זה היה פרק טוב, אבל כמו רוב הפרקים של עונה 4 שאינם עוסקים בוורף, היה בו גם משהו מאכזב, כי הוא לא הלך מספיק רחוק. הוא קיבל הזדמנות לשבור את התבנית, ובמקום זה סתם בעט בה קצת. אני בהחלט מעריך את מה שהם ניסו לעשות כאן, אבל הציפיות שלי מהסדרה בשלב הזה כנראה פשוט גבוהות מדי. אולי בעונות הבאות הן ייענו סוף סוף.

אנחנו מקבלים סצינת פתיחה הומוריסטית של קווארק נגד קירה-אודו-וורף-או’ברייאן בקשר לפרסומות שקווארק השתיל בכל מקום. הסצינה הזו כאן כי המשך הפרק יהיה מאוד לא הומוריסטי, ויכיל בעיקר את באשיר ודקס, שיוצאים עם קירה לאיזו משימת סיור לא ברורה מעבר לחור התולעת. אני חייב להודות שאני לא מבין מה האסטרטגיה של הפדרציה בנוגע לרביע גמא; נראה שהם יוצאים למשימות אקראיות וחסרות חשיבות מעבר לחור התולעת למרות הסיכון להסתבך עם הדומיניון (לכאורה הם פועלים מחוץ לשטח של הדומיניון, אבל הדומיניון כבר הבהיר להם שאין דברים כאלו ושישארו מחוץ לרביע). בכל מקרה זה לא משנה הרבה כי המשימה לא יוצאת אל הפועל; הם קולטים אות מצוקה מכוכב שזועק “הצילו הצילו כובשים אותי” וממהרים לרוץ לסייע.

בהתחלה הרגיז אותי התזמון המדויק כל כך שבו המשימה של באשיר ושות’ משתלבת עם הרס הכוכב, אבל מהר מאוד מתברר שמדובר על אות מצוקה בן 200 שנים שפשוט ממשיך לשדר בלופ, והכוכב עצמו כבר מזמן חטף את הזפטה מהדומיניון. אבל הוא לא הושמד לגמרי; התרבות בו חזרה לאיזה עידן פרה טכנולוגי, שזה מילא, אבל הדומיניון החליט כעונש להתנגדות של הכוכב לתת ליושביו מתנה - מחלה שבה חולים כולם, ועוברת לכל התינוקות. המחלה יוצרת נגעים אפורים מוזרים על הפרצוף ויתר הגוף. הנגעים הללו הם בלתי מזיקים ביומיום, עד שמתישהו נמאס להם, הם הופכים מאפורים לאדומים, גורמים ייסורי תופת לקורבנות ובסוף הורגים אותם. כיף. רוב האוכלוסיה מתה בגיל צעיר יחסית ומרשים שהם בכלל שרדו 200 שנה עד כה. באופן לא מפתיע, הסוג של מנהיג השכונתי הוא ה”רופא” שבעצם מבצע המתת חסד במי שהמחלה התפרצה אצלו.

אל תוך הזוועה הזו נכנסים באשיר ודקס, ואחרי כמה דקות של התמצאות (שבמהלכן דקס נותנת את סיכת השיער שלה למישהי בשביל הנחיות - התירוץ הגרוע ביותר ביקום להראות את דקס עם שיער פזור ביתר הפרק) הם קולטים את כל מה שסיפרתי כאן. עכשיו, מה מישהו כמו באשיר יעשה בסיטואציה כזו? כמובן, יחליט שהוא זה שיושיע את הברברים המסכנים מאורח חייהם הבזוי וירפא את המחלה.

חייבים לסספנד פה. חייבים לסספנד את זה שכולם שם נראים כמו בני אדם. חייבים לסספנד את זה שהביולוגיה שלהם דומה מספיק לזו של בני אדם עד שבאשיר בכלל יכול להיות יומרני עד כדי כך שיחשוב שהוא יכול לגשת בכלל לשאלה איך מרפאים דבר כזה. חייבים לסספנד או שאין פרק. זה סספונד סטנדרטי - אנחנו נאלצים לבצע אותו כל הזמן בסדרות כאלו. ועדיין היה לי קצת קשה לבצע אותו. לא נורא, הצלחתי, ולא נדבר על העניינים הללו יותר. בפרק עצמו יש התייחסות כלשהי לזה - באשיר ודקס מספרים לקירה על הצלחה דומה בטיפול במגיפה כלשהי בעבר. בסדר.

עוד נקודה שעליה לא מדברים יותר בפרק היא השאלה של מה עשויות להיות ההשלכות של ביטול המחלה שהדומיניון גרם לה - האם זה לא ירגיז את הדומיניון? האם הם לא פשוט יבואו וישמידו את הכוכב? האם זה לא יגרום להם לתקוף את הפדרציה? לא מדברים על כך בפרק ואני מניח שלא ידברו על כך לעולם. כל המשך הפרק היה מתנהל באותה מידה אם היה מדובר על וירוס “רגיל” ולא נשק ביולוגי (אבל כמובן, אנחנו מקבלים פה עוד דוגמא לזוועות שהדומיניון מעולל, כדי שלא נחבב אותם חלילה).

רוב המקומיים לא מתלהבים מבאשיר והשטויות שלו פרט לאישה אחת בשם אקוריה, שנמצאת בהריון מתקדם מבעל שכבר נפטר מהמחלה אבל טרם הגיעה לשלב הסופני בעצמה. זה מספיק כדי שהוא יתחיל לעבוד, ולאט לאט לרכוש את אמון המקומיים. יותר ויותר מקומיים בשלב הסופני של המחלה מצטרפים אליו בתקווה למרפא, ולמשך זמן מה נראה שהכל מתקדם יפה ובאשיר מצליח לפתח נוגדן למחלה, ואז משהו משתבש וכל הפציינטים של באשיר סובלים החמרה קריטית במצב שלהם ומתחילים להתפגר בייסורי תופת. ה”רופא” מגיע וממית את כולם שם, וכל הפרוייקט של באשיר קורס ומתרסק בצורה מזעזעת. וכדי שזה ממש יכאב, באשיר מבין שמה שגרם להחמרה במצב היה הוא עצמו - הסורקים שלו גורמים לוירוס לעבור מוטציות ולהחמיר את המצב.

הסצינה הבאמת לא נעימה לצפייה הזו, של כל החולים מתפגרים בייסורי תופת ואז מומתים בזה אחר זה, היא צעד יפה של הסדרה בכיוון הנכון, של תקיעת סיכה בבלון היהירות של הפדרציה שרוצה להושיע כל מה שזז. באשיר לומד כאן לקח כואב במיוחד שרופא אמיתי כבר היה ככל הנראה לומד הרבה קודם. אבל הפרק לא נגמר פה.

באשיר כבר נמצא על סף נטישה בייאוש של הכוכב, כשהוא מגלה שאקוריה - התומכת היחידה שלו, בעצם - הגיעה לשלב הסופני של המחלה. אז הוא מחליט להישאר ולעזור לה; בשלב הזה אפילו דקס כבר נוטשת אותו, אחרי שרוב הפרק היא שימשה בתור מתורגמנית טובה של שפת הדוקטורים שלו ליתר הציבור. כל העסק נמשך שבועות - ממש אוהבים ב-DS9 לקחת חופשות, מה?

לרגע אחד נראה שהפרק הולך לכיוון אפל עוד יותר מאשר קודם. כאן לא מדובר על סתם חולה אקראי של באשיר אלא דמות שליוותה אותנו ואותו במשך כל הפרק ולמדנו לסמפט אותה. וכל הנסיונות של באשיר לעזור לה עולים בתוהו - זה כאילו “הנוגדן נעלם לה מהגוף”. כל מה שבאשיר יכול לעשות הוא להשאיר אותה בחיים מספיק זמן עד שיהיה ניתן לזרז את הלידה. אני חייב להודות שתהיתי מאוד מה הולך לקרות בשלב הזה ולאן הפרק יילך.

והוא הלך, לצערי, לכיוון היותר מדי שמח. כי אז קורה נס והתינוק נולד ללא המחלה, ובאשיר מבין שזו ההשפעה של הנוגדנים שלו. הם לא “נעלמו” מהגוף של אקוריה אלא מנעו מהמחלה לעבור לתינוק. מה שאומר שבאשיר ריפא את המחלה, רק לא בצורה שהוא התכוון אליה. הדור הנוכחי אבוד, אבל הדור הבא הולך להיוולד ללא המחלה. המקומיים באקסטזה ומנפנפים בתינוק כאילו אין מחר. ואקוריה? בהתאם לקלישאה הסטנדרטית, מתה שניות לאחר שהתינוק נולד והיא רואה שהוא בריא.

בשביל באשיר להציל את הדור הבא וכל הדורות שאחריו בלבד זה לא מספיק. הפרק מסתיים איתו ב-DS9, כשהוא עדיין מריץ סימולציות ומקווה למצוא את המרפא ולהציל את גם הדור הנוכחי. זה סיום שמנסה במובהק לא להיות שמח מדי, ואני מעריך את זה, אבל למען שמו של מוריס הילמן, באשיר עדיין ניצח את המחלה והציל את הכוכב. מעכשיו עד לקץ הדורות הוא אמור להיות קדוש שם או משהו. אני קצת מאוכזב מכך שהפרק נותן לבאשיר את הנצחון הזה. באשיר חייב להיכשל בצורה טוטאלית במשהו (וכפועל יוצא, הפדרציה חייבת להיכשל בצורה טוטאלית במשהו). זה מאכזב במיוחד אם זוכרים שהסדרה כבר עשתה דבר כזה בדיוק, אבל עם אודו - הנסיון של אודו ב-The Abandoned “להציל” ג’אמהדר תינוק מהגורל שמצפה לו נכשל בצורה טוטאלית. כאן לא עשו את זה.

למרות התלונות הללו, הפרק הזה בהחלט סיפק את מה שעונה 4 מספקת: הוא היה מעניין, הוא היה נוגע ללב, והוא עשה שימוש טוב בדמויות שלו (באשיר בעיקר, כמובן, אבל גם דקס; ושוב פעם נחמד לראות איך באשיר ודקס עובדים טוב ביחד וכל הקריפיות של תחילת הסדרה נעלמה). אולי אין מנוס מלחכות עד שתיוולד עונה 5 ולא יהיה בה את המחלה הכרונית של ללכת-כמעט-עד-הסוף-אבל-בעצם-לא של הסדרה עד כה.