מגע הקסם של עונה 5 הכה שוב, והפעם - פרק שעוסק בנושא המעצבן ביותר בסדרה ועדיין היה מצויין ומהנה ודי הצדיק לבדו את העיסוק בנושא הזה. הנושא? הדת הבאג’ורית, וספציפית המעמד של סיסקו בתור ה-Emissary. מה שנראה בשעתו כמו התחלה של הסדרה ברגל שמאל וקצת נדחק למרבה המזל הצידה חזר בפרק הזה עם טוויסט סביר בהחלט וביצוע מצויין. טוב, כמעט לגמרי מצויין, למעט דבר אחד.

התאפקתי הרבה מאוד עם זה, אבל הפרק הזה קצת שבר אותי: אייברי ברוקס הוא פשוט לא שחקן מספיק טוב לתפקיד כל כך מרכזי בסדרה. זה עגום במיוחד כי מרבית השחקנים האחרים עושים עבודה מצויינת בסך הכל, אבל כשמהדמות של סיסקו נדרש יותר מדי, זה פשוט לא מבוצע טוב. עד כמה זה היה גרוע בפרק הזה, שהיה תובעני במיוחד? ובכן, זוכרים איך בעונה הראשונה ב-Dramatis personae סיסקו השתגע והקדיש את עצמו לבניה של איזה שעון והתקפי פראנויה? שם נדרש משחק מוגזם ומגוחך, ואת זה אייברי ברוקס עשה מצויין; ובכן, גם בפרק הנוכחי סיסקו קצת משתגע, אבל כדי שהפרק יעבוד אנחנו צריכים להרגיש ברמה כלשהי שאולי הוא דווקא לא עד כדי כך משוגע. שאולי הוא השפוי ואנחנו המשוגעים. וזה לא עובד. הסיסקו המשוגע של Dramatis personae הרגיש לי יותר שפוי מזה שכאן.

אנחנו מתחילים עם עוד שריד… רגע, חליפות סטארפליט חדשות! מישהו מוכן להסביר לי מה זו הזוועה הזו? טוב, חזרה לעניינים - אנחנו מתחילים עם עוד שריד באג’ורי עתיק שנבזז על ידי הקרדסים ומוחזר עכשיו. בפעם הקודמת זה עורר מהומת טריבלים, אבל הפעם זה בסך הכל ציור של איזו עיר באג’ורית אבודה עם עמוד גדול במרכז שלה, ויש סביב זה כל מני אגדות לגבי האופן שבו הכיתוב על העמוד שאולי אפשר ואולי אי אפשר להבין מהתמונה יוביל אל העיר וכדומה. דקס משועממת. קירה מרותקת. סיסקו? ובכן… לא כל כך מפתיע שסיסקו מרותק. הוא כבר עשה משהו דומה ב-Explorers. שם זה הפך לאובססיה שלו, וגם כאן הוא מתחיל לשחק עם דגם הולודק של העמוד ובוהה בו שעות עד שקווארק בא לגרש אותו, ואז סיסקו מנסה לכבות את העסק וחוטף זץ ומתעלף.

סיסקו מתאושש מהר, אבל ברור לנו שמשהו אצלו הולך להשתנות, וגם מהר מאוד ברור שזה הולך להיות פרק “משפחתי” יותר מהרגיל, כי יש לנו ארוחת ערב עם ג’ייק סיסקו שגם מזכיר שקסידי ייטס הולכת לחזור לתחנה עוד מעט. רגע, היא לא אמורה להיות בכלא בעקבות For The Cause? ובכן, מתברר ששישה חודשים (מה שגארק קיבל על התעלול שלו ב-Broken Link) הספיקו ושסיסקו כבר נוטה לסלוח לה. זה די מרסק את האפקט הדרמטי של For The Cause, וחבל. חשבתי שהדמות הזו תעזוב את הסדרה ואולי היה עדיף ככה.

מכל מקום, במהלך הארוחה מתברר שסיסקו פסיכי על כל הראש ומתחיל לעשות עם האוכל צורות כמו הסימונים שעל העמוד הבאג’ורי. כאן הוא מתחיל להזכיר פחות את המהנדס ההרפתקן של Explorers ויותר את המשוגע של Dramatis personae. כמובן שזה זמן מושלם בשביל שתתקבל ההודעה על כך שעומדים לצרף את באג’ור לפדרציה סוף כל סוף - מה שאומר שסוגרים קו עלילה של חמש עונות בערך. מישהו רוצה להמר מה הולך לקרות עם זה בהמשך הפרק?

אז כולם חוגגים את הצטרפותה העתידית של באג’ור לפדרציה חוץ מאשר סיסקו שיושב בהולודק ובוהה בחלל. קירה באה לסייע לו ומעירה אותו בטעות מאיזה טראנס שלא יהיה שהוא נמצא בו. הוא מתחיל לתאר מה בדיוק הוא ראה במהלך הטראנס וברור שהאיש על סמים קשים או לכל הפחות שהזץ מתחילת הפרק פועל את פעולתו. העניין הוא שקירה מתרשמת מאוד מכל העניין הזה ומתחילה לשלוף את השמות שיש לבאג’ורים לכאלו טראנסים ובאופן כללי האמונה שלה ב-Emissary מעולם לא הייתה חזקה יותר. אז כדי לעשות את הסיפור יותר מעניין מביאים את ודק ווין, שלא ידועה בחיבה העזה שלה לא לסיסקו ולא לקירה, ולא מרוצה מכל עניין הצירוף הזה לפדרציה ומשמשת בתור תזכורת לקירה כמה בעצם קירה זזה בעמדות שלה עם הזמן (תזוזה אמינה למדי, אם כבר מדברים על זה - הנה משהו שהסדרה עשתה טוב).

ואז קורה משהו בעייתי.

עד אותו רגע, סיסקו היה על תקן “הפסיכי הזה שיושב בהולודק ובוהה בחלל”. אבל כשקסידי מגיעה הוא בקושי אומר שלום שלום לפני שהוא גורר אותה למסע הרפתקאות סטייל אינדיאנה ג’ונס שמתבטא בעיקר בללכת במערה על באג’ור, לירות על קיר ולגלות מאחוריו את העמוד והעיר הבאג’ורית האבודה שכולם חיפשו אלפי שנים. זה… זה הישג מרשים שכנראה יהפוך את סיסקו לקדוש באג’ורי… אה רגע, הוא כבר כזה. טוב, אז זה מה שישכנע אפילו אתאיסטים כמו ודק ווין להאמין בו. בעצם, זה ישכנע אפילו אותי להאמין שהחזיונות שהוא מקבל כרגע מאז הזץ בהולודק הם בעלי תוכן של ממש, אפילו אם השד יודע מאיפה הם מגיעים (אולי היה אפשר לומר ממבו ג’מבו על קשר עם הנביאים דרך חור התולעת או משהו, אבל לא אומרים שום דבר דומה בפרק).

זה לא טוב. הפרק הזה היה חזק הרבה יותר אם לא היינו יודעים אם יש בסיס לחזיונות של סיסקו או לא. כשנראה שכן, קשה לקחת את ה”טירוף” שלו ברצינות. אולי זה מה שהכותבים כיוונו אליו - השאלה עד כמה צריך לאפשר לנביא אמת להשתולל גם כשיודעים שהוא נביא אמת. לצורך כך, כמובן, צריך שגם יהיה מחיר של ממש על אותן נבואות אמת, אז מרגע שהעיר מתגלה, המחיר מתחיל להיגבות.

המחיר הראשון, המובן מאליו, נגבה כאשר אדמירל סטארפליט התורן מגיע לעיר האבודה כדי לדבר עם סיסקו, שעומד שם ובוהה בחלל. לסיסקו אין הסברים בשבילו מלבד זה שיש לו הבזקי תובנה עמוקים מאז התאונה. המסר ברור - מאז ומתמיד היה משהו מטריד בכך שקצין סטארפליט הפך להיות חצי אל לאוכלוסיה המקומית, ועכשיו המצב הולך ומחמיר לא רק מבחינת המעמד שלו אלא גם מבחינת שיקול הדעת שלו. הקצין עכשיו מתנהג כאילו הוא מאמין באמת ובתמים במעמד שלו; הקצין מפסיק להתבסס על פקודות סטארפליט ועל ההכשרה שלו ועובר להסתמך על חזיונות; הקצין לא מסוגל לספק הסברים מניחים את הדעת ומתחמק מהוראות ישירות; בקיצור, אפוקליפסה עכשיו.

אני לא זוכר שום דבר דומה שקרה אי פעם לפיקארד ב-TNG מבחינת פריקת עול. ב-TOS היו לקירק כמה השתגעויות משל עצמו אבל אף אחת מהן לא הרגישה קיצונית כמו זו שכאן - יותר לכיוון ה-Rogue Captain והרבה פחות לכיוון המנהיג הדתי שחושב שהוא המשיח. אז כבר על עצם ייצור הסיטואציה של הפרק הזה מגיע לסדרה קרדיט.

טוב, אז איך מטפלים בטירלול הזה? בדיקה רפואית, כמובן, שמצביעה על המחיר השני - כתוצאה מהזץ קורה לסיסקו ממבו-ג’מבו טכנובאבל בראש וזה הולך ומחמיר ובוודאי יהרוג אותו. באשיר יכול לטפל בזה אבל פירוש הדבר הוא הפסקת החזיונות של סיסקו. גם זו התחמקות תסריטאית מדילמה אמיתית - אם סיסקו ימות החזיונות ייפסקו ממילא, אז מה ההגיון בלתת לו למות. הדילמה היחידה היא מתי לעשות את הניתוח, כי סיסקו מסרב אליו שהרי הוא בדיוק על הסף של הבנת התשובה לחיים, ליקום ובכלל. אבל גם פה אין דילמה - אי אפשר לנתח אם סיסקו בהכרה ולא מסכים, וסיסקו עצמו לא מתמודד עם שום דילמה כי הוא מתעקש להמשיך עם החזיונות עד הסוף המר. המשקל הדרמטי נופל על ג’ייק וקסידי שמנסים לשכנע את סיסקו לרדת מהטירלול הזה, והם עושים עבודה טובה, אבל גם הם לא בדיוק בדילמה פה אלא סגורים על זה שסיסקו צריך לרדת מהעץ. בקיצור, יצרו פה אחלה סיטואציה אבל לא ממש יודעים מה לעשות איתה.

עדיין, יש עוד תעלול אחד שהפרק רוצה לעשות לנו. לאור כל מה שקרה לסיסקו ודק ווין הופכת למאמינה אדוקה בו, וזה משעשע בפני עצמו, אבל היא גם נותנת לו להציץ באיזו קוביה באג’ורית כדי לקבל את הסופר-חזיון שהוא כל הזמן מחפש. התוצאה? הוא מתפרץ לטקס החתימה על צירוף באג’ור לפדרציה, מפגין תצוגת משחק איומה ונוראה, ומתריע בכל חומרה אפשרית נגד הצירוף של באג’ור אחרת היא תושמד בידי נחילי ארבה בין-גלקטיים. כן! ארבה!

אני אהבתי מאוד את הטוויסט הזה, כי פסיכי ככל שסיסקו יישמע לנו, הבאג’ורים נשמעים לו. למעשה, בהתחשב באמיתות של החזיונות הקודמים שלו הוא אפילו אמור להיות צודק (מה שקצת מנטרל את העוקץ פה). הפדרציה מקבלת תזכורת כואבת מאוד לסכנה שבקצין לא ממושמע שכזה שמשמש על תקן סמל דתי. זו לא אפוקליפסה עכשיו אבל אולי זה הכי קרוב שאפשר להגיע אליו מבלי לנטרל את סיסקו לחלוטין. אחרי דבר כזה הפדרציה מאוד, מאוד כועסת, אבל לא מספיק כדי לסלק את סיסקו ולגרום למהומה אצל הבאג’ורים.

אחרי מופע האימים שלו סיסקו מתמוטט ומאבד הכרה, ולכן השאלה אם לנתח או לא עוברת לג’ייק. לכאורה ג’ייק בדילמה, כי הרצון של פאפא הוא לא לעבור את הניתוח אלא להמשיך לראות חזיונות, אבל שוב - איפה הדילמה? סיסקו על סף מוות בשלב הזה. עוד חזיונות הוא ממילא לא יראה. ג’ייק כמובן מסכים בסוף לניתוח, החזיונות של סיסקו נעלמים והוא ממש, ממש מבואס. גם ודק ווין מבואסת - כפי שהיא אומרת לקירה, לפני שסיסקו התחיל לגלות ערים אבודות היא ידעה מי האויבים שלה ועכשיו היא לא יודעת כלום. לפחות מראים לנו בסוף הפרק שלסיסקו יש משפחה להתנחם איתה, גם אם הם אלו שלקחו לו את החזיונות מלכתחילה.