העונה התחילה באקורד פתיחה בומבסטי עם המון קלינגונים והמון אקשן. היא מסתיימת באקורד מינורי בהרבה, בלי קרבות חלל ושגעונות, אבל כן עם קידום כלשהו של הדמויות והעלילה. ספציפית, קידום של אודו. ואודו הרי מלכתחילה היה הדמות המעניינת בסדרה.

אנחנו מתחילים עם קטע הומוריסטי שבו גארק מנסה לשדך לאודו מישהי וכרגיל, כושל נחרצות. אודו מזכיר לנו את הריחוק שהוא בוחר לנקוט מבני האדם (למרות הדבר ההוא שלא מדברים עליו עם קירה) וכשהבחורה מנסה להזמין אותו לאכול הוא אפילו מגדיל לעשות ומזכיר לנו שהוא לא אוכל. ואז כשהיא מסתלקת וגארק נוזף בו, אודו פתאום קורס ומתחיל להתפתל ולהפוך חזרה לג’לי וכאלה. לא נעים.

לבאשיר אין תשובה טובה. אודו חולה במשהו, ומשהו קטלני. בקצב הזה הוא יחזיק רק שבוע שבועיים, וכל הנסיונות שלו לשפר את המצב עולים בתוהו. נקודה לזכות הסדרה: הם מתייחסים במפורש, פרק שלישי ברצף, לסוגיית “איך באשיר בכלל מסוגל להיות רופא לגזעים שהוא לא מכיר?”. אודו אומר לו במפורש שהוא מבזבז זמן כי מה באשיר בכלל מבין בפיזיולוגיה של משני צורה, ובאשיר עונה שהוא דווקא יודע לא מעט מההשוואה של נתוני הבדיקות של אודו בשנים האחרונות עם הנתונים הנוכחיים.

הפרק מקדיש כמה דקות לנסיונות של אודו להעמיד פנים שהוא יתאושש. כשקירה מביאה לו לקרוא את דו”חות הבטיחות (להביא לו לקרוא ספר רגיל? לא!) הוא רץ לנסות לעצור מבריחה ומתפרק לגמרי, תרתי משמע. בקיצור, לכולם ברור מה הדבר היחיד שאפשר לעשות. הדבר הזה הוא: להעלות את באשיר עם אודו על ספינה קטנה ולשגר אותם לרביע גמא לחפש את משני הצורה. הדבר הזה הוא לא: להעלות על הדיפיינט את אודו, באשיר, סיסקו, דקס, או’ברייאן, וורף וגארק ולשלוח את כולם להרפתקאה הזו שאין סיבה טובה שיצאו ממנה בחיים, אבל זה מה שהסדרה עושה (אבל נקודה חיובית - סיסקו אומר באופן מפורש לקירה להישאר - עוד פעם שבה זוכרים שזה התפקיד שלה). למה גארק מצטרף? הוא משכנע את סיסקו בכך שהוא יהווה חברה טובה לאודו יותר מהאחרים, כי במקום להיות אמפתי ולרחם עליו הוא יספר לו סיפורי מעשיות ריגול מסמרות שיער; והוא גם משכנע את סיסקו בכך שהסיבה האמיתית שבגללה הוא מצטרף היא לחקור את משני הצורה על ניצולים אפשריים מהתבוסה המחפירה של הקרדסים בעונה שעברה ב-The Die is Cast; אבל כרגיל, אנחנו מניחים שיש לו סיבה אחרת.

אודו יוצא מהתחנה כשהוא נראה כמו חצי אדם וחצי ג’לי ועדיין מתעקש ללכת בעצמו בזמן שכולם בוהים בו. ואפילו זוכה להבעת הדאגה הכי כנה של קווארק שרק אפשר - הלה מודיע לו שבזמן היעדרו מהתחנה הרווחים שלו מהברחות הולכים לקפוץ פלאים. והופס, אנחנו עוזבים את התחנה ויוצאים לרביע גמא. זה כבר פרק סוף עונה שלישי ברציפות שבו עיקר פרק סיום העונה לא מתרחש על התחנה.

כמו שקרה ברוב הפרקים, בערך החל מ-For The Cause, הפרק לוקח את עצמו בקצב איטי וממלא את עצמו בדיאלוגים של דמויות על דברים זניחים לכאורה - או’ברייאן על איך שקייקו וקירה צוחקות עליו מאחורי הגב; גארק מספר לאודו את הסיפור מהתקופה שבה הוא היה “גנן” על עולם הבית הרומולאני (גם ב-Body Parts הוא התייחס לעצמו כ”גנן” כשהכוונה הייתה למתנקש!), דקס צוחקת על כמה שכולם מרגישים “עירומים” כשהדיפיינט בלי הסוואה, וכן הלאה. בסופו של דבר הפרק מתקדם בצורה המתבקשת - לספינה משתגרת משנת הצורה החביבה עלינו עם כמה ג’אמהדר שמתרכזים בלהיראות עצבניים, להרביץ לאו’ברייאן ולכוון נשקים על כולם. משנת הצורה מסכימה לעזור לאודו, אבל התנאי הוא שעליו להגיע אל עולם הבית החדש שלהם ולהישפט שם על משנה הצורה שהוא הרג ב-The Adversay. זו סיטואציה חדשה גם עבור משני הצורה, כך שהם לא ממש בטוחים מה בעצם לעשות איתו. לכן לקח להם כל כך הרבה זמן (עונה שלמה) להזיז את התחת בנוגע לכך.

וכן, למקרה שלמישהו היו ספקות, הם הדביקו את אודו במה שזה לא היה. כדי להכריח אותו לחזור. החבר’ה הללו לא נוהגים להשאיר דברים ליד המקרה.

גארק מנסה לנצל את ההזדמנות שמשנת הצורה על הספינה כדי לתהות מה עלה בגורל הנעדרים מהקרב ההוא של הקרדסים נגד עולם הבית של משני הצורה. מה שגורר את התגובה הבאה:

  • FOUNDER:
    They're dead. You're dead. Cardassia is dead. Your people were doomed the moment they attacked us. I believe that answers your question.
  • GARAK:
    It was a pleasure meeting you.

כמה מלבב.

אודו משתגר עם סיסקו ובאשיר לעולם הבית החדש (שאליו הם הגיעו בניווט של הג’אמהדר, ואפילו טרחו להראות לנו איך הג’אמהדר שמים מכשיר שימנע מהספינה לזכור את המסלול), על מה שנראה כמו אי בלב ים של חומר-משני-צורה, שאליו אודו נכנס. לא, אנחנו לא רואים את המשפט. במקום זאת אנחנו רואים את וורף הולך מכות עם גארק - גם טוב. על מה הם הולכים מכות? כצפוי, המשימה האמיתית של גארק (ולא ברור אם על דעת עצמו או לא) היא לנסות ולנצל את שעת הכושר הזו ואת הנשקים של הדיפיינט כדי לפצפץ את משני הצורה אחת ולתמיד. אני לא מבין, הוא לא למד לקח מ-The Die is Cast? הרי ברור שיש להם עוד הגנות. הם ממש לא טיפשים. מכל מקום, וורף עוצר אותו בזמן ולא משתכנע מטיעונים כמו

  • GARAK:
    Come now Mr. Worf, you're a Klingon, don't tell me you'd object to a little genocide in the name of self defense!

אז יש מכות. מי מנצח? וורף, אבל בנקודות - גארק הרבה יותר קשוח ממה שנראה, כמובן. נראה לי שעדיין לא ברור אם יש מישהו בסדרה שמסוגל לנצח את וורף במכות.

המשפט של אודו נגמר והוא חוזר לאי הקטן של סיסקו ובאשיר, מינוס ה”בגדים” שלו, ובקושי בהכרה. זה כבר אומר שמשהו מוזר קורה פה. והמשהו המוזר הזה הוא מה שבשבילו כל הפרק הזה היה שווה - משני הצורה בחרו את העונש ההולם ביותר - הם הפכו את אודו לילד אמיתי. כלומר, לבן אדם (למה לא באג’ורי? מה זה פה?). בכך אודו מצטרף לשושלת מפוארת שהולכת וגדלה של דמויות שזכו להגליה ונידוי מהחברה שלהן - קודם כל גארק, עוד לפני שהסדרה התחילה ועד עכשיו לא ברור למה; אחר כך וורף שהעז להיות יותר מדי בן אדם ולא קלינגון משוגע; בפרק הקודם ממש קווארק שהעז להיות יותר מדי בן אדם ולא פרנגי משוגע; ועכשיו אודו שהעז להיות יותר מדי בן אדם ולא משנה צורה משוגע. אדינגטון חוכך ידיים בשמחה כשהוא רואה איך התלונות שלו על הפדרציה שעושה אסימלציה תמיד עובדות, גם בסדרה שנתנה במה לתלונות הללו מלכתחילה.

זה צעד מבריק ואמיץ יחסית של הסדרה. פעם שניה שהיא עושה את זה עם אודו. בתחילת הסדרה, אודו הגיע עם מאפיינים שהפכו אותו אוטומטית לדמות מעניינת: משנה צורה, בעל עולם בית לא ידוע. זה נתן אפשרות לבסס הרבה פרקים בדיוק על העניינים הללו. ואז בתחילת עונה 3 נתנו את התשובה ל”מה הבית של אודו” ובמקום לאבד משהו, הסדרה רק הרוויחה. עכשיו לוקחים מאודו עוד משהו ומאלצים את הסדרה לעשות דברים חדשים עם הדמות שלו - אני בטוח שגם את זה היא תעשה היטב. כאן זה לא שינוי שדומה לשינוי האדיר של או’ברייאן ב-Hard Time שהוא כל כך אדיר שהסדרה לא תוכל יותר להתייחס אליו לעולם; כאן זה שינוי שיהיה מהותי לדמות בכל יתר הסדרה, אני משער.

הסוף דבר מבחינת אודו לא רע - הוא חוזר לתחנה לאותו תפקיד (סיסקו טוען שהוא הטוב בתפקיד בכל הרביע), וגם מקבל מגארק (שניה לפני שהוא נכנס לחצי שנה בכלא על התעלול שלו עם הפצצת משני הצורה) בגדים שנראים בול כמו הבגדים המזוייפים שלו ואמירות “כמה שאני מקנא בך על כל המאכלים שתזכה לאכול בפעם הראשונה”. גם הבחורה שפלירטטה עם אודו בתחילת הפרק חוזרת כדי לרמוז לו שיש יתרונות למצבו הנוכחי. אבל זו לא דרך לסיים את הפרק באופן דרמטי, אז תחת זאת אנחנו רואים סוג של הכרזת מלחמה של הקלינגונים על הפדרציה (כי מה שקרה בתחילת העונה לא הספיק, כן?) שאותה גאורון מקריא בטלוויזיה לכולם, וכשאודו רואה אותו הוא טוען שעל פי המידע החטוף שהוא ראה בזמן ששהה במשפט עם משני הצורה, גאורון הוא בעצמו משנה צורה. הא!

לדעתי זה נסיון לא מעניין כל כך לתת אקורד סיום בומבסטי לעונה. מה זה משנה אם גאורון משוגע כי הוא משנה צורה או כי הוא קלינגון? ראינו ב-Paradise Lost שגם בלי משני צורה המנהיגים יכולים להיות מטורללים. השאלה היא רק איך עוצרים אותם, משני צורה או לא. לכאורה, הסדרה הכריזה כאן שהיא מתקדמת קדימה עם הקלינגונים ובכלל; בפועל, השינוי שעבר על אודו נראה לי משמעותי הרבה יותר.