ובכן, בנינו לקראת הרגע הזה לא רק מהפרק הקודם, אלא מתחילת העונה (ויש שיאמרו שעוד מלפני כן). השתלם? ובכן, כן היה לא רע בכלל! אני חייב להודות שאני מעדיף פרקים כמו Children of Time או Rocks and Shoals שנותנים את האגרוף בבטן בצורה פחות בומבסטית, אבל בתור פרק שמטרתו לספק Payoff בומבסטי, זה כנראה היה הכי טוב שהסדרה הציעה עד עכשיו.

וזה לא טריוויאלי. בואו ניזכר בתחילת עונה 2, שם היה נסיון ליצור קו עלילה של שלושה פרקים. זה התחיל לא רע בכלל; זה השתפר בפרק השני; ואז הפרק השלישי היה ברובו סתמי (כן, היו כמה קטעים חביבים בכל זאת) והעלילה נסגרה בצורה לא מספקת. כאן הצליחו לעשות את זה עם קו עלילה של שישה פרקים - אם כי בואו נודה בזה, חלקים מקו העלילה הזה, כמו למשל וורף ב-Sons and Daughters או אפילו החלק על הכוכב ב-Rocks and Shoals לא תרמו יותר מדי לקו העלילה המרכזי הזה.

אגב, Sons and Daughters, ראיתם איך חזיתי מראש את הגורל של זיאל האומללה? מי היה מאמין שזה יקרה, מה? אני חייב להודות שהמוות הזה מעצבן אותי כי הוא לגמרי Trope ה”אישה במקרר” הישן והמאוס, שבו הורגים מישהי שעיקר תפקידה היה להיות הקרובה-של גבר כלשהו, על מנת להפעיל אותו/לתת לו מוטיבציה וכו’. כאן זיאל משמשת בתפקיד כפול - ראשית בתור הבת של דוקאט - והמוות שלה הוא אכן מה שמרסק אותו סופית ועוד נראה לאן זה יילך; וגם בתור בת הזוג של גארק המסכן, שעדיין לא ברור איך ואם זה ישפיע עליו. ויש גם את קירה; במקרה שלה “להרוג את דאמאר” נראה כמו הדבר העיקרי שיקבל פה מוטיבציה.

טוב, אבל מה קורה בפרק? עזבנו אותו כשב-DS9 הולכים כל רגע לחסל את שדה המוקשים, מה שיאפשר לדומיניון לחדש את הפלישה שלו לרביע אלפא (כזכור, שדה המוקשים הוא הוא הסיבה לכל הפיצוץ הנוכחי מלכתחילה). בינתיים, הדיפיינט יחד עם צי גדול של הפדרציה אבל בלי הקלינגונים שמתעכבים טסה לה אל DS9 כדי לעצור את פיצוץ שדה המוקשים ולכבוש את DS9 מחדש. מה שלא הולך טוב במיוחד כי הם נתקעים בצי הדומיניון המקביל. ואז כולם מחכים במתח ובאשיר ואו’ברייאן מקריפים את נוג עם ציטוט של The Charge of the Light Brigade של טניסון (נראה לכם שהכרתי? אבל יש גוגל, תודה לאל). זה נפלא. זה מה שצריך - רגעי דמויות כיפיים גם בפרק גדוש אקשן. וכמובן, כולם מתחילים לירות על כולם ויש אקשן.

העניין הוא שקשה לומר שהאקשן מעניין עד כדי כך. הרי ברור שהדיפיינט תעבור, וברור שאף ספינה אחרת לא, וברור שהקלינגונים יגיעו ברגע האחרון - אז כל מה שנשאר לעשות הוא ליהנות מהפירוטכניקה. והפירוטכניקה היא הרי ניינטיז מיושן והיא… רגע… היא לא רעה בכלל! האמת, זה ככל הנראה קרב החלל המוצלח ביותר שראיתי במסע בין כוכבים עד כה. השקיעו, ויצא להם יפה, ואני מניח שלזמנו זה היה מלהיב למדי (אם כי בבילון 5 עדיין עשו את זה טוב יותר).

בינתיים, ב-DS9, יש לנו רגעים נחמדים של דוקאט ושל וואיון והמייסדת כשכולם מעמידים פנים שהם בכלל לא במתח ובכלל לא חושבים שהתעלולים של סיסקו יעבדו, ואז כדי לקלקל את הכיף מגיע דאמאר שמעוצבן עדיין על קירה וזיאל ומציע לעצור את קירה, ליטה וג’ייק סיסקו לפני שיעשו צרות, ודוקאט מסכים. ובעצם על הדרך דאמאר מציע גם את זיאל אבל על זה דוקאט לא מוכן בכלל לשמוע. ומה תגידו, זה גם עובד - קירה לא עושה צרות, והשלושה הולכים למעצר, מה שמשאיר את גורל היקום בידי קווארק וזיאל. בנקודה הזו חשבתי שזיאל תצטרך איכשהו להקריב את עצמה כדי להציל את התחנה (היי, זה מתאים לשם הפרק!) אבל לא, שום דבר כזה.

אז קווארק וזיאל הולכים להציל את היום, אבל הסצינה המוצלחת ביותר בפרק מתרחשת לפני כן ולא כוללת לא את קווארק ולא את זיאל ולא את סיסקו, אלא את דוקאט ואת וואיון במשרד של סיסקו כששניהם לוקחים הפסקה מהאקשן, ודוקאט כבר חוגג את הניצחון שלו ואת הכיבוש העתידי של הפדרציה, בזמן שוואיון שקול וזהיר כהרגלו. הייתי מצפה שהסצינה הזו תתפתח בצורה שמציגה את דוקאט בתור הרוע העילאי, אבל הדיאלוג שלהם יותר מעניין.

וואיון, כאמור, זהיר מאוד, ובעיקר חושש מהיום שאחרי הכיבוש וכמה קשה יהיה לתחזק אותו. בשביל דוקאט, זו הזדמנות להראות כמה מוצלח הוא יכול להיות בתור כובש נאור, אחרי שבבאג’ור לא נתנו לו לקבוע את המדיניות בעצמו. וואיון חושב שצריך להשמיד את כל יושבי כדור הארץ כי משם יבואו הבעיות (ומזכיר לנו כמה הדומיניון יכול להיות רצחני בלי למצמץ, ובלי שזה יהיה אישי) אבל דווקא דוקאט מתנגד, כי

  • DUKAT:
    Because! A true victory is to make your enemy see they were wrong to oppose you in the first place. To force them to acknowledge your greatness.
  • WEYOUN:
    Then you kill them?
  • DUKAT:
    Only if it's necessary.
  • WEYOUN:
    I had no idea.
  • DUKAT:
    Perhaps the biggest disappointment in my life is that the Bajoran people still refuse to appreciate how lucky they were to have me as their liberator. I protected them in so many ways, cared for them as if they were my own children. But to this day, is there a single statue of me on Bajor?

השמשון ויובב הללו הם ללא ספק אנטגוניסטים יותר מעניינים בכוונות והמניעים שלהם מאשר הבורג, למשל. למרות זאת, הסיבה שהדיאלוג הזה עובד כל כך טוב הוא שאנחנו יודעים היטב ששני אלו רק ממלאים את המדיניות של המייסדים, ויש לנו תקווה כלשהי - קלושה, אולי - שבסופו של דבר הם יפנו כנגדם.

אגב, המייסדים. זוכרים איך בפרק הקודם וואיון בירך את המייסדת על איך שהיא הצליחה “לנטרל” את אודו? ואיך היא התרגזה ואמרה שזו בכלל לא המטרה שלה? ובכן, זו בהחלט לא המטרה שלה והיא בכלל לא חושבת בכיוון, אחרת קשה להסביר איך עוד לפני שהניצחון הגדול הגיע היא הולכת לדבר עם אודו ואומרת לו שבייסיקו הולכים לקרוע את כל החברים שלו מהפדרציה ולהוציא להורג את קירה? אפילו למסומם כמו אודו זה מספיק כדי להוציא אותו מהשיתוק של הפרקים האחרונים ולהתחיל לעשות משהו.

אבל רגע רגע רגע, לא היה איזה קטע כזה שחשבנו שאלו קווארק וזיאל שיצילו את היום? ובכן, כן: הם מארגנים מבצע שחרור נועז של האסירים, שהשיא שלו הוא בקווארק שמכוון שני פייזרים על שני ג’אמהדרים שונים. ואני חושב לעצמי - פחחחח, אף אחד לא יכול לפגוע ככה עם שני פייזרים. וקווארק לא יעז. עכשיו הם בצרות. והג’אמהדר חושבים כמוני, ומנסים לירות בו, והוא יורה קודם. בשניהם. בו זמנית. עם שני פייזרים. לא אמין, DS9, לא אמין! אבל, בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה בסדרה שבה קווארק נוקט עמדה בצורה עד כדי כך ברורה, אני בהחלט מאשר את זה שנותנים לו לעשות את זה בסטייל.

מכל מקום, זה מסיים את תפקידו בפרק של קווארק, ועכשיו רום וקירה לוקחים את הלפיד ומנסים להגיע אל המה-שמו-חדר-מחשבים-מרכזי כדי לנטרל את המה-שזה-לא-יהיה. ונקלעים לקרב יריות, ואז פתאום יש יריות אחרות והג’אמהדר מחוסלים. ואם אתם חושבים שאודו סוף סוף התחיל לירות באנשים - אז לא, הוא פשוט לקח את צוות האבטחה הבאג’ורי שלו שיעשה את העבודה המלוכלכת במקומו (ויוכיח שזה לא היה רעיון טוב מצד הקרדסים לתת לבאג’ורים חמושים להסתובב בתחנה).

והנה מגיע הקליימקס! רום מגיע אל החדר שלא המה-שזה-לא-יהיה ומנטרל את הנשקים של התחנה! בדיוק בזמן שבו הם הולכים לפוצץ את שדה המוקשים! ובדיוק ברגע שבו הדיפיינט של סיסקו מגיעה! והנה! הוא מנטרל! הנשקים נוטרלו! הנשקים…! הנשקים מספיקים לירות ולהשמיד את שדה המוקשים. ואז הם מנוטרלים.

אופס.

טוב, נו, לא באמת חשבנו שזה יהיה כל כך קל, נכון? הבעיה היא שיש רק פתרון אחד, וזה הפתרון של הדאוס אקס מאכינה. וסיסקו נוקט בו. הוא נכנס לתוך חור התולעת (ומה, DS9 לא יכולה להשמיד אותו קודם? בשביל זה היא שם! אה, נכון, רום ניטרל את הנשקים של DS9 ובכך תרם תרומה מכרעת לפרק), ושם סיסקו… שם הוא פשוט מתכוון לתקוף את כל הצי של הדומיניון? לבד? זה לא תכסיס? זו לא דרך לאלץ את הנביאים לעזור לך?

אני חייב להודות שתהיתי כבר בעונה הקודמת למה לא לבקש מהנביאים להגן על חור התולעת וזהו. אבל הנביאים לא באמת ניתנים למניפולציות זולות שכאלו! הם.. לא מתעניינים בכל ההבלים הללו של בני התמותה הרגילים. רק מה, כשסיסקו מאיים להתאבד בקרב אבוד שכזה, הם כן משתכנעים לעזור לו ופשוט מעלימים את כל הצי של הדומיניון השד יודע לאן. אבל! יש מחיר! הם אומרים שסיסקו לא ימצא מנוחה בבאג’ור! וזה אחרי שלפני כמה פרקים הוא אמר שהוא רוצה להיות שם בפנסיה! זה טראגי!

לא, אני מצטער, כל הקטע הזה של סיסקו בתור ה-Emissary לא עובד טוב כשהוא אשכרה מקבל God mode בזכות זה. זה כן מוצלח בפרקים שבהם זה לוקח את סיסקו לכיוונים מוזרים כמו ב-Rapture או ב-Accession, אבל זוכרים איך Accession נגמר? בזה שסיסקו הולך אל הנביאים והם כזה “הו! אתה הסיסקו! סיסקו! אוהבים אותך סיסקו! תישאר סיסקו!”? אז כן, כזה.

בכל מקרה, אחרי הרמאות הזו של הנביאים, מן הסתם הפדרציה מנצחת בסיבוב הקרבות הזה ומשתלטת מחדש על DS9. הדומיניון בנה על צי התקיפה החדש, ובלעדיו הכוח של הפדרציה + הקלינגונים מצליח להתגבר על הצי הקיים של הדומיניון ולכבוש את DS9 מחדש, בזמן שהמייסדת, וואיון וכל הקרדסים בורחים על נפשם. אנחנו זוכים לכמה רגעים מענגים של דאמאר + וואיון + מייסדת בפאניקה, אבל מי שקורס לחלוטין הוא דוקאט, שבסופו של דבר בורח מהגשר כדי לחפש את זיאל. מזל, מזל שלדוקאט יש שחקן כל כך מוצלח, כי רגע הקריסה הזה היה עשוי להיות קטסטרופה מוחלטת, אבל פה הוא היה מעולה.

ואז מגיעה הסצינה שבה דוקאט פוגש את זיאל. והיא מסרבת להימלט מהתחנה איתו, ואומרת שעזרה לקירה והאחרים לברוח, ונראה שהיא עוזבת, ואז היא נשארת רק לרגע כדי לומר לדוקאט שהיא אוהבת אותו - ולחטוף פייזר מדאמאר, שכרגע הפך להיות הדמות השנואה ביותר בסדרה. דוקאט, כמובן, משתגע סופית - אבל לא הורג את דאמאר! מי יהרוג את דאמאר? קירה? גארק? דוקאט? נוג? איזה מתח! אתם תהרגו אותו, נכון? לא בפרק הזה, כלומר, אבל תהרגו אותו?

בתור סוף דבר אנחנו רואים את הפדרציה חוזרת לתחנה וכולם שמחים וצוהלים - חוץ מקירה וגארק, כלומר. אבל הפרק מסתיים בכך שסיסקו בא לבקר את דוקאט בתא הכלא שלו. דוקאט איבד את זה לגמרי - בינתיים - ורק מדבר עם זיאל וכמה שהם יחזרו לקרדסיה והכל יהיה טוב והוא סולח לה שהיא בגדה בו ובלה בלה בלה. אבל כשהוא רואה את סיסקו, הוא אומר שהוא סולח גם לו. ואפילו מחזיר לו את כדור הבייסבול! דרך נאה לסיים את קו העלילה הזה.

ועכשיו מה? העונה נפתחה טוב, אבל צריך לקחת את זה מפה לאנשהו, נכון? שום דבר לא נפתר עד הסוף, בעצם. למעשה, לא לגמרי ברור לי איך הדומיניון מתקדם מפה - הם נזקקו לחור התולעת כדי לקבל את המשלוחים של הסם של הג’אמהדר; כמה זמן עוד נשאר להם בלעדיו? סיסקו ושות’ פוצצו להם את המאגרים בפרק הראשון בעונה, ובפרק הרביעי דיברו על זה שהסם הולך להיגמר אוטוטו. הולכים בכלל להתייחס לזה בהמשך? נו טוב, נחיה ונראה. אני מחכה.