זה ללא ספק הפרק החלש ביותר בעונה עד כה ואחד מהחלשים בסדרה, אבל זה חצי לא מגיע לו. באופן די דומה ל-Meridian הוא מזפזפ בין סיפור קיטשי לסיפור סליזי, אם כי הסיפור הקיטשי לא רע, בעיקר בזכות השחקנים; וגם הסיפור הסליזי, למרות שיש לו רגעי Cringe, לא מגיע לזוועות שהיו ב-Meridian. עדיין, בבירור הייתה פה פאשלה קשה ברמת התסריט, ואני גם מאשים את הבמאי.

נתחיל עם הסיפור הסליזי, שהוא עיקר הפרק. באופן מצער, הוא סובב סביב ג’ייק סיסקו ונותן את הרושם שפרט ל-The Visitor כבר לא נקבל אף פעם פרק טוב של ג’ייק בסדרה. אנחנו מתחילים שוב עם “ג’ייק בוהה באנשים מלמעלה”, הפעם הוא עושה הרייט המרגלת על אנשים ברציף טיסות נכנסות. ואז מגיעה איזו אישה קריפית ובוהה בו. אחר כך היא יושבת לידו בקווארקייה ובוהה בו. ומספרת שהיא אישה שמעוררת השראה באנשים ונותנת איזה ארכיטקט מפורסם שבזכותה הוא הפסיק להיות ביישן ועשה את מה שעשה, ורק חבל שמת מוקדם. ואת כל זה היא אומרת בצורה קריפית. זה נראה כאילו הבמאי אמר לשחקנית “לאמיה. אני רוצה לאמיה. עם עוד קצת ערפד”. אם זה מה שהוא אמר, השחקנית עושה עבודה טובה בציות לבמאי, אבל התוצאה היא אסון. כבר בשלב המוקדם הזה של הפרק ברור לאן זה הולך - האישה תעודד את ג’ייק לכתוב כי היא תשאב ממנו מאנה או שקר כלשהו תוך כדי והוא כמעט יתפגר אבל יתחיל לכתוב את יצירת המופת שלו.

זה בדיוק מה שקורה. וזה קורה באופן מביך, עם האישה מפתה וג’ייק כותב והאישה עושה לו מסאז’ ושואבת ממנו חומר כלשהו וגונחת בצורות שונות ומשונות וכל זה מזכיר את Sub Rosa של TNG שגם הוא הדרדר לסליזיות ברמות דומות ובצורות דומות והפך לאחד מהפרקים המגוחכים ביותר בתולדות TNG. ואחרי הסשן ג’ייק מתמוטט ונלקח לבית חולים והערפדה משום מה מחליטה לחטוף אותו מבית החולים כדי להמשיך את מה שהתחילה (ולא לגמרי ברור למה הפסיקה בכלל חוץ מאשר כדי לתת לאנשי DS9 הזדמנות להבין שמשהו לא טוב קורה פה). בסוף סיסקו תופס אותה על חם והיא בורחת, אחרי ניימדרופינג של קיטס וכאלה. ג’ייק יתאושש וכבר יש לו חצי ספר כתוב וטראומה פסיכולוגית שתעבור עד הפרק הבא אז סך הכל עסקה טובה.

הכי מרגיז פה הוא שהפרק לא באמת עושה משהו עם ג’ייק. מהר מאוד הוא נכנס למשבצת הקורבן שבקושי בהכרה וזהו. קצת מזכיר את דקס ב-Equilibrium וכדומה. מה שכן, בהתחשב בכך שעל פי הודאתו שלו ג’ייק מעולם לא כתב על דף נייר (הלאמיה רוצה שהוא יכתוב על נייר. כי ככה) יש לו חתיכת כתב יפה. מה ההגיון פה?

אוקיי, אז הסיפור של ג’ייק היה מהמחורבנים בתולדות הסדרה - שלישי אחרי Move Along Home ואחרי העלילה של קירה ואודו וקווארק ב-Meridian. אבל במה עוסק החצי השני של הפרק? הוא מתחיל בכך שאודו מגלה שלוקסנה טרוי הגיעה לבקר בתחנה ושהיא… אה… בהריון?

טרוי היא דמות בעייתית. תמיד הייתה. העלילות שלה (או לרוב, איתה) תמיד נוטות לפארסה מביכה משהו. אבל ב-The Forsaken היא דווקא הייתה בסדר גמור והפרק היה מוצלח; בפעם הבאה שהיא הגיעה, ב-Fascination, קיבלנו שטויות כרגיל. אז מה יהיה הפעם?

ובכן, זוכרים איך העלילה הקריפית ב-Meridian התחילה? יש איזה יצור שמחזר אחרי קירה וכדי להתחמק ממנו היא מבקשת מאודו להעמיד פנים שהוא החבר שלה? אז יש לנו כאן וריאציה על זה. מה שנשמע רע על הנייר, אבל בפועל יוצא סביר למדי, סוג של כפרה על העלילה האיומה ההיא. אין בפרק התייחסות כלשהי לכך שההריון של טרוי הוא בגיל מבוגר יחסית - אולי זה לא עניין מבחינתם יותר מאשר יחסים חד מיניים כמו אלו של Rejoined. הבעיה היא, כפי שקורה לעתים קרובות הרבה יותר מדי, עם חייזרים מטופשים. במקרה הזה בעלה הנוכחי של טרוי והאב של הילד שייך לתרבות שבה לוקחים בנים זכרים לטיפולם הבלעדי של הגברים כי ככה. טרוי מן הסתם לא רוצה לוותר על הילד שלה, אז היא נמלטת ל-DS9. האב בא בעקבותיה. אודו מוצא פרצה בחוק של החייזרים: הבעלות על הילד עוברת לידי הבעל של האם. לא האב הביולוגי. אז כל מה שאודו צריך לעשות הוא להתחתן עם טרוי בעצמו. את זה הוא מציע! למד משהו ממקרה קירה.

בין לבין יש לנו קריצה נחמדה לסצינת המעלית מ-The Forsaken - כשטרוי מבקרת בחדר של אודו התינוק בועט ויש לה חולשה רגעית והיא מבקשת לשבת. אודו המבוהל אומר שאין לו רהיטים אז היא מתיישבת על הרצפה ואומרת שהיא מרגישה כמו משנה צורה שנאלץ להישאר באותה צורה יותר מדי זמן. רגע, אודו, מה לעזאזל? אתה משנה צורה! תשנה את היד לכיסא או משהו! אה, נו, אחרי שטרוי נרדמת הוא משנה את היד לשמיכה ומכסה אותה. חמוד.

החתונה עם טרוי יוצאת לפועל. הבעל הזועם מן הסתם עוקב אחרי החתונה בשבע עיניים כדי לחפש את הרמאות, ולכן אודו צריך לשאת נאום נלהב על למה הוא רוצה להתחתן עם טרוי - גם הנאום הזה מרפרנס את מה שקרה ב-The Forsaken והוא אפילו סביר מינוס. טרוי המסכנה - היא עצמה הרי מאוהבת באודו, והיא גם יודעת כמובן שאודו מאוהב בקירה, והנה היא צריכה לשמוע אותו משבח אותה בצורה כזו ולדעת שלמרות זאת אין מאחורי המילים הללו את מה שהיא רוצה. כן, זה לא ניתוח פסיכולוגי מורכב במיוחד, והעובדה שאומרים אותו כמעט במפורש בפרק עצמו לא עוזרת. אבל זה לא נורא. בסופו של דבר טרוי נפרדת מאודו לשלום באופן שממנו משתמע שהיא לא מתכננת לחזור ויוצאת לה להמשיך את הרפתקאותיה בגלקסיה שעכשיו יצטרף אליהן ילד חדש. זו דרך נאה למדי להיפרד לשלום מהדמות, שלא תחזור יותר ב-DS9 או בכלל. קשה לומר שזה היה פרק טוב אפילו בחלק הזה שלו, אבל את ה-Sendoff הזה מדמות שליוותה אותנו עוד מראשית ימי TNG הוא עשה היטב, וטוב שכך.