מה שהיה יכול להיות פרק מבדר ומהנה בכל עונה אחרת פשוט לא מצליח לעמוד בסטנדרט הגבוה של העונה הזו ויוצא שקיבלנו משהו חלש בערך כמו Business as Usual (לא קטסטרופה כמו הפרק ההוא עם רייזה, תודה לאל), כשהפשע האמיתי הוא בזבוז יחסי של או’ברייאן וגארק. בעיקר גארק. או’ברייאן הוא די אחלה בפרק (אבל עוד נדבר על זה) אבל בפינת גארק אנחנו מקבלים שוב פרק עם “גארק שאינו באמת גארק”. צריך לדבר על זה. בואו נדבר על זה.

גארק הוא בקלות דמות המשנה המוצלחת ביותר בסדרה. כמה מוצלחת? גם אם הוא מופיע רק שלוש-ארבע פעמים בעונה, הוא מרגיש כמו אחת מהדמויות הראשיות. השחקן שלו מתפוצץ מכרזימה שהפכה את הדמות ללהיט כבר בהופעה הקצרצרה שלה בעונה 1. גם אחרי חמש עונות, ואחרי שכבר חשפנו את כל מה שנראה שאפשר לחשוף על גארק, זה עדיין מרגיש שהדמות מלאה סודות ועדיין לא לגמרי ברור מה מניע אותה ועדיין לא ברור אם היא בצד שלנו או לא. יחד עם זאת, הוא לא כל יכול; אנחנו נחשפים לחולשות שלו שוב ושוב, וזה דווקא מייצר את הפרקים הטובים ביותר שלו - למשל The Wire, או The Die is Cast, או By Inferno’s Light. בכולם גארק עובר מבחן כלשהו שמותח אותו אל קצה גבול היכולת וחושף אותנו אלינו בצורה שכמעט אף דמות בסדרה לא נחשפה. זה פשוט נפלא.

ואז אנחנו מקבלים פרקים שבהם יש לנו את השחקן של גארק והוא נפלא כרגיל, אבל גארק הוא לא גארק. לפעמים הוא הזיה קולקטיבית שהדומיניון מפילים על הצוות של DS9, ולפעמים הוא הזיה אישית של באשיר, ולפעמים הוא גרסת עולם מראה לא מעניינת. ובפרק הזה מגיע הדבר הכי גרוע - יש לנו את גארק האמיתי, אבל הוא לא באמת איתנו, כי החל משלב מוקדם יחסית הוא נופל קורבן למכשיר העלילה השחוק ביותר של מסע בין כוכבים - המהשמו מקצין האישיות. היה מהשמו כזה ב-The Naked Time בסדרה המקורית; והיה ב-The Naked Now ב-TNG, והיה כזה ב-DS9 עצמה, ב-Dramatis personae. ההקצנות הללו עבדו בתור פארסות; בתור גרסאות פארודיות של הדמויות. סולו רץ עירום עם חרב? מעולה. סיסקו יושב ובונה לעצמו שעון ופוזה פסיכוטית של דיקטטור רפובליקת בננות? משובח. אבל הפרק הזה עושה את הטעות של לנסות ולעשות עם ההקצנה הזו משהו רציני ולהפוך את גארק לסוג של פסיכופת רצחני ששואף להשמיד את כל בני האדם. וזה לא מעניין, כי הרי גארק הוא קרדסי, ואחד עם עבר אלים ביותר; אנחנו ממילא מצפים שיהיה בו צד אפל כזה של Kill all Humans. אבל תנו לו לבחור! הפרק חושף את גארק לחומר שגורם לשיגעון הזה; אין לגארק בחירה. אין לגארק אמביוולנטיות. התוצאה היא שגארק הופך לתפאורה - לאנטגוניסט גנרי שהמטרה שלו היא להוות יריב ראוי לאו’ברייאן. ככזה, הוא עושה את העבודה, אבל איזה בזבוז!

וכאילו שלא די בכך, המסגרת שבה הפרק הזה מתרחש היא עוד יותר חלשה. הסדרה ניסתה להיות יצירתית ולשנות קצת ז’אנר ולעבור אל ז’אנר ה”אימה בחלל” סטייל הנוסע השמיני, וזה ללא ספק יעד ראוי ביותר; אבל בשביל שזה יהיה מוצלח צריך שהדמויות לא יתנהגו כמו מטומטמות גמורות, והן כן; ועוד יותר צריך שלא יהיו רדשירטס שברור מהרגע הראשון שהם רדשריטס ולא יהיה אכפת לנו מהם - ויש גם את זה. בקיצור, פרק שנראה טוב על הנייר אבל בשטח לא יצא טוב מספיק.

הבסיס העלילתי של הפרק הוא מוטיב ה”אנחנו על תחנה קרדסית מתפרקת” שהיה בעל פוטנציאל גדול בתחילת הסדרה, מימש אותו יפה מאוד ב-Civil Defense, אבל מאז די נעלם. מקגאפין כלשהו בתחנה מתקלקל, אין לאו’ברייאן דרך לסנתז אותו והקרדסים לא במצב רוח נדיב לאחרונה. אז מה עושים? באופן נוח למדי מתברר שיש ל-DS9 תחנת חלל אחות בשם אמפוק נור אי שם באמצע שומקום, שננטשה לפני שנה על ידי הקרדסים ומסיבה לא ברורה הם לא טרחו לפוצץ אותה, אבל כן מילכדו אותה טוב טוב, כשהמלכודות מיועדות ללא-קרדסים. נראה שיהיה די קשה להסתדר שם, אם בכלל, בלי קרדסי שיסייע - האם אנחנו מכירים מישהו כזה?

בשלב הזה נראה די ברור מה צריך לקרות - יהיה לנו פרק “זוג מוזר” חדש, הפעם של או’ברייאן וגארק, שיצאו אל התחנה ויעברו הרפתקאות ו… רגע אחד, מה קורה פה, לספינה עם גארק ואו’ברייאן מצטרפים גם נוג ועוד ארבעה אנשי הנדסה שמעולם לא ראינו קודם. ארבעה רדשירטס ועוד נוג, שלא סביר שיחוסל כאן. כבר בשניה הזו היה ברור לי שהולכים לפרק סטייל “הנוסע השמיני”. וזה קצת מרגיז אותי כי עם יותר השקעה בתסריט הפרק היה יכול לעבוד גם אם או’ברייאן וגארק היו הולכים לבד, והפרק היה הרבה פחות מופרך. תחנת חלל קרדסית מלאה מלכודות? בשביל זה צריך מקצוענים. גארק הוא בחירה ברורה, ולאו’ברייאן יש עבר עשיר בתור חייל קומנדו מצטיין, אבל נוג? והאחרים? אין שום היגיון בלקחת אותם. הנה כשל מנהיגות מס’ 1 של או’ברייאן (או’ברייאן המסכן - זו לא אשמתו, זו אשמת התסריטאי).

הפרק ממשיך להיות מובן מאליו עד להכעיס גם בהמשך. בדרך לתחנה גארק משחק עם נוג בשחמט קרדסי, מתעצבן על סגנון המשחק הזהיר והמחושב של נוג ומתחיל להתגרות באו’ברייאן, “גיבור המלחמה הנועז” וכמה שהוא רוצה לשחק נגדו. זה מעניין לראות את העוינות הזו של גארק לאו’ברייאן; עם כל כמה שגארק מנודה מכלל הקרדסים, הוא עדיין סוג של פטריוט קרדסי שזועם על גיבורי המלחמה מהצד השני. אני עדיין בעד זה שגארק יהפוך למנהיג (הדמוקרטי והנבחר, כמובן!) של קרדסיה בסיום הסדרה. אבל בינתיים יש לנו מתח גארק-או’ברייאן מלאכותי למדי שברור שהולך להתפוצץ בהמשך הפרק.

כדי לתת לנו עוד קצת תחושת “הנוסע השמיני”, כדי להיכנס לתחנה גארק צריך לצאת מהספינה עם חליפת חלל ולהצ’טקמק עם דברים בתחנה. זה מדהים. זו הפעם הראשונה שבה ראיתי חליפת חלל ב-DS9, ואני ממש לא זוכר מתי ראיתי כזו ב-TOS או ב-TNG. אפשר לשכוח לפעמים שהסדרות הללו מתרחשות בחלל. מכל מקום, עניין “הנוסע השמיני” נמשך עם זה שמראים לנו במפורש שברגע שבו גארק מעיר את התחנה, הוא גם מעיר שני קרדסים שחיכו בתא הקפאה. די ברור שהפרק ממשיך ללכת בכיוון שציפינו שילך אליו. ואז, במהלך סריקת התחנה, גארק נוגע במעקה כלשהו שכולל איזה חומר כחול לא ברור - ומהרגע הזה ברור שגם לו הולך לקרות משהו לא נעים.

ואז העסק מתחיל להיעשות מטופש. ראשית, גארק ואחד מהרדשירטס מאתרים את המעבדה הקריוגנית + גופה של קרדסי שמיכל ההקפאה שלו לא עבד טוב (תמיד, תמיד יש אחד כזה!) ואת שני המיכלים שננטשו זה עתה. שנית, נוג חוזר לספינה להביא משהו ומגלה שהיא מתרחקת מהתחנה + מתפוצצת, מה שאומר שהקרדסים המתעוררים שיבשו אותה איכשהו, מה שכמובן מעלה את השאלה איך בדיוק הם הגיעו לשם, איפה ההגנות הסטנדרטיות על חלליות מפני פולשים וכדומה. אבל לא משנה, הכל הכרחי בשביל לייצר את הרקע - מעכשיו הצוות מחפש דרך להימלט מהתחנה, ועושה את זה על ידי נסיון לבנות שקרכלשהו משדרי שיזעיק תגבורת. בקיצור, מהבחינה הזו יש לנו שידור חוזר של The Ascent, רק בלי אודו וקווארק שמקללים אחד את השני פרק שלם.

ואז מתחיל הטימטום. יש בתחנה שני קרדסים רצחניים שמסתובבים חופשי, ומה שאו’ברייאן עושה הוא לפצל את הצוות שלו לקבוצות שכל אחת הולכת ועושה משהו אחר. צוות בלי הכשרה קרבית אמיתית, כן? זו טיפשות ברמה של הפרק ההוא מ-TOS שבו קירק מודע לאיזה יצור רצחני שמשוטט לו חופשי ושולח איש צוות שלו בלי פייזר לעמוד באיזה מקום לבד כי… כי אף סיבה, בעצם. וכמובן שאיש הצוות מתפגר. רדשירט אז, רדשירטס היום. אני שונא פרקי רדשירטס. באופן לא מפתיע, ההמשך הוא שכל הרדשירטס (לא כולל נוג, כמובן) אכן מתחסלים על ידי קרדסים משתוללים, סטייל “הנוסע השמיני”. וואלה, יופי.

מה או’ברייאן יכל לעשות? לבצע את כל התיקונים ביחד, כקבוצה, כשהוא אישית אחראי על השמירה, בתור איש הקומנדו הבכיר פה, ולהיעזר בגארק. או אפילו לשלוח את גארק לצוד את הקרדסים בעצמו, כי גארק בהחלט מסוגל לעשות את זה. למעשה, זה בדיוק מה שגארק עושה כשהעסק מתחיל להימאס עליו, והוא מצליח לחסל את הקרדסים הסוררים בצורה משכנעת למדי - רק חבל שאז הוא הורג את הרדשירט האחרון בעצמו. הדבר הכחול ההוא, אתם מבינים.

מה זה הדבר הכחול הזה בעצם? אחרי שגארק מחסל את הקרדסי הראשון הוא מבצע בדיקת רקמות שלו (הליך סטנדרטי במסדר האובסידיאן, גארק?) ומגלה שהקרדסי מפוצץ באיזה סם מעצים זינופוביה (שנאת חייזרים). אוקיי, זה… מטופש למדי, אבל מיועד להסביר למה גארק עצמו הולך להשתגע בצורה דומה. וזה מחזיר אותנו לתלונה שלי על כך שאנחנו מקבלים פרק גארק בלי גארק. התלונה קצת מוגזמת כי גארק משתגע רק ברבע השעה האחרונה ועד אז הוא גארקי מאוד, אבל נו באמת, רבע השעה האחרונה היא הקליימקס של הפרק. העימות הגדול בין גארק ואו’ברייאן (נוג נלכד על ידי גארק ומשמש כפיתיון). משחק החתול ועכבר ש… ש… כן, גם פה אין שום דבר מקורי במיוחד. ומכיוון שגארק מטורלל אנחנו אוטומטית בעד או’ברייאן אז מה זה מעניין בכלל. לא יכלו לתת לגארק סיבה טובה יותר לצאת נגד הפדרציה?

גארק המשוגע מייצג את הצד שנהנה מכל המשחק והמלחמה הזו, ואילו או’ברייאן שונא כל רגע למרות שגארק מנסה להעביר אותו לצד האפל ולהודות שהוא נהנה מזה. בקיצור, זה כמו משחק השחמט בתחילת הפרק שאו’ברייאן סירב להשתתף בו. זה פשוט לא מעניין. גארק הרצחני פה פחות מוצלח מגארק המענה של The Die is Cast ואו’ברייאן פה הרבה פחות מוצלח מזה של The Assignment שאשרה עשה דברים רעים למען מטרה טובה. בסוף או’ברייאן מביס את גארק עם פצצת קומנדו שלו, אבל כמובן שגארק שורד, למרות שאו’ברייאן שבא לבקר אותו מבהיר שלהשאיר את גארק בחיים לא לגמרי הייתה התוכנית. גארק מבין. האם היה אמור להיווצר פה מתח לעתיד בין הדמויות הללו? כי זה לא קרה ואני לא חושב שיחזרו לקו העלילה הזה יותר.

האם זה היה פרק נוראי? לא. האם הוא היה טוב בסטנדרט של העונה הזו? גם לא. אני קצת מאוכזב.