עונה 6 פרק 12 - Who Mourns for Morn?
הפוסט הקודם
|
הפוסט הבא
|
אוקיי, הנה חוק: יש לכם בפרק קטע שבו בחורה בלבוש מינימלי אוחזת את האוזניים של קווארק? בואו תשכתבו את הפרק.
עכשיו, אני לא רוצה ליצור מצג שווא. למרות שזה אולי הפרק החלש ביותר בעונה הזו, הוא עדיין פרק נחמד. זה לא Meridian ולא Move Along Home ולא Let He Who Is Without Sin… אבל זה כן:
1) פרק שהיה אפשר לעשות בעונות הרבה יותר מוקדמות ולא היינו שמים לב. 2) פרק שמבוסס על בדיחה שאין לה סיכוי להחזיק יותר מעשר דקות ואכן לא מחזיקה. 3) פרק עם עלילה צפויה מההתחלה ועד הסוף ולא הרבה מעבר. 4) פרק קווארק שבו קווארק בעיקר נסחף עם זרם וחוטף חבטות.
ספציפית היבט 4 של הפרק בולט במיוחד. היו שני פרקי קווארק דומים קודמים: The House of Quark ו-Business as Usual. אבל בשניהם מתישהו קווארק הצליח להשתלט על הזרם ולעשות משהו עם עצמו; כאן זה לא קורה. כתוצאה מכך המילה “סתם” מתארת היטב את כל האספקט הקווארקי של הפרק, ואנחנו נשארים עם בדיחה בת 10 דקות, אבל אחת לא רעה.
הבדיחה היא מורן. כידוע, מורן הוא החייזר הזה שתמיד יושב בפאב של קווארק ולא עושה שום דבר מלבד להיות קיים ולשתוק. כולם מדברים על איך שהוא מדבר ומדבר אבל כמובן, כשהמצלמה עליו הוא תמיד שותק. בתחילת הפרק אודו בא לפאב ומגלה שמורן שיושב שם הוא הולוגרמה, וקווארק מסביר שכך זה היה בשבועיים האחרונים מאז שמורן יצא לנסיעת עסקים, כי “ People love him. He’s like a mascot. Everyone who comes in here expects to see him, and if they don’t, it doesn’t feel like home to them.”. זו כמובן קריצה מכוונת לקהל בבית שזה היחס שלו אל מורן.
אז כמובן שהסדרה הורגת אותו, בדמות הכרזה של סיסקו שהספינה של מורן נקלעה לאיזו סופת חלל. מכירים את הכלל הידוע שאם אין גופה אז המוות לא נחשב? כבר בשלב הזה לא ציפיתי ממורן להיות מת למשך יותר מאשר הפרק הנוכחי.
הבדיחה נמשכת באשכבה של מורן שנערכת אצל קווארק, ובה כולם מדברים על מורן וכמה שהוא היה חשוב להם וכן הלאה. השיא הוא בבדיחה שהתפספסה עלי לגמרי, כמובן - קווארק אומר שהדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות לזכר מורן הוא לוודא שהכיסא שלו יישאר תפוס כל הזמן, ותופס עובר אורח חסר מזל מהקהל לשבת שם - וזה כמובן השחקן שמשחק את מורן, רק בלי תלבושת החייזר. זו נקודת השיא של הפרק.
מכאן והלאה הפרק מתנהל על פי שבלונה מוכרת. קווארק מגלה שמורן הוריש לו את כל הונו, כש”כל הונו” מסתכם בשום דבר בריבוע + אמבט בוץ שממנו צצה פאם פאטאל שמתיימרת להיות אשתו של מורן ותפקידה בפרק הוא לגלות לקווארק שמורן ישב על הון עתק שבו הוא “זכה בלוטו”, ולעשות את הדבר הזה עם האוזניים. מהר מאוד צצים גם שני מאפיונרים בדמות חייזרים ירוקים עצבניים (ומשעשעים למדי; הם הדבר הכי טוב בחלק הזה של הפרק) ובסוף גם איזה בן אדם תחמן סוג ז’ שמתחזה לאיש אבטחה או משהו. וכולם דורשים מקווארק דרישות שונות ומשונות לגבי האוצר האבוד של מורן שבסוף מתגלה שנמצא באיזה בנק וקווארק נאלץ להביא אל התחנה.
העסק לא נעים במיוחד כי קווארק שוב פעם יוצא אידיוט גמור, מה שלא סביר בעליל למישהו שמתעסק כל כך הרבה בעסקים שחורים והברחות. מילא שהוא בקושי שורד את הפאם פאטאל, אבל הייתי מצפה שיהיה לו מנגנון הגנה כלשהו כנגד המאפיונרים הירוקים; בשלב מסויים הוא אומר “אני כבר באמת חייב לשדרג את המנעול בחדר שלי”. רק עכשיו אתה נזכר? זה נכון שקווארק הוא כושל למדי, אבל עד כדי כך? בלתי סביר. לקווארק לא מגיעה ההטפשה הזו.
כמובן שבסופו של דבר מתגלה שכל הליצנים שדורשים דרישות מקווארק מכירים זה את זה ובעצם כולם היו שותפים לשוד בנק נועז במיוחד, יחד עם מורן. ובדיוק לפני שבועיים, כשמורן יצא למסע שלו, פג תוקף האחריות הפלילית והם יכולים להשתולל חופשי עם הכסף. בשלב הזה כבר ברור שהכל תחמון אחד גדול של מורן, וכשהכסף סוף סוף מגיע ננקט הפתרון של Business as Usual - כל הליצנים מתרגזים ומתחילים לירות אחד בשני (קווארק איכשהו לא נפגע) ואודו עוצר את כולם. בינתיים קווארק מגלה לזוועתו שכל הכסף חסר ערך - זהב נטול לטינום.
כדי לחזור לסטטוס קוו, כמובן שמורן חוזר לפאב וחושף בפני קווארק את כל האמת - או ליתר דיוק, קווארק אומר הכל ואילו מורן רק מהנהן. כל העסק היה תרגיל של מורן שמטרתו להיפטר מהשותפים (אם הם לא היו מתחילים לירות זה בזה למראה הלטינום, כפי שאכן קרה, הם כנראה היו מתחילים לראות כשהיו מבינים שאין שם לטינום) ובעצם כל הלטינום הוחבא בקיבה של מורן במשך כל השנים הללו, והוא מקיא קצת בשביל קווארק כפיצוי, סוף טוב הכל טוב ובואו תסבירו לי שוב למה בעצם היה צריך את הפרק הזה.