עונה 5 פרק 25 - In The Cards

עונה 5 פרק 25 - In The Cards

אמרתי ב-Blaze of Glory שאני מחבב את ג’ייק ונוג בתור עלילת משנה הומוריסטית עוד מימי Progress העליזים? אז סידרו לי פרק שבו העלילה הראשית היא עלילה הומוריסטית של ג’ייק ונוג שמזכירה מאוד את העלילה שלהם ב-Progress. למה עושים פרק עם עלילה ראשית הומוריסטית? כנראה כי מה שצפוי לנו בהמשך הסדרה יהיה עליז הרבה פחות ורוצים איזה רגע של שקט לפני הסערה. והאם זה עובד? בהחלט, זה עובד טוב מאוד ואפילו מצויין. עונה 5 שוב מצליחה לקחת פרק שאין בו הרבה מעבר לדמויות הקיימות ולהפוך אותו למאוד מבדר. אם אוהבים את ז’אנר “ג’ייק ונוג עושים שטויות” ומוכנים לקבל אווילות דומה גם מצד דמויות נוספות.

הפרק מתחיל מה שניתן לתאר רק בתור “שביזות כללית”. יש לנו ארוחת ערב סיסקו-אית עם כל הצוות (פרט לדקס שמסיבה לא ברורה לא קיימת בפרק הזה) ועוד ג’ייק ונוג. כולם מדוכאים רצח. עוד ועוד ספינות סטארפליט נעלמות, האווירה על התחנה הולכת ומחמירה, וכולם יודעים לקראת מה הם הולכים. נצפית פעילות ערה ליד בקבוק הויסקי (ולא מרשים לנוג לשתות!), וכדי לסיים את הערב בהצלחה יתרה מודיעים לסיסקו שקאי ווין באה לבקר מחר, מה שמוציא ממנו פייספאלם לטובת הממיסטים שבקהל.

אבל לא לדאוג! ג’ייק ונוג יצילו את המצב! בזמן שהם בקווארקייה הם שומעים על מכירה פומבית שקווארק מארגן של כל מני שמעטסי וינטג’ שנמצאו השד יודע איפה - ואחד מהם כולל כרטיס בייסבול יקר ערך של ווילי מייז! וואו! אם הייתי מכיר בייסבול זה אולי היה מעניין אותי! אבל אנחנו יודעים שסיסקו משוגע על בייסבול ולחלוטין יתלהב מכרטיס שאפשר לייצר ברפליקטור תוך שניות! זה לא התוכן הממשי, זו הכוונה!

יש רק בעיה אחת לג’ייק - המכירה הפומבית של קווארק מערבת כסף. לג’ייק אין כסף. לפדרציה אין כסף. למי יש כסף? או, היי נוג! אז נוג מנסה להתחמק ואומר יפה ש”It’s not my fault that your species decided to abandon currency-based economics in favour of some philosophy of self-enhancement.” אבל ג’ייק מביס אותו ללא מאמץ בכך שהוא מזכיר שבזכות סיסקו נוג נכנס לסטארפליט, ו”I can’t believe you would rather keep your filthy money locked away in a box under a bed than use it to give him endless moments of happiness.”. רק שלרוע המזל, כישורי המסחר המבריקים של נוג ולשון הכסף של ג’ייק לא עוזרים להם במכירה הפומבית עצמה, כי איזה קריפ לא ברור בא ומציע עבור קופסת הפריטים שהקלף נכלל בה סכום גבוה משמעותית ממה שיש להם. אופס. כשהם מנסים לדבר איתו, הוא ממלמל משהו על כך ש-“ I won’t be hounded by you and your soulless minions of orthodoxy” ונמלט. לא יודע מי כתב את הדיאלוגים לפרק הזה, אבל הוא מאוד משעשע אותי.

בינתיים, עלילת המשנה של הפרק היא זו הלא הומוריסטית. קאי ווין מספרת לסיסקו שהסיבה שהיא ב-DS9 היא כדי לפגוש נציג של הדומיניון. יש כאן תחושה חזקה של אותה קאי ווין מ-Life Support; תככנית פוליטית שהגיעה בטעות למעמד רחוק מדי עם התככים שלה ועכשיו לא לגמרי ברור לה מה היא אמורה לעשות עם עצמה ואיך לפעול והיא פונה אל סיסקו לעזרה. השינוי הזה אצל קאי ווין הוא מוצלח למדי; בתור רשעית-על כפי שהייתה ב-In the Hands of the Prophets או בטרילוגיה של פתיחת העונה השניה היא הייתה דמות קצת מגוחכת, למרות שהשחקנית המצויינת איפשרה להתעלם מזה; אבל המעבר החלק שלה למצב הנוכחי, שגם בו היא עדיין מרגישה כמו פצצת זמן אבל כזו שהרבה פחות מתיימרת להיות Mastermind נראה לי כמו שיפור משמעותי שהולם את האופי של העונה הזו.

בסופו של דבר הנציג של הדומיניון מתגלה בתור וואיון (עושה רושם שהסדרה ויתרה לגמרי על דמויות וורטה שאינן מגולמות בידי ג’פרי קומבס, מה שלא מפתיע כי הוא פשוט הוורטה האולטימטיבי), והוא מציע לקאי ווין לחתום על הסכם אי-לוחמה. למה שיעשה את זה בעצם? הרי באג’ור היא לא אימפריה צבאית. מצד שני, ככה הדומיניון עובדים - משתמשים בדיפלומטיה כדי להשיג כל מה שניתן, במסגרת היעד הנוכחי שלהם, ורק אחר כך מורידים את הכפפות. הסדרה מזכירה לנו שהדומיניון הם לא כל-יכולים מבעיתים כמו הבורג, שבמקרה שלהם חייבים להשמיד אותם באמצעות טריק כלשהו אחרת הם ישמידו הכל ושום דבר לא יעצור אותם. יש לדומיניון כוח צבאי, אבל הוא לא בלתי מוגבל. להתחיל לבזבז זמן על כיבוש כוכב לכת שיש לו מסורת מפוארת של לוחמת גרילה שוחקת - כנראה שזה ממש לא בראש סדר העדיפויות שלהם.

האם קאי ווין מקבלת את ההסכם? ובכן, לא. לשם שינוי היא מתגלה בתור מנהיגה שקולה יחסית. היא פונה אל סיסקו לייעוץ, מזכירה לו שהוא היה זה שניתק את באג’ור מהפדרציה, ב-Rapture (מה שאכן מתגלה עכשיו כצעד נבון כדי לשמר את העצמאות של באג’ור) ומבהירה שאין לה מושג מה לעשות וגם התפילות שלה לא עזרו. סיסקו מייעץ לה למשוך זמן על ידי זה שתעביר את ההכרעה לפוליטיקאים הבאג’ורים שיתבחבשו בזה. די ברור שזה משהו שהולך לחזור בפרק הבא, ועד שזה יקרה - חזרה להפוגה הקומית!

ג’ייק ונוג איבדו את הכרטיס שלהם לאיזה תמהוני, כזכור. אז הם באים אליו והוא מתגלה בתור פסיכי מדרגה ראשונה עם כל מני תיאוריות על איך אפשר לעכב את המוות, ומכונת בידור-תאי שמיועדת לכך ורשימת קניות של מקגאפינים שהוא רוצה שג’ייק ונוג ישיגו עבורו בתמורה לכרטיס. היה לי איזה חשש כלשהו שיתברר שרשימת הקניות הזו תאפשר לו ליצור פצצת על או משהו, אבל לא - הוא באמת סתם פסיכי בלתי מזיק, וכנראה שאנשי התחנה השונים ומשונים שג’ייק ונוג מבקשים מהם את המקגאפינים יודעים שאלו לא חומרים שמסוכן לחלק חופשי, כי הם מסכימים לחלק חופשי. אחרי “שכנוע”.

אתם מבינים, כל אנשי התחנה עייפים ועצבניים, אז כדי לשכנע אותם לעזור, ג’ייק ונוג מתחילים להציע לעשות עבורם דברים קטנים: להשלים את העבודה של או’ברייאן בכיול מחדש של דברים כדי שהוא יוכל לצאת לשייט הולודק; לגנוב את דובי הצעצוע של באשיר שנשאר אצל ליטה ולהחזיר לו; לכתוב לקירה נאום עם בדיחות מוצלחות בשביל הפוליטיקאים שהיא צריכה לארח, והכי טוב - להאזין לאופרות הקלינגוניות של וורף ולעשות… לא לגמרי ברור מה, אבל זה נותן תירוץ להשמיע אופרה קלינגונית.

כדי להשלים את הפארסה, וואיון קולט את הקולות המוזרים שהשכן התמהוני שלו מהדירה למטה עושה וחוטף אותו. כשג’ייק ונוג באים אל התמהוני ומגלים שהוא נעלם הם מתחילים לשגע את אודו, ואז את קאי ווין, ואז את סיסקו, ובסוף וואיון חוטף אותם אז הם משגעים גם את וואיון בסיפורים שלהם. וואיון מתגלה בתור טיפוס סבלני עד להפתיע - דרישות התפקיד, אני מניח - ובסופו של דבר נותן להם ולפסיכי שלהם להסתלק ללא פגע + מחזיר להם את כרטיס הבייסבול האבוד.

סוף דבר - מונטז’ מהיר של כל אנשי התחנה שחזרו להיות שמחים ומאושרים בזכות ג’ייק ונוג, החל מאו’ברייאן המקאייק וקירה שמצליחה להצחיק פוליטיקאים וכלה בוואיון שמתפתה לבדוק את המכונה של התמהוני וסיסקו שמתמוגג מהכרטיס שלו.

כל העסק הזה היה מטופש ברמות, אבל בצורה מקסימה ונהניתי מכל רגע והסוף אכן מחמם את הלב. דרך טובה לעבור אל האקשן שצפוי לנו בפרק הסיום.