והנה הגענו סוף כל סוף העונה אל פרק שאני ממש לא מרוצה ממנו. זה עדיין לא פרק רע אבסולוטית; יש בו רגעי באשיר-גארק מצויינים, והביצוע של מה שרוצים לעשות בו הוא טוב. אבל מה שרוצים לעשות בו הוא בתכל’ס הרבה השתטויות. גם זה לא לגמרי תירוץ למה לא אהבתי את הפרק - הרי Little Green Men גם הוא השתטות אחת גדולה ואותו אהבתי מאוד - אז בואו ננסה לרדת לרמת הפרטים.

הפרק נפתח בסצינת ג’יימס בונד במועדון יוקרתי בכיכוב באשיר, עם קליימקס של שימוש בפקק שמפניה מעופף נגד המתנקש שתום העין שרודף אחריו. זה עשוי טוב, אבל ברור שבאשיר לא חזר בזמן לשנות השישים. הוא פשוט משחק במשחק ההולודק החדש שלו. הנה נקודה בעייתית מספר אחת: הולודק. הולודק הוא תירוץ מעצבן של הסדרה לעשיית הומאז’ים לכל דבר בערך ועל פי רוב ההומאז’ים הללו דלוחים. מכיוון שזה הולודק, כל מה שקורה בו לא מעניין - הדמויות לא אמיתיות, העלילה מחונטרשת, ובאשיר יכול אפילו לפוצץ את כל העולם ולאף אחד לא יהיה אכפת. זה לא כמו קווארק שחוזר בזמן ויש חשש היפותטי שהוא יגרום למין האנושי לשחק דאבו.

ברור שלא כל הפרק יהיה סתם באשיר משחק בהולודק. אז מוסיפים לנו פנימה שני מרכיבים, שגם ב-TNG היו נפוצים למדי. האחד זה החבר הקלולס של שחקן ההולודק שמצטרף אליו להרפתקאה - במקרה שלנו, גארק. זו בחירה מצויינת, כי גארק הוא הדוגמה של DS9 למרגל “אמיתי”, וככזה הוא מתאים לזריקת הערות ציניות על כל שטויות הג’יימס בונד שהוא ייתקל בהן, וגם ליצירת דילמה אמיתית לקראת הסוף. אז כרגיל עם גארק, הוא משפר את הפרק, גם אם לא ממש מציל אותו עבורי. המרכיב השני הוא התקלה המתבקשת שהופכת את ההולודק מסתם משחק למשחק מסוכן. כזה שבו אקדחים פוצעים באמת ואי אפשר להפסיק באמצע. האופן שבו עושים את התקלה הזו הוא כנראה הדבר המקושקש ביותר בפרק.

התקלה: שוב פעם כל הצוות הפיקודי של התחנה יצא בספינה מצ’וקמקת לאיזה כנס או משהו ועכשיו חוזר. אז יש לנו את סיסקו-קירה-וורף-דקס-או’ברייאן על אותה חללית. חשבתם מה יקרה אם היא תתפוצץ, גאונים? ובכן, זה בדיוק מה שקורה - מישהו חיבל ב-Warp Core אז היא מתפוצצת (רק עכשיו?) עוד דמיון ל-Little Green Men שגם בו מישהו חיבל ב-Warp Core. נגמרים להם הרעיונות?

בדרך כלל בסיטואציות “אהההה החללית שלנו מתפוצצת” תמיד משגרים את כולם משם בזמן. הפעם זה לא עובד כל כך טוב ומסיבות שקרכלשהו כל הצוות נתקע בתוך המשגר. כמובן, לסטארפליט יש פרוצדורות ונהלים מסודרים למקרה הזה, ויש גיבוי שמאפשר שמירה של הדפוס-מה-שזה-לא-יהיה של המשתגרים עד שהמצב ייפתר, וב-Relics של TNG ראינו איך מישהו מאוד מסויים הצליח לעשות טריק שיאפשר לו לחיות במשגר לנצח, וזה כבר הוכנס לטקסטבוקס הבסיסיים ביותר של הנדסת משגרים, אז… אה, רגע, לא, אין שום דבר כזה. זה מצב חירום ואין לאודו ואדינגטון על התחנה שום מושג מה לעשות. אז הם פשוט צועקים על המחשב שידחוף את כל הדפוס-מה-שזה-לא-יהיה של אנשי הצוות לכל מקום אפשרי, כי מסתבר שזה תופס הרבה ג’יגות. התוצאה? התחנה בסוג של השבתה, אבל ההולודק של באשיר עדיין עובד, רק במוד התקלה הרגיל של אקדחים-יכולים-להרוג. כמו כן, חלק מהדפוס-מה-שזה-לא-יהיה של החבר’ה - ספציפית, הגוף הפיזי שלהם - נתקע בתוך משחק ההולדק, אז אודו צועק על באשיר שלא יעז לעצור את המשחק או לצאת.

כל זה היה כמובן תירוץ כדי להכריח את באשיר לשחק את המשחק ושנחשוב שמה שקורה שם הוא רציני, ולתת לשחקנים ג’וב כלשהו לעשות - במקרה הזה, להיות בובות בהצגה של באשיר. עד שאודו ושות’ פותרים את הבעיה בעזרת רום וקווארק שצריכים לעבוד כדי לממשק את הלינוקס שרום התקין על ההולודק עם הוינדוס שמותקן על הדיפיינט, ההצגה הזו נמשכת באין מפריע ואנחנו מקבלים רבע סרט בונד. הליהוקים צפויים: סיסקו הוא ה-Evil Genius; וורף הוא ה-Henchman שלו (ליהוק מדויק להפליא). או’ברייאן הוא על תקן הרוצח שתום העין מתחילת הפרק. קירה ודקס הופכות לנערות בונד, כשקירה על תקן המרגלת הרוסיה, עם מבטא מזוייף והכל, ודקס על תקן המדענית הפריג’ידית.

הבעיה היא שזה כל מה שהם. פנים-סדרתית: המשחק לקח את הגוף של אנשי הצוות, לא את התודעה. חוץ-סדרתית: השחקנים מקבלים תפקידים לשחק שלא קשורים לדמויות שלהם. התוצאה? השחקנית של קירה, כרגיל, מצויינת; השחקן של סיסקו, כרגיל, עושה את המשחק המוגזם בצורה מבדרת יותר מאשר הוא עושה את סיסקו, אבל קשה לקחת אותו ברצינות גם עם משחק מוגזם מכוון; וורף מצויין; או’ברייאן ודקס מבוזבזים כי בקושי עושים איתם משהו. זה היה יכול להיות נחמד, אבל זה מולבש על עלילת בונד מחונטרשת, אז זה לא מעניין. אם זה היה כמו ב-Dramatis Personae שבו היה ברור שמשהו מוזר השתלט על הדמויות אבל הן עדיין התנהגו בצורה שמזכירה אותן איכשהו, זה היה טוב. אבל כאן אין דמויות. סיסקו ושות’ כמעט ולא מופיעים בפרק, רק הגוף שלהם. אז כל זה לא מעניין.

מה היה יכול להיות מעניין? באשיר יודע שהוא צריך למשוך זמן. ככה העסק נפתר בסוף - בלי שום תלות במה שבאשיר עושה בפרק, רום מבצע את הקסם שלו ומצילים את אנשי הצוות. כמובן שזה קורה בדיוק בקליימקס של הסיפור של באשיר, שניה לפני שהורגים אותו. כמובן שזה משולל הגיון לחלוטין. השאלה המעניינת היא איך באשיר היה יכול לדחות את הקץ. סביר להניח שהמשחק מדרבן את השחקן להתקדם קדימה כך שבאשיר לא יכל סתם להתחבא מתחת לשולחן היכן שהוא, אבל יש לו בפרק זמן לשחק בנחת איזה משחק קלפים ארוך עם וורף. הוא לא יכל לגרום למשחק הזה להימשך עוד איזה חמש שעות על ידי כך שהיה מנצח קצת פחות? לא מתייחסים לזה, וזה מגוחך: במקום למשוך זמן, באשיר ממהר אל הקליימקס של הסיפור שלו, למרות שהוא יודע שבקליימקס הזה נהרגות דמויות.

אה, כן, שכחתי להתלונן על זה: באשיר אומר לגארק שאסור לתת לדמויות למות כי אז המחשב ימחק אותן מהזכרון שלו, ואם מדובר על חברי צוות אמיתיים… ואני שואל אתכם - מה? כלומר, אולי הוא מוחק את הדמות מה-RAM שלו, אבל למה שימחק אותה מהזכרון לטווח ארוך? או שהטענה היא שהן אוכסנו רק ב-RAM? יודעים מה, עניתי לעצמי בצורה משביעת רצון לנטפוק הזה. אין מה לראות פה.

מתי זה כן מעניין? כשגארק ובאשיר נחלצים ממלכודת המוות הסטנדרטית ובאשיר רוצה לרוץ אל חדר הבקרה ואל הקליימקס הצפוי, וגארק קצת פחות נלהב מכל החוויות מסכנות החיים הללו ורוצה לברוח ושיזדיינו סיסקו ושות’. אז מתפתח עימות אמיתי, וגארק מייצג את עמדת המרגל האמיתי - זה שהוא לא גיבור פעולה ולא רץ לסכן את עצמו ולא מצפה שהכל ייגמר בשלום וכדומה. זה קצת קל מדי למתוח ככה ביקורת על בונד - הרי בונד הוא המרגל הגרוע ביותר ביקום, בכל סרט מגלים תוך שתי דקות מי הוא ואז הוא פשוט מרביץ את דרכו החוצה - ועדיין זה יוצר אינטראקציית באשיר גארק מעניינת שנגמרת בכך שבאשיר יורה בגארק כשהלה מנסה להסתלק. לא לדאוג, יורה על הלם. באקדח משנות השישים. המקבילה ללירות על הלם היא לירות כך ששורטים את הצוואר. איך בדיוק זה עבד לבאשיר? ובכן:

  • BASHIR:
    You'll be fine. It's just a flesh wound.
  • GARAK:
    That was awfully close. What if you'd killed me?
  • BASHIR:
    What makes you think I wasn't trying?
  • GARAK:
    Doctor, I do believe there's hope for you yet.

אבל מכאן זה שוב מדרדר. בקליימקס באשיר שוב מוצא את עצמו מול סיסקו עצבני שרוצה לירות בו, וסתם מושך זמן על ידי נאומים גנובים מגארק על כמה שהוא רוצה להיות עצמאי (סיסקו לא מתרשם) ובסוף גם מפעיל בעצמו את הכפתור שמפוצץ את העולם (סיסקו לא מתרשם) והוא ניצל כחוט השערה לא בגלל משהו שהוא עשה, אלא פשוט כי הוא הספיק למשוך זמן עד שרום יציל את היום. וזה פשוט לא מעניין. מה אכפת לנו שבאשיר פוצץ את העולם? זה סך הכל משחק הולודק פושטי שהולכים לעשות לו ריסט עוד מעט. אין לפעולה הזו של באשיר שום משמעות מלבד משיכת זמן. הדבר המעניין היחיד שבאשיר עושה בכל הפרק הוא לירות בגארק. בשביל מה כל זה היה טוב? כנראה בשביל קירה-מרגלת-רוסיה-בשמלה.