אוקיי, זה היה מרשים.

מבחינה עלילתית, הפרק מזכיר מאוד את The Ship מהעונה הקודמת - הצוות תקוע על כוכב לכת מבודד יחד עם כוח ג’אמהדרי שצר עליהם, הלחץ מתגבר, ואין פתרונות קלים. בעונה 5 זה עבד מצויין; והנה מגיע הפרק הזה ועושה את אותו הדבר, אבל הרבה יותר טוב. מה זה אומר, “הרבה יותר טוב”? איך בכלל אפשר לקחת פרק מצויין מעונה 5 ולהתעלות עליו ככה? מה זה אמור להביע?

הסיבה שזה עובד עוד יותר טוב, לדעתי, היא בכך שכאן סיר הלחץ שפועל גם על הצד השני גלוי לנו מההתחלה, ואנחנו מקבלים הצצה למה שעובר עליהם בדיוק כמו למה שעובר על אנשי סטארפליט, והאינטראקציות שנוצרות בעקבות כך הן הייצוג הכי מייאש של הסיטואציה המלחמתית שבה שני הצדדים תקועים; אולי אפילו מיקרוקוסמס של מה שצפוי לנו. והפרק לא מהסס לסיים את זה רע. כמובן, “רע” כאן לא יכול לכלול “דמויות מרכזיות נהרגות”, וגם זה שהורגים רדשירטס לא מרשים אף אחד; לכן הפרק מוצא דרכים אחרות, טובות יותר, לגרום לנו להרגיש רע.

כבונוס, יש לנו עלילת משנה DS9-ית שבה עובר על קירה סיר לחץ דומה, שגם הוא מבוצע היטב.

מה בכל זאת רע בפרק? שני דברים. ראשית, וזה אולי בלתי נמנע - הוא מאוד, מאוד גזעני. שוב יש לנו אפיון של כל הוורטה וכל הג’אמהדרים על פי כמה תכונות אופי בסיסיות. הפרק לא מנסה לומר שזה שגוי, אלא שזה דווקא נכון ואוי כמה שזה מבאס. במקרה של הג’אמהדרים יש לזה סוג של הצדקה - הרי המייסדים יצרו אותם ככה בכוונה. אבל במקרה של הוורטה? הוורטה שיש בפרק הזה הוא מניפולטור נאלח מהזן הגרוע ביותר שמעורר שנאה בכל רגע שהוא על המסך; ממש לא וואיון, וגם לא מנסה להיות (אין לי שום תלונות לשחקן, שעושה עבודה מצויינת כאן), מה שמשאיר את וואיון בתור הוורטה היחיד עד כה שלא מרגיש לגמרי כמו רוע טהור.

והדבר השני הוא דקס. חייבים לדבר על זה. בלי שום הצדקה עלילתית או צורך בכך, אנחנו מקבלים פרק שבו דקס נפצעת קשה בתחילת הפרק ומבלה את שאר הזמן מרותקת למיטה. בשביל מה? היא לא על תקן מונייז מ-The Ship כי בשום שלב לא נראה שהיא גוססת; היא ממשיכה לדבר עם הצוות, כך שאין כאן פערי מידע שעליהם הפרק מסתמך. אומרים משהו על כך שהסימביונט אולי נפגע ואולי לא; ייתכן שיתייחסו לזה בעתיד, אבל גם בשביל זה לא היה צורך לשתק אותה. זה מצטרף ליותר מדי פרקים שבהם דקס הופכת לפסיבית, בפרט כאלו שסובבים סביבה: Dax, Invasive Procedures, Civil Defense, Equilibrium… מה יהיה?

הפרק מתנהל כך: אנחנו מתחילים על סיפון ספינת הג’אמהדר החצי-משותקת מהפרק הקודם ונזרקים ישר אל מרדף על ידי עוד ספינות ג’אמהדר שבו כולם בורחים לתוך הערפילית הקרובה ומתרסקים על כוכב נטוש. ביי ביי ספינת ג’אמהדר ששוקעת לה בים פסטורלי. אבל רגע, לפני שרואים את הספינה, החלק של הפרק שאחרי הטיזר נפתח בכלל עם זוג ג’אמהדרים מדברים. על מה הם מדברים, כמה שבא להם ללכת מכות עם קלינגונים? ובכן, לא: על עניינים כמעט פוליטיים. אחד מהג’אמהדרים, רמטקלאן, הוא “שלישי”, אחרי הראשון והשני שנהרגו בהתרסקות, והוא והג’אמהדר האחר מדברים בכלל על הוורטה שלהם שנפצע בהתרסקות, ואיך שהשלישי פקפק בהנחייה של הוורטה להיכנס לערפילית (מה שהוביל להתרסקות שלהם), והאם היה ראוי לערער או לא, וכדומה.

זו לא הפעם הראשונה שאנחנו רואים ג’אמהדר שלא מקבלים דברים כמובנים מאליהם, אבל אני לא מרגיש שאי פעם קיבלנו פוקוס כזה עליהם - להיחשף לשיחות הפרטיות שלהם בצורה שכזו. זה מעניין במיוחד כי הג’אמהדר הם “אורקי החלל” של הסדרה הזו - לוחמים ברוטליים וצמאי דם לכאורה שלא מפגינים כמעט שום מחשבה או עצמאות - והנה, אנחנו רואים שוב ושוב שזה לא המצב ושגם בקרב הג’אמהדר יש אינספור גוונים. וזה למרות שהגזע הזה אמור להיות אורקי חלל. הוא מהונדס להיות אורקי חלל. אבל הוא לא. שוב ושוב עולה ההשוואה המתבקשת בין הג’אמהדר של DS9 והקלינגונים של דיסקברי, שהם כן אורקי חלל מהזן הגרוע ביותר (להבדיל, כמובן, מהקלינגונים של TOS שלא היו שונים במיוחד מבני אדם, או מהקלינגונים של TNG ו-DS9 שהם גזע מפותח ומעניין, ראו Soldiers of the Empire).

במקום אחר בחוף, גארק עוזר לנוג להיחלץ מהמים ולא לגמרי ברור למה נוג לחוץ; מזכירים לנו בהמשך הפרק את הקטע הזה ב-Empok Nor שבו גארק השתגע ולקח את נוג בתור בן ערובה ותכנן לרצוח אותו באכזריות. ובכן, עושה רושם שנוג לא שכח את זה, וזה יפה שהסדרה זוכרת. כמו כן, המצב של שאר הצוות: דקס פצועה, החללית שלהם הושמדה, אין להם תקשורת, הם תקועים על כוכב לכת מרוחק בתוך ערפילית הרסנית בעומק השטח הקרדסי, ולאו’ברייאן נקרעו המכנסיים. כן, הצליחו להכניס רגע קומי גם לפרק הזה ואפילו הדמויות צוחקות.

ובינתיים, ב-DS9, קירה מתעוררת, מסתכלת בראי, מחייכת, ואז יוצאת לעוד יום עבודה על תחנה מלאה בקרדסים וג’אמהדר. כיף חיים! השוט של קירה החצי מנומנמת נכנסת למעלית עמוסה בחבר’ה הללו נכנס אוטומטית לרגעים הגדולים של העונה.

ובינתיים, אצל סיסקו ושות’… רגע, לא, אנחנו שוב מתמקדים באויבים. הפעם בוורטה ששוכב לו חצי גוסס במערה אבל מתעקש שהוא הולך לשרוד. ולא נראה שהסיכויים שלו טובים כל כך - ייקחו עוד עשרה ימים לפחות עד שיתקנו את התקשורת, ובינתיים יש לו ג’אמהדר זועמים על הראש שדורשים מהחומר הלבן, והוא מביא להם כמות זעומה שבזעומות. מה שאומר לנו שכבר לא ממש נשאר לו. וזה עניין גדול גם מבחינת הג’אמהדר - מעט לבן אומר שהם יתפקדו פחות טוב, עוד לפני החלק שבו הם משתגעים ומתים.

ובינתיים, אצל סיסקו ושות’ - יורים עם פייזר על סלע כדי להתחמם! הא! אני תוהה מתי לאחרונה זה קרה בסדרת סטאר טראק מאז ימי TOS העליזים (למשל, ב-The Enemy Within סולו מתחמם על ידי פייזר על סלע). פרט לכך, נראה שמצב הרוח שם די טוב. עדיין מריצים בדיחות על המכנסיים של או’ברייאן וכדומה, וגם דקס מתאוששת קצת. ברור שהפרק רוצה ליצור כאן ניגוד למה שמתחולל אצל הדומיניון, שם המתח בשיא וכולם רוצים להרוג את כולם. זו מניפולציה טיפה שקופה, מה גם שב-The Ship כבר ראינו איך גם סטארפליט יודעים להיות סיר לחץ; מצד שני, אני בעד המסר שהפרק/סדרה מנסה להעביר בזכות המודל הסטארפליטי לחיים, ליקום ובכלל, אז אני זורם. אולי הייצוג הטוב ביותר לקטע הזה עד כה היה נאום ה”אני מיילס או’ברייאן ואני מתכוון להישאר בחיים!” מ-To The Death; גם כאן או’ברייאן הוא במרכז מה שהופך את סטארפליט לאנושיים יותר.

אבל חייבים ליצור איזה שהוא קשר בין שני המחנות, אז גארק ונוג יוצאים לשיטוט ונתפסים על ידי הג’אמהדר. נוג רק צועק את שמו ואת המספר הסידורי שלו, אבל גארק קצת יותר חכם מזה וכשהוורטה שואל אם יש אצלם רופא, הוא עונה שכן. הוורטה מרוצה, ושולח את הג’אמהדר למשימת סיור. מה הוא זומם?

בינתיים, על התחנה, ג’ייק סיסקו “מראיין” את קירה ואודו. ההקשר הנוכחי הוא שליחה של 4,000 “מנחים” מהדומיניון לבאג’ור, כדי לסייע להם עם מה שלא יהיה. כולם וורטה לא חמושים (לא ידעתי שיש עד כדי כך הרבה וורטה!). זה עדיין מעורר זעם ומהומות והפגנות מתכוננות שאודו וקירה המיואשים תוהים איך לעצור וג’ייק משמש בתור קול המצפון שלהם ושואל אם הם מתכננים למנוע את זכות ההפגנה על התחנה. כצפוי, אודו וקירה מתפוצצים ועוזבים וג’ייק המסכן נשאר להתחרט על בחירות המילים שלו. יש כאן אחלה שימוש בג’ייק בתור הצופה מן הצד שנמצא בערך באותה עמדה שבה קירה הייתה בזמן הכיבוש הקרדסי.

חזרה אל הכוכב - סיסקו ושות’ יוצאים לסיור בעקבות גארק ונוג האבודים, וג’אמהדר מתחילים לירות עליהם - בניגוד להנחיות של הוורטה. אף אחד לא נפגע וכשרמטקלאן מגיע הוא מפסיק את הקרב, מארגן נסיגה ונוזף בג’אמהדר שהתחיל לירות. הקרב הזה הוא תוצאה ישירה של המחסור של ה”לבן” - הג’אמהדר כבר לא מציליחים להסוות את עצמם ומתחילים לעשות טעויות. גם הם מרגישים את הלחץ.

הוורטה זועם כשהוא שומע על התקרית ורוצה להעניש את הג’אמהדר שפתח בה, אבל רמטקלאן מסרב לשתף עם זה פעולה ולספר לו מי הסורר - לדבריו, רק לו מותר להעניש את אנשי הצוות שלו. אם קודם לא היה ברור כמה הג’אמהדר מחוממים על הוורטה וההפך, עכשיו זה ברור - אבל כולם ממשיכים לציית להיררכייה והכללים שהדומיניון קבע.

בינתיים על DS9 מצפה לקירה אחת מהבאסות הגדולות ביותר שלה בסדרה. היא נפגשת עם הודק שמארגנת את ההפגנה ומנסה לשכנע אותה לרדת מזה. הודק מאוד סבירה ושואלת מה האלטרנטיבות ואיך כן אפשר להילחם ומה קירה יכולה לעשות כדי לעזור להם, וקירה נאלצת לומר שוב ושוב שאין מה לעשות כרגע וצריך לחכות ו… ורואים שהיא מבינה באמצע שהיא הפכה להיות בדיוק מה שהיא התנגדה לו בזמן שהייתה במחתרת. זה שלמחרת בבוקר במקום הפגנה הודק פשוט מתאבדת בפומבי בטיילת שובר את גב הגמל.

בינתיים רמטקלאן מגיע אל סיסקו כדי להעביר את הדרישה של הוורטה - סיסקו ובאשיר יבואו במקום גארק ונוג, ייפגשו עם הוורטה ואחר כך יוכלו לחזור בשלום. סיסקו בהתחלה עושה קונצים:

  • SISKO:
    Sounds like he wants to trade two low-ranking prisoners for two more valuable ones. Would you make a deal like that?
  • REMATA'KLAN:
    No.
  • SISKO:
    Then why should I?
  • REMATA'KLAN:
    You shouldn't.
  • SISKO:
    You're not a very good negotiator, are you.
  • REMATA'KLAN:
    I was not sent to negotiate. I was instructed only to deliver the terms.

התמרון הזה הוא סוג של שבירת קרח, ומרגע זה ואילך סיסקו מנסה לפרוץ את חומת המשמעת של רמטקלאן ולשכנע אותו לבגוד בוורטה - כולל אזכור של התקרית מ-To The Death שבה הג’אמהדר חיסלו את הוורטה שלהם.

לא עובד.

יש כאן באסה דומה לזו של אודו ב-The Abandoned. הג’אמהדר מרגישים כל כך קרובים ברגע אחד, וכל כך רחוקים רגע אחר כך!

מכל מקום, מכיוון שיש יותר מדי ג’אמהדרים מכדי שהם יוכלו להתמודד איתם בלי התגבורת של גארק ונוג, סיסקו מסכים לעסקה. כשהם מגיעים למערה של הדומיניון, הדבר הראשון שבאשיר עושה הוא ניתוח חירום של הוורטה - כשהוא מתחיל, כל הג’אמהדרים מתקרבים מייד להציץ. כפי שהוורטה אומר “הם לא מנסים להגן עלי, הם פשוט מעולם לא ראו את הפבנוכו של וורטה”. עוד הומור, משולב עם עוד המחשה לאנושיות של הג’אמהדר ולמתח בינם לבין הוורטה - מושלם. הפרק הזה סוחט את המיץ עד הסוף מכל מחווה קטנה אפשרית.

ועוד מחווה קטנה שהיה מתבקש להכניס, והוכנסה - ביום שאחרי ההתאבדות, שוב יש לנו סיקוונס של קירה מתעוררת - קירה מביטה במראה - קירה נכנסת למעלית - קירה מגיעה לגשר הפיקוד. בלי דיבורים. כל מה שיש לשחקנית לעבוד איתו הם הפרצופים, והיא עושה עבודה מושלמת.

גם הסצינה הבאה מושלמת. הוורטה מתעורר אחרי הניתוח של באשיר - הוא ישרוד. אבל הוא רוצה לדבר עם סיסקו ובאשיר בפרטיות. הוא מראה לו שלא נשאר לו כמעט “לבן” לתת לג’אמהדר, ומסביר לו שהתוכנית - בין אם סיסקו ירצה ובין אם לאו - היא כזו: הוא שולח מחר בבוקר את הג’אמהדר להסתערות על המערה של סיסקו, והוא ייתן לסיסקו את תוכנית הקרב המלאה כדי שהם יוכלו להפוך אותו לטבח חד צדדי של ג’אמהדר. אחר כך הוורטה יביא להם מכשיר תקשורת שאו’ברייאן יוכל לתקן, ויסגיר את עצמו אליהם בתור שבוי מלחמה. או כפי שבאשיר אומר זאת: הוא יעביר את יתר המלחמה במנוחה בזמן שהאנשים שלו נרקבים על הכוכב הזה. החיוך של הוורטה בשלב הזה הוא מושלם; סוף סוף פגשנו וורטה שמרגיש מרושע באמת.

כמובן, אין טוב בלי רע. זה בדיוק השלב שבו אני מרגיש שהוורטה מרושע יותר מדי. שהוא יותר מדי סטריאוטיפ של “כל הוורטה הם נוכלים מניפוליטביים מרושעים”. ובכן, אני מניח שיש לנו את וואיון כדי לראות אם הסטריאוטיפ הזה יכול להיסדק קצת; וכמו כן, זה פחות עניין של גזע ויותר של התפקיד הספציפי של הוורטה הזה - מפקד זוטר יחסית (להבדיל מוואיון שמקבל משימות בכירות).

איך אנשי סטארפליט מקבלים את זה שהם אמורים לטבוח ג’אמהדר? די קשה. גארק מרוצה ומזהיר את בני האדם מהחוקים הטיפשיים שלהם, אבל היתר מתלבטים מאוד. לא שיש להם ברירה - גם הסיטואציה נגדם, וגם סיסקו צועק על כולם שאין פה דיבייט.

ובינתיים, בתחנה - קירה מנהלת שיחה קצרה עם אודו שמבהירה שהיא הולכת לחדש את ימי המחתרת העליזים. איך? כמה? למה? נחכה עם זה כבר לפרק הבא, כי הגיע הזמן לעימות הגדול עם הג’אמהדר!

ובכן, סיסקו מנסה. באמת באמת מנסה. כשהג’אמהדר נכנסים למלכודת הוא חושף את עצמו ומנסה לשכנע את רמטאן לרדת מהעסק. הוא מבהיר לו שהוורטה מנסה להרוג אותם; הוא מציע שבאשיר יסמם את הג’אמהדר כדי להגן עליהם מהשפעות המחסור ב”לבן” עד שהם ישיגו מלאי חדש; הוא מבהיר להם שהם במלכודת ולא יכולים לנצח; הוא אומר שהוורטה לא ראוי לנאמנות שלהם. ואיך כל זה נגמר?

  • REMATA'KLAN:
    He does not have to earn my loyalty, Captain. He has had it from the moment I was conceived. I am a Jem'Hadar. He is a Vorta. It is the order of things.
  • SISKO:
    Do you really want to give up your life for the order of things?
  • REMATA'KLAN:
    It is not my life to give up, Captain. And it never was.

מה עוד נשאר לעשות? סיסקו חוזר לעמדה שלו, ואז הג’אמהדר מתחילים לירות, הורגים רדשירט סטארפליט (מיותר לחלוטין, אלו לא הרדשירטים שעליהם אנחנו מצטערים פה) ונקצרים כולם מול המצלמות. העשן עוד לא מתפוגג וכבר מגיע לו הוורטה שמח ומאושר, בוחן את שדה הקטל ואומר לסיסקו שכמה חבל שלא נשארו לו עוד שני מיכלי “לבן” נוספים, כי אז לסיסקו ושות’ פשוט לא היה סיכוי.

זו אולי הסצינה הכי מקוממת בכל הסדרה עד כה. האם אפשרי בכלל לראות את הסצינה הזו ולא לרצות לנפץ את הראש של הוורטה הארור הזה במו ידינו?!

אז אנחנו מסיימים את הפרק בכך שאנחנו מצטערים על המוות של לוחמים חסרי רחמים שניסו להרוג את סיסקו ושות’ וגם הצליחו חלקית; ואנחנו זועמים על מי שהולך להציל אותם משם ובלעדיו הם כולם היו מתים בידי הג’אמהדר. המניפולציות שהפרק הזה עשה לנו, זה משהו. תנו לי עוד מזה, בבקשה.