שלום וברוכים הבאים למהדורה השבועית של “סיסקו מתחרפן!” תקציר הפרקים הקודמים: סיסקו הוא לא דיפלומט כמו פיקארד, הוא מתאגרף עם דברים כמו Q (ב-Q-Less). סיסקו התפכח מהקדושה של הפדרציה ומבין שבשטח אי אפשר להיות קדושים בגן עדן (ב-The Maquis, Part II). לסיסקו יש משהו מאוד אישי עם המאקי ובפרט עם המנהיג הנוכחי שלהם, אדינגטון אחד שהצליח לעשות ממנו צחוק במשך 18 חודשי שירות בתחנה שבהן הוא התחזה לאיש סטארפליט טוב וחביב וחסר חשיבות עד שבגד בהם וגנב כל מני דברים עם חשיבות אסטרטגית (ב-For The Cause - היי לגמרי לא שמנו לב לדמיון בשמות הפרקים והבנו מראש על מה הפרק הזה הולך להיות). הכי חשוב: סיסקו יורד מהפסים, עם ירידה מוחלטת מתועדת אחת לפחות (ב-Rapture).

נראה שהחליטו שהגיע הזמן לשלב את כל הדברים הללו לכדי תוצאות בשטח.

הטריגר הפעם הוא אדינגטון, שממשיך להשתולל עם המאקי, וסיסקו לא מצליח לתפוס אותו. בתחילת הפרק אנחנו רואים עוד נסיון-סיסקו כושל שכזה, שבו סיסקו בעצמו מגיע באיזו שליחות חשאית לאיזה מחנה פליטים של השטח המפורז כדי לפגוש מודיע שקרכלשהו ופוגש את אדינגטון בעצמו + פייזר + יתרון הפתעה, שנמצא שם רק כדי לומר לסיסקו שהוא חכם יותר ממנו, שהמודיע שלו נטוש על איזה כוכב (ומשום מה סיסקו לא ישלח כוח חילוץ בשום שלב בפרק) אבל לא מת כי המאקי מוסריים ולא הורגים לא-קרדסים, ושסיסקו צריך להסתכל על הפליטים בעיניים כי סיסקו והפדרציה אחראים לזה (כיף גדול לראות את זה כישראלי בשנת 2017 שיכול להחיל את המקרה הזה גם על הפלסטינים וגם על המתנחלים, תלוי לטובת מי בא לו להיות בקומבינציה ישראל/פלסטין וסיסקו/אדינגטון), ושלא. יבוא. אחריו.

ואז אדינגטון משתגר ונעלם, סיסקו מנסה לרדוף אחריו בדיפיינט ומגלה שאדינגטון התקין עליה רוגלה שמשתקת אותה לחלוטין ואיכשהו כל סריקות האבטחה שלהם פספסו. אדינגטון מחזק את קונספט ה”המאקי לא הורגים” בכך שהוא מחטיף קצת לדיפיינט ומציין שהוא יכל להשמיד אותה, ומסתלק.

אני מכתיר בזאת את אדינגטון ל”האנטגוניסט הטוב בסדרה לפחות עד שדוקאט יחזור להיות אויב של ממש של סטארפליט”. זה לא רק שהתסריט נותן לאדינגטון עליונות; זה שהשחקן מעביר את העליונות הזו, ואת תחושת מוסריות היתר, בצורה כל כך טובה, ואנחנו לא לגמרי בטוחים שהוא לגמרי טועה. מכיוון שמכאן ואילך הפרק נסוב סביב האובססיה של סיסקו עם ללכוד את אדינגטון, הפתיחה הייתה הכרחית כדי לתת לנו תחושה של עד כמה בדיוק אדינגטון מעצבן. והוא ממש, ממש מעצבן. זה ממש מוצלח.

אדינגטון מחק את כל התוכנה שהייתה על הדיפיינט, אז סיסקו ושות’ נאלצים לסבול את ההשפלה שבספינה אחרת שגוררת אותם כל הדרך הביתה, ואז כשהם חוזרים ל-DS9 הם שולפים את הגרסה העדכנית של התוכנה מגיטהאב ו… רגע, לא, אין להם שום גיבוי. או’ברייאן אומר שיקחו להם שבועיים לתכנת את כל המערכות מחדש. אותו או’ברייאן שב-Destiny התרברב בכך שלכל מערכת של סטארפליט יש גיבוי ועוד גיבוי, כן? מתברר שנראה להם הגיוני שכל הגיבויים של הספינה יהיו על הספינה. כמובן, עכשיו הם צריכים לסרוק את כל DS9 אחרי עוד וריאציות של הרוגלה של אדינגטון, ואודו מדווח שכבר מצאו כמה וכמה מהן. רגע לפני שאודו הולך לטבוע בים של חיפושים נוספים בכל המערכות בתחנה, הוא לא מפספס להשחיל לפדרציה:

  • ODO:
    Sir, have you ever reminded Starfleet Command that they stationed Eddington here because they didn't trust me?
  • SISKO:
    No.
  • ODO:
    Please do.

הא! מאז ה-Great Tribble Hunt לא נהניתי כל כך מהרוע של אודו.

לסיסקו כיף פחות. בעיקר כשסטארפליט מוריד אותו מהחיפוש אחרי אדינגטון ומעביר את המשימה לקפטן אחר. כמה כיף פחות? הוא הולך להרביץ לשק אגרוף ולצעוק על דקס. בו זמנית. מכיוון שלא סומכים על הקהל להבין רמזים, הוא צועק במפורש מה מעצבן אותו באדינגטון. אז יש את האספקט של אדם שהוא ראה כל יום ועבד איתו וסמך עליו וסיסקו צועק על זה, אבל יש עוד אספקט, קצת יותר מחודד, שגם עליו הוא צועק:

  • SISKO:
    He played me all right. And what is my excuse? Is he a Changeling? No. Is he a being with seven lifetimes of experience? No. Is he a wormhole alien? No. He's just a man, like me. And he beat me!

או במילים אחרות, אדינגטון הפך להיות הג’וקר של סיסקו. מין Supervillain שכוח העל שלו הוא בכלל שאין לו כוחות על. ומה עושה נבל על כמו הג’וקר? אה, אני יודע! הרעלות המוניות! אז זה בדיוק מה שאדינגטון עושה - הוא בזז משלוח של שקר כלשהו והכין ממנו גז שרעיל רק לקרדסים אבל לא לגזעים אחרים, והוא מטייל לו לכוכבים באיזור המפורז ומרעיל להם את האטמוספירה לחמישים השנים הקרובות כדי לגרש משם את הקרדסים. חייבים לעצור אותו! באטמן לפעולה! כלומר, סיסקו. אז מה אם יש משטרה שמטפלת בנושא, אנחנו יודעים שרק סיסקו יכול! ונכון שהדיפיינט עדיין חצי לא מתפקדת, אבל מסתדרים עם מה שיש! ולכן אנחנו מקבלים סצינה מאוד, מאוד ארוכה של הדיפיינט המקרטעת מנסה לצאת מ-DS9 כשכל ההוראות בה מועברות דרך נוג שהוא היחיד שיכול לתקשר עם המהנדסים בגלל שיש רעשי רקע במכשיר התקשורת או שקר כלשהו. הדיפיינט נראית יותר כמו צוללת מסרט משנות החמישים (וזה היה הרעיון) מאשר כמו ספינת חלל, וכמעט נתקעת בתחנה כשהיא מנסה להסתלק.

אבל זה מה שיש ועם זה ננצח!

לאדינגטון יש מבט שונה על הנרטיב הבאטמני, והוא טורח לתקשר עם סיסקו במיוחד כדי לומר לו מה - הוא מערב את “עלובי החיים” בתמונה וקורא לסיסקו ז’אבר, על שם השוטר שרודף את הגיבור ז’אן ולז’ן במשך עשרות שנים בגלל שהלה גנב כיכר לחם (היי, ככה זה מוצג בסדרה, אז מה אם במציאות הרדיפה - העדיין לא מוצדקת - היא בגלל שולז’ן הפר את תנאי השחרור שלו כי בתקופה הזו אסיר משוחרר לא יכול לעשות כלום בלי להפר אותם). כמו כן, למקרה שזה מפתיע מישהו, אדינגטון הצליח לשתק בלי מאמץ מיוחד את הספינה של הקפטן האחר, אז סיסקו והדיפיינט המקרטעת שלו הן כל מה שיש בין אדינגטון ובין גירוש מוחלט של הקרדסים מהאיזור המפורז.

הפרק הזה מנסה להציג צד אפל של סיסקו, אבל בשום שלב הוא לא מעז לגלוש אל הצד האפל באמת - אל זה שסיסקו יתרווח רגע לאחור בכיסא ויאמר לעצמו “הממ, אדינגטון עלה פה על משהו, ועשינו כמיטב יכולתנו לעצור אותו. הוא פשוט מתוחכם מדי. בואו ניתן לו להשלים את המתקפה שלו על הקרדסים…”. כמובן, זה עשוי לגרום למלחמה עם קרדסיה, אבל זוכרים איך סיסקו די גרם במו ידיו לתחילת מלחמה עם הקלינגונים ב-The Way of the Warrior?

בעזרת אודו וקצת עבודת בלשות שמתבססת על מידע שהקפטן האחר מצא, סיסקו מצליח לאתר את הכוכב הבא שאדינגטון יתקוף, ומגיע לשם… מאוחר מדי. הכוכב כבר הורעל, ואדינגטון מצליח להימלט כשהוא מפוצץ מעבורת קרדסית שמובילה פליטים וסיסקו נאלץ לגרור אותה הרחק מהכוכב כדי שלא תתרסק במקום לרדוף אחרי אדינגטון. שוב התפספסה הזדמנות לעשות “סיסקו אפל”, בפרט עם הדילמה המתבקשת של “אם אני לא אעצור את אדינגטון עכשיו, אלפי קרדסים נוספים עלולים למות”. זה גם מעיד על כך שהאובססיה של סיסקו עם אדינגטון עדיין לא עברה את הקצה. וזה טיפה אכזב אותי בשלב הזה של הפרק כי חשבתי שסיסקו כן יבחר את אדינגטון על פני הקרדסים. אבל הרעיון בשלב הזה הוא להראות איך סיסקו לא נשבר ולא נשבר -עד לרגע שבו הוא כן.

ומה הוא עושה כשהוא כן נשבר? הוא מחליט להפסיק עם השטות הזו של לרדוף אחרי אדינגטון כדי להגיע כל הזמן מאוחר מדי או להיכנס למלכודת שהוא הכין מראש, ולשנות את חוקי המשחק. זה בא אחרי דיון ספרותי מגוחך במיוחד עם דקס (דקס שונאת את ויקטור הוגו! אבוי!) שבו סיסקו מסיק שאם אדינגטון קורא לו ז’אבר, אז אדינגטון רואה את עצמו בתור ז’אן ולז’ן, שכל מה שהוא עושה כל הספר בערך הוא להקריב את עצמו עבור אחרים. זה מגוחך, כי ז’אבר הוא מם בפני עצמו, גם כשהוא לא מחובר לז’אן ולז’ן, אבל נעזוב את זה. אז סיסקו מחליט למצב את עצמו בתור הרע שמאלץ את ז’אן ולז’ן להקריב את עצמו.

איך הוא עושה את זה? הוא למד מהטוב ביותר, כלומר מאדינגטון. הוא מכין גז רעיל שקר כלשהו שהופך כוכבים לבלתי ניתנים ליישוב על ידי בני אדם אבל לא על ידי קרדסים, הולך למושבה אנושית כלשהי באיזור המפורז, מזהיר שהולכים להפציץ אותה בגז הזה, אדינגטון מגיע כדי להכריז שסיסקו מבלף, וסיסקו עונה לו ב”האמנם” ואז מצווה על שיגור הנשק. הצוות של הדיפיינט קצת בהלם, אבל וורף משגר. זה לא הורג אף אחד כי המאקי יספיקו לברוח, אבל זה כנראה הכי רחוק שראיתי קפטן סטאר טראק הולך אי פעם. האם סיסקו איבד את זה סופית? האם You Either Die A Hero, Or You Live Long Enough To See Yourself Become The Villain?

בכל מקרה, זה עובד. כשסיסקו מבהיר לאדינגטון שהוא הולך להמשיך לעשות את זה לכל כוכב אנושי באיזור המפורז, אדינגטון נכנע, מוסר את הגז הרעיל שלו ואת עצמו והולך לכלא על DS9. משהו אומר לי שזה עוד לא הסוף. אבל בינתיים, מה בדיוק אנחנו אמורים לחשוב על סיסקו? ובכן, דקס אומרת לנו את זה די במפורש:

  • DAX:
    Benjamin, I'm curious. Your plan to poison the Maquis planets. You didn't clear it with Starfleet first, did you.
  • SISKO:
    I knew I'd forgotten to do something.
  • DAX:
    Big gamble.
  • SISKO:
    That's what it takes to be a good villain.
  • DAX:
    You know, sometimes I like it when the bad guy wins.

זה היה פרק מצויין, ממש מצויין. אדינגטון הוא אנטגוניסט מעולה, וההשתגעות של סיסקו, מטרידה ככל שתהיה, לוקחת את הסדרה לכיוונים מעניינים. עונה 5 מפגיזה שוב.