קשה לקרוא לפרק הזה “פרק” בכלל, כי אין לו ממש עלילה. יש לו הבטחה “בפרק הבא תהיה עלילה!” וכל הפרק מוקדש בשביל להתחמם לקראת העלילה הזו, בעיקר עם שלל אינטראקציות של דמויות. בואו נדבר על אינטראקציות של דמויות. הסדרה הזו כבר הוכיחה שהדבר הכי טוב בה, בקלות, הוא באינטראקציה של דמויות. אז מהבחינה הזו הפרק הזה פנטסטי ונהדר ובהחלט מכין אותנו היטב לפרק האמיתי שיהיה הפרק הבא. אבל זה לא באמת פרק.

אנחנו מתחילים עם סוג של פיצוי על הפרק הקודם בכך שאנחנו רואים את קפטן דקס בפעולה, מוציאה לפועל מארב מוצלח לספינות ג’אמהדר בסיוע הספינה של וורף. רק שהניצחון הזה הוא די חסר משמעות כי מייד או’ברייאן מדווח שמצווים על כולם לסגת, מה שגורם לדקס ללכת לצעוק על סיסקו בהזדמנות הראשונה שיאללה חלאס עם כל הנסיגות נמאס (תודה על התמלול של הקהל בבית, דקס). סיסקו לא מתרגש, ומצהיר שגם לו נמאס ולכן הולכים להפעיל תוכנית קטנה שלו שמטרתה - לכבוש מחדש את DS9. אה-הא! אקשן!

טוב, האקשן יהיה רק בפרק הבא. מכאן ועד סוף הפרק: אינטראקציות של דמויות.

אינטראקציה א’: גארק עם כל הצוות, אחרי שהוא נתקע בכל מני תחקורים ופיתח פראנויה בריאה כלפי הפדרציה. אוהבים אותך גארק. כמו כן: זה כל הגארק שיהיה לנו בפרק הזה למעט בסצינה האחרונה. ביי ביי גארק. אתה מוצלח, אבל בשביל להיות מוצלח אנחנו צריכים אותך על המסך ופשוט אין לנו זמן.

אינטראקציה ב’: סיסקו משכנע חבורה של אדמירלים פוצים שהוא צודק. יש שם וולקנית, אז שתבינו כמה המשימה קשה. הוא מצליח בלי להתאמץ, כי… בפרק הזה אין זמן לקונפליקטים. אני כן רוצה להתעכב על הנקודה הזו. סיסקו התחיל את הסדרה בתור קצין זוטר יחסית, שקיבל משימה בחור נידח יחסית (ואחרי חמש דקות, עם גילוי חור התולעת, התברר שזה דווקא מיקום אסטרטגי קריטי אבל נעזוב את זה). שוב ושוב יוצא בסדרה הזו שהוא הופך להיות אסטרטג-העל של הפדרציה, וגם דיפלומט העל שלה (תסתכלו על התפקיד שלו בעימות עם הקלינגונים, למשל). זה לא אמין. אצל הסדרה השכנה, בבילון 5, עשו את זה הרבה יותר טוב. כאן יש להם מרכיבים דומים (למשל, מעמד הקדוש הבאג’ורי של סיסקו, שאכן זוכה להתייחסות יפה בסדרה ומנוצל לפרקים לא רעים בכלל) אבל סצינת ה”סיסקו משתלט על האסטרטגיה של הפדרציה” נעשית פה בלי המרכיבים הללו.

אינטראקציה ג’: קווארק וקירה… משתפים פעולה? שניהם מנסים להציק לאודו, שעדיין מסתגר בחדר עם הדבר ההוא, לגבי הקטע העגום ההוא שבגלל אודו רום בכלא ואוטוטו יוצא להורג. שניהם נכשלים כי, ובכן, למה שהג’אמהדר יתנו להם להיכנס לחדר. טוב, זה היה זריז.

אינטראקציה ד’: אודו והדבר ההוא. זה כבר מספיק קריפי לכשעצמו, אבל הם גם עשו סקס-של-מוצקים, וזה אפילו עוד יותר קריפי. וההיא מתעקשת לדבר על קירה, אז זה סופר-קריפי. אני דווקא מרוצה מכך שהם עושים זוועות כאלו עם אודו, אבל אלוהים אדירים אני אשמח כשזה ייגמר.

טוב, תקשיבו, בינתיים הפרק לא כזה מוצלח, האינטראקציות הן או קצרות מדי או מעוררות תחושות אי נוחות ובכלל לא כיפיות ואני… הו הו הו, קירה נגד וואיון!

אינטראקציה ה’: קירה הולכת אל וואיון, שמנסה להבין את הקונספט של “ציור” ואת הציורים של זיאל בפרט, ולמנוע ממנו להוציא להורג את רום. וואיון מסרב בתוקף אבל לבו לבו עם קירה והוא באמת מנסה להסביר את עצמו. והטיעונים שלו כמעט נשמעים הגיוניים. וואיון הוא פשוט הייצוג המושלם של האויב. הוא כמעט גורם לנו לשכוח שמדובר על תחמן נאלח שמייצג דיקטטורה רצחנית.

טוב, זה היה מוצלח. איך יתעלו על זה, אולי… הא, פרנגים?

אינטראקציה ו’: קווארק וליטה באים לבקר את רום, שדי השלים עם זה שהולכים להרוג אותו, בניגוד לליטה וקווארק שעמוק בשלבי ההכחשה והמיקוח. יותר מכך - רום מנסה לשכנע את קווארק לקחת את כל היצירתיות שבה הוא זומם לשחרר את רום, ולנצל אותה בשביל להשלים את המה שזה לא יהיה השמדת מקגאפין שעלול להרוס את שדה המוקשים. וזהו, לא יהיה יותר רום בפרק (אבל עדיין לא הורגים פה אף אחד) וגם לבקשה שלו מקווארק לא יהיה המשך - זאת אומרת, לא יהיה המשך בפרק הזה. הכל פה הוא הכנה לפיצוץ של הפרק הבא. מצד שני - היי, שמתם לב שעשו עכשיו קטע שכולו דמויות שאמורות להיות הפוגה קומית, וזה דווקא היה קטע רציני לחלוטין ואפילו מכמיר לב שיכולות להיות לו השלכות רבות משמעות בהמשך? טוב, כן, הוא כן היה קצת קומי.

אינטראקציה ז’: דוקאט נגד זיאל, אחרי שקירה מגייסת את זיאל לנסות ולהציל את רום. זה נגמר כמו שזה חייב להיגמר - בזה שזיאל מעליבה את דוקאט בטענה שהוא קרדסי אמיתי, והוא לוקח את זה בתור מחמאה ומנסה להעביר את זה גם אליה. בום. הנה עוד זרעי פיצוץ של הפרק הבא… אה, רגע, לא. יהיה פיצוץ קטן גם בפרק הזה - אולי העלילה היחידה פה. בואו נעזוב לרגע את קו ה”אינטראקציות” כדי לעקוב אחרי קו העלילה הקטן הזה עד סופו.

ובכן, אנחנו רוצים פיצוץ, ולכן אנחנו רוצים שמישהו יחטוף מכות. למי נרביץ? אה, יש לנו דמות מושלמת בשביל זה! דאמאר! דאמאר הוא הסגן של דואקט, ובהתאם לכך הוא גרסה קטנה ובלתי נסבלת שלו. כדי שנשנא אותו עוד יותר בפרק הזה הוא מציק לקירה ומתפאר בפני קווארק שעוד שבוע שדה המוקשים יורד והכל בזכותו. ואז דוקאט מבקש מדאמאר שישכנע את זיאל לחזור לדבר איתו.

עכשיו, דאמאר הוא הרבה דברים: למשל, הוא… אה… קרדסי. והוא גם… אה… מיליטריסט? אבל דבר אחד ברור, וזה שדיפלומט גדול הוא לא. למה דוקאט שולח את דאמאר למשימה כזו? האם דוקאט באמת טיפש (כן!) או שהוא רוצה שדאמאר יחטוף מכות (כן!). בכל מקרה, דאמאר הוא לא רק לא-דיפלומט אלא גם אידיוט, ולכן הוא מנסה “לשכנע” את זיאל לחזור למוטב כשקירה נמצאת איתה. וכמובן, מהר מאוד הוא מגיע ללומר שחבל שהיא לא נרקבה במחנה הכלא ההוא ולתפוס אותה בכוח. מה שנותן לקירה הזדמנות לקרוע לו את הצורה במכות (המסכן מנסה להחזיר; אין לו סיכוי). תודה, פרק, היינו צריכים את זה.

חוץ מזה, ההתרברבות של דאמאר בפני קווארק גם היא בעלת משמעות מעשית - בעזרת ג’ייק סיסקו שמצא דרך להבריח מידע מחוץ לתחנה קווראק וקירה משגרים אל סיסקו את הידיעה על הירידה הקרבה ובאה של שדה המוקשים, מה שגורם לסיסקו לצאת למתקפה שלו קצת לפני המועד המתוכנן, בלי התגבורות המלאות שהוא ציפה להן. זה מזמן לנו שתי סצינות בנאליות לחלוטין אבל שמשום מה עושות לי חם בלב - נוג, שקיבל העלאה בדרגה, אומר תודה לאו’ברייאן על העזרה, וסיסקו חוזר לכיסא הקפטן של הדיפיינט.

וחוץ מזה יש וואיון בפרק, אז הוא אוטומטית טוב. בסצינה אחת הוא עומד עם דוקאט ומביט על שדה המוקשים שמתפצפץ לו לאיטו ובכל פעם שבה דוקאט הנלהב אומר לו תראה תראה הנה פיצוץ וואיון אומר שהוא מצטער אבל העיניים של הוורטה חלשות והוא לא יכול לראות טוב. לעומת זאת, העיניים של הג’אמהדר מצויינות - כנראה שהם היו צריכים את זה יותר מאיתנו! זו הפעם הראשונה, לדעתי, שיש התייחסות כלשהי לכך שגם הוורטה הוא גזע מהונדס - ודרך מעודנת של וואיון להזכיר לנו שגם הוא בסך הכל כלי משחק פה. אחר כך וואיון ודוקאט מתייעצים שוב, בענייני “הצי של סיסקו מגיע לפה!!!!!” כשדאמאר החבול נכנס ודורש לעצור את קירה והוא ודוקאט מתחילים להסתודד בצד עד שלוואיון נמאס והוא מתרה בהם שצריך להמתין עם הריבים המשפחתיים עד אחרי סוף מצב החירום הצבאי. כששני הקרדסים הנזופים בוהים בו בתמיהה על שנתפסו בקלקלתם הוא מוסיף “Weak eyes, good ears”. כה מושלם.

עוד אינטראקציות, מהסוג הקריפי יותר - המייסדת מדברת עם אודו (מנקודת התצפית הקבועה שלו על הטיילת) על כמה שה-solids עלובים ותקועים רק בפרספקטיבה אחת (בית זכוכית, מייסדת, בית זכוכית!) וצריך לשבור אותם ועוד שאר מריעין בישין. אודו עדיין נראה מסטול לגמרי ולא מתנגד יותר מדי. ואז מגיע וואיון כדי לדווח ומנסה להחמיא למייסדת כמה טוב היא הצליחה לנטרל את אודו. כשהיא שומעת “לנטרל” היא כמעט מתפלצת ונוזפת בוואיון וזה כל כך עצוב! אני ממש מתחיל לרחם על הוורטה. בניגוד לג’אמהדר, שנראה שהם פשוט גזע חסר תקווה, אני תוהה האם ועד כמה הוורטה מסוגלים להציל את עצמם מהזוועה של הדומיניון.

סוף הפרק הוא, ובכן, פשוט האמצע - הצי של סיסקו (בתוספת גארק - ברוך השב גארק!) נתקע מול הצי של הדומיניון. ואתם יודעים איך זה חלל - זה מרחב חד ממדי לגמרי שבו אם מישהו חוסם את הדרך שלך אתה חייב לעבור דרכו. אז בואו נחכה לפרק הבא ונראה איך הם עוברים דרכם!