא. לדבריו דקס ניסתה לבדוק את העניין ולא גילתה כלום. אבל זה מספיק כדי שהוא יחליט לדבוק בתחנה גם כשהסיטואציה עם הקלינגונים הולכת ומסלימה, והבאג’ורים (ש-Emissary שלהם התפוגג לו) נוטשים את התחנה. ואז הוא מגלה את סיסקו פאפא פתאום במסדרון. הפעם לכל הצוות יש הזדמנות לנסות ולהפעיל את הקסמים שלהם - באשיר מנסה משהו, ודקס מנסה משהו, ואו’ברייאן מנסה משהו, והכל נכשל - לג’ייק יש רק כמה דקות עם אבא לפני שהוא מתפוגג שוב. או’ברייאן מנסה לעשות תעלול עם משגר, ונכשל. שוב! או’ברייאן שוב נכשל בנסיון לעשות משהו עם משגר! אני לא זוכר פעם אחת בסדרה הזו שבה או’ברייאן הצליח לעשות משהו עם משגר!

מכיוון שעכשיו ג’ייק יודע שהוא לא חולם ושאבא בא לבקר פה ושם בתחנה, הוא מן הסתם דבק בתחנה ולא עושה כלום עם החיים שלו. עד שמכריחים אותו לעשות משהו עם החיים שלו כי התחנה מועברת לשליטת הקלינגונים. בסופו של דבר הוא הולך ללמוד כתיבה, כותב שני ספרים מאוד מצליחים, פוגש בת זוג, ובאופן כללי נראה שהוא הצליח להתגבר על העבר. אנחנו רואים ביקור של נוג (כבר בדרגת קומנדר!) אצלו כדי לחגוג זכייה של ג’ייק בפרס וכולם שמחים ומאושרים. אז נו, תוהה הבחורה בהווה, מה השתבש? למה הפסקת לכתוב?

התשובה, כמובן, היא זפזופ נוסף. סיסקו פאפא מאוד שמח לראות איך ג’ייק התגבר על העבר ורק תוהה מה עם נכדים, ואז הוא נעלם שוב. אבל זה יותר מדי בשביל ג’ייק. אנחנו לא רואים מה קורה אחר כך - רק שומעים אותו מספר לבחורה איך בשלב הזה הוא החליט להשליך את החיים שלו לפח כדי להציל את אבא סיסקו (שלא ביקש בכלל שיצילו אותו). במקום להמשיך לכתוב, הוא התחיל ללמוד פיזיקה שקר כלשהו, וכנראה שקע בזה באובססיביות גדולה דיו כדי שהחברה שלו תנטוש. זה כמובן מקומם ומייאש, ולא לגמרי בלתי אמין (טוב, חוץ מזה שלא כל אחד יכול ללמוד פיזיקה שקר כלשהו ולהצליח בזה ברמה מספקת בשביל הדברים שג’ייק רוצה לעשות).

ומה יצא מכל זה? ובכן, מן הסתם הזפזופים של סיסקו קשורים איכשהו להתנהגות של חור התולעת. ג’ייק ודקס הצליחו לזהות מתי בדיוק קורה מה שזה לא יהיה שגורם לסיסקו להופיע, וגם לתכנן איך בדיוק הם יצילו את סיסקו - עברו כמעט חמישים שנים מאז המה שזה לא יהיה שחור התולעת עשה אז, כשסיסקו התפוגג; עכשיו יש להם הזדמנות לתקן את זה בהתרחשות הבאה (חמישים שנים? מספר עגול כזה? באמת?)

אז אנחנו מקבלים סצינה מאוד נחמדה של נוג הקפטן ודקס ובאשיר המקשישים על הדיפיינט שנשלפה מהנפטלין, ואיך שהם מנסים להציל את פאפא, וכמובן לא מצליחים. ג’ייק זוכה לעוד שיחה עם פאפא, אבל זו שיחה מבאסת במיוחד, כי סיסקו די הרוס לגלות איך ג’ייק זרק לעצמו את החיים לפח כדי להציל אותו. ונכשל. הוא מתחנן שג’ייק יחזור לחיות - עוד לא מאוחר לגמרי.

אז מה ג’ייק עשה? שני דברים. הראשון, הוא באמת חזר לחיים. ברמה כלשהי. הוא סיים לכתוב עוד ספר, והוא נותן לבחורה עותק לפני שהוא נפרד ממנה לשלום תוך שהוא רומז לה שסיסקו הולך להופיע עוד מעט (כמובן, מה הסיכוי שהבחורה תבוא לבקר ממש לפני הביקור הבא של סיסקו? אבל נעזוב את זה).

והדבר השני? ובכן, ג’ייק מסביר לבחורה שהוא הצליח להבין לבסוף את ההגיון הפיזיקלי מאחורי מה שקרה לסיסקו. כשסיסקו נפגע הוא “התחבר” איכשהו לג’ייק, ואפשר לחשוב על ג’ייק כאילו הוא גורר אותו איתו בזמן. רוב הזמן סיסקו תקוע באיזה לימבו שבו הזמן לא זז עבורו, אבל מדי פעם החיבור “נמתח” וסיסקו מגיע חזרה לעולם לכמה רגעים. עכשיו, אם ג’ייק ימות כשסיסקו תקוע בלימבו, סיסקו יישאר בלימבו. אבל אם ג’ייק ימות כשסיסקו חוזר, זה ישליך את סיסקו חזרה לרגע שבו הוא נפגע (ליתר דיוק, מכיוון שאנחנו רוצים שהסדרה תימשך, כמה שניות לפני שהוא נפגע, כדי שהוא יוכל להתחמק).

אז מה ג’ייק עשה? הוא ידע בדיוק מתי סיסקו יגיע שוב - הרי הוא ודקס הצליחו להבין את זה בשעתו. אז הוא שרד את הזמן עד אז. כעת הוא זקן ומן הסתם לא יכול לחכות לעוד ביקור של סיסקו בעתיד - הוא חייב לפעול עכשיו. אז אחרי שהבחורה הולכת הוא מתיישב בכיסא שלו ו… נרדם? אה, ג’ייק? אתה לא פוחד שתפספס את הביקור של סיסקו?

סיסקו מעיר את ג’ייק, כמובן, וג’ייק מאוד שמח לפגוש אותו, ולהראות לו את הספר שלו, ואת ההקדשה של “לאבי, שחוזר הביתה”, וסיסקו כמובן לא מבין כלום. ג’ייק מסביר את העניין הזה שהוא חייב למות כשסיסקו שם כדי להציל את סיסקו ואת ג’ייק הילד, אבל לא טורח לשלוף פייזר או משהו. בעצם, למה שיטרח? “משכך הכאבים” מתחילת הפרק היה מן הסתם רעל שמועד הפעולה שלו כוונן בדיוק לזמן שבו סיסקו יבקר. כל הרמזים שג’ייק זורק לבחורה בזמן הפרק על כך שהוא גוסס היו מדוייקים להפליא. וסיסקו זוכה לחוויה המאוד מוזרה של לראות את בנו הקשיש הרבה יותר ממנו מת בזרועתיו. ושניה אחר כך להתחמק מהפגיעה ולקבל שוב את ג’ייק הצעיר שלא לגמרי מבין על מה כל המהומה.

ג’ייק הוא הכוכב של הפרק, כמובן, אבל בסופו של דבר האדם היחיד בפרק שמודע למשהו ממה שקרה בו הוא סיסקו פאפא, שלמד הרבה מאוד על ג’ייק. באשר לג’ייק, עם כל כמה שהג’ייק המבוגר היה סימפטי, אנחנו מקווים שזה לא מה שיקרה לו.

יש נקודה אחת שהפרק לא מתייחס אליה בכלל אבל אי אפשר שלא לחשוב עליה. בעצם, ג’ייק הורס בפרק הזה את המציאות ה”רגילה”. מכאן ואילך המציאות שנראה בסדרה כולה היא מציאות אלטרנטיבית, שנוצרה בתור “תחליף” למציאות הרגילה. זוכרים את התחושה המוזרה שלנו כשקיבלנו גרסה שונה של או’ברייאן בסוף Visionary? אז זה אותו הדבר, רק בסקלה קוסמית.

אבל זה לא רק זה, כמובן; זו גם השאלה המתבקשת האם היקום שבו סיסקו מת היה טוב יותר, ולכן אם ג’ייק לא עשה בעצם דבר איום ונורא. נראה שמבחינת התחנה DS9 עצמה העולם הזה לא היה להיט גדול, עם ההשתלטות הקלינגונית עליה וכל זה; אבל מצד שני, לא שמענו בפרק הזה שום דבר על מלחמה איומה ונוראה עם הדומיניון שדי ברור שהולכת לבוא אלינו בקו העלילה המרכזי. אנחנו גם יודעים שהעתיד סביר, אם ג’ייק גר לו בשלווה על כדור הארץ ומגיע לגיל מבוגר. אנחנו רואים שדקס ובאשיר הזדקנו טוב. מה שאומר שכל דבר רע שיקרה בעלילה הראשית של הסדרה, יקרה “בגלל” ג’ייק, ובגלל איזה אפקט פרפר שסיסקו פאפא אחראי לו.

די ברור שלא נראה בסדרה שום דבר מאפקט הפרפר הזה. דהיינו, דברים יתפתחו שונה, אבל לא תהיה לנו שום אינדיקציה אמיתית לסיבה שבגללה סיסקו היה גורם מכריע בכך שהם יתפתחו באופן השונה הזה. לנסות להתייחס לזה, זה לשעבד את הסדרה לפרק אחד שמיועד למקסם את האפקט הדרמטי שלו אבל לא באמת אמור להשפיע על שאר הסדרה. זה בדיוק גם מה שקרה ב-The Inner Light. אתם יכולים להסיר את הפרק הזה מ-TNG ולא ייראה שמשהו חסר פה; אבל מה שקורה בפרק ההוא היה אמור להיות בעל השפעה דרסטית על מי שהיה הכוכב הראשי שלו - לשנות אותו לחלוטין. היוצרים בחרו, במוצהר, לא לעשות את זה. אני מניח שפה קורה משהו דומה. אנחנו מניחים בצד את הצורך להתעסק עם השלכות כדי למקסם את האפקט הדרמטי הנקודתי.

ומה אני אגיד? זה עבד.