עונה 7 פרק 2 - Shadows and Symbols

את מה שקורה בפרק הזה אפשר לתאר בערך כך: סיסקו ושות’ הולכים במדבר. והולכים והולכים והולכים. קירה ושות’ מחכים לרומולאנים. ומחכים ומחכים ומחכים. וורף ושות’ טסים בדיפיינט. וטסים וטסים וטסים. ואז בחמש הדקות האחרונות של הפרק קורים דברים.

זה עבד הרבה יותר טוב מאשר הייתה לזה הצדקה לעבוד והייתי ממש במתח. הבונוס הוא שקיבלנו תשובות לשאלות מהפרק הקודם, גם אם התשובות הללו עוכרות שלווה למדי. אז… סבבה? אני מרגיש שקו העלילה של “חור התולעת נסגר, הו לא” נסגר (הו לא!) בקלות רבה מדי, אבל אולי זה לא באמת הסוף - נחכה ונראה.

הפרק מתחיל עם הדקס החדשה - עזרי דקס - ודווקא פה אין לי שום תלונות, והתלונות שלי מהפרק הקודם די נרגעו. הפרק שכנע אותי שיש טעם בהמשך התפקיד של דקס בסדרה, בתור הספק-יועץ ספק-מיועץ של סיסקו; וסיפור הרקע שלה מספיק שונה כדי שיהיה לה פוטנציאל מעניין. ג’דזיה קרעה את התחת כדי להוכיח שהיא ראוי לקבל סימביונט והתאמנה שנים; עזרי אומרת שהיא קיבלה את הדקס כ”תאונה”. “חתיכת תאונה”, אומר סבא סיסקו ואילו אני פשפשתי במה שכתבתי על Equilibrium וראיתי שעל הגלגול הלא מוצלח של דקס בתור ג’ורן בלר הרוצח כתבתי “אם בלר בכלל לא היה אמור לקבל סימביונט, איך קרה שהוא קיבל? הוא החליק על קליפת בננה ונפל על הסימביונט?”.

אז ה”תאונה” היא שדקס הובהל בספינת סטארפליט לטרילנדיה למצוא לו מארח אחר, אבל מצבו הדרדר בדרך, ועזרי הייתה הטרילית היחידה על הסיפון, אז… אז מה, בעצם? היא לא אומרת בשום מקום אפילו שזה נעשה בהסכמתה, אלא ההפך - שהיא בכלל לא רצתה סימביונט מעולם. הרי לכם לחץ תרבותי טרילי בפעולה. הופה, הופה, מה הולך פה? זה לא מפר את כל חוקי הטרילים? אין כזה קטע של “רק מעטים מתאימים”? אה, נכון, זה לא! כבר ב-Equilibrium ראינו שבעצם בערך 50 אחוז מהטרילים יכולים לשאת סימביונט וכל מנגנון המידור מגיע מתוך המחסור בסימביונטים. רק מה, זה לא אומר שהתהליך הזה הוא קל; עזרי אומרת שהיא הפכה לפקעת עצבים ומרגישה כאילו יש לה קולות בראש וכו’ וכו’.

זה טוב! זה מוצלח! לתת זרקור על טרילית מחוברת שמתקשה להתמודד עם המצב הזה, להבדיל מג’דזיה! אני ממש בעד ומקווה שיעשו עם זה דברים נחמדים במקביל לכך שימשיכו את התפקיד הקלאסי של דקס בסדרה. כמו שעזרי אומר, “It’ll be just like old times. Except different”.

ואז הם יוצאים לכוכב של סיסקו והולכים הרבה במדבר. זה עסק די מדהים. יש להם בגדים מותאמים להליכה במדבר וזה סבבה לגמרי (ועכשיו אני עוד יותר מאוכזב מדיסקברי כי חשבתי שלפחות הביגוד שהדמויות לבשו בסצינת הפתיחה של הסדרה היה שינוי סגנון מקורי), אבל חוץ מזה נראה שהם בקושי זכרו לקחת מים ואפילו מקלות הליכה אין להם. הלו? אנחנו בעתיד? חלליות ענק? אין לכם exoskeletons או משהו? זה מצטרף אל הפאדיחה של וורף ודקס ב-Change of Heart - דמויות של חיילים מאומנים שיוצאים לשטח בלי שום דבר שיעזור להם ללכת. זה פשוט לא סביר, ולכן אני לא קונה את כל הקרטועים של הדמויות (נראה שהסיבה היחידה שהביאו את סבא סיסקו למדבר היא כדי שיקרטע). ב-The Ascent קשיי ההליכה של קווארק ואודו היו הגיוניים ומילאו תפקיד חשוב בפרק הזה, אבל כאן הם סתם פה כדי למלא זמן.

קו העלילה השני הוא “קירה נגד הרומולאנים”. הפרק נפתח בכך שאדמירל רוס אומר לקירה שהם לא הולכים לעזור לבאג’ורים תוך סיכון הברית עם הרומולאנים. אז קירה מטילה מצור על הירח שבו הבסיס הרומולאני נמצא בסיוע כמה ספינות באג’וריות מתפרקות (איך בדיוק מטילים מצור על כוכב לכת עם כמה ספינות?!) ויושבת ומחכה שהרומולאנים יבואו. התגובה של אודו לכל הסיפור הזה היא המחשה לכמה שהדמות שלו נפלאה - גם כשהוא במלוא הסרקזם שלו הוא עדיין מצליח להיות בן זוג תומך:

• 
  ODO:

  Well, I was hoping our relationship was going to be a long and happy one, but I suppose I'm willing to settle for short and exciting.
• 
  KIRA:

  What's that supposed to mean?
• 
  ODO:

  I take it you're going to be commanding the blockade?
• 
  KIRA:

  That's right.
• 
  ODO:

  Then I'm going to be there with you.
• 
  KIRA:

  You don't have to do that.
• 
  ODO:

  Yes, I do.
• 
  KIRA:

  Well, I wouldn't start writing our epitaphs just yet.
• 
  ODO:

  All right, I'll wait until the first wave of Romulan ships decide to run the blockade.

זה נמשך גם אחר כך, למשל אחרי שהספינות הרומולאניות מגיעות והסנאטורית הרומולאנית מפצירה בקירה להיכנע ולא להתאבד:

• 
  KIRA:

  Your concern is touching, Senator. But I'm not dead yet. End transmission.
• 
  ODO:

  At least not for another six minutes.

אז כל עניין המצור הזה הוא חומר מבדר וגם קצת מותח כי לא ברור איך זה ייגמר - למרות שבדיעבד, הייתי צריך לנחש.

קו העלילה השלישי הוא “וורף יוצא למשימת התאבדות בשם ג’דזיה” כאשר אל וורף מצטרפים באשיר, או’ברייאן וקווארק כי סיבות. הסיבות הן שבאשיר וקווארק היו מאוהבים בג’דזיה ואו’ברייאן מאוהב בבאשיר או משהו. זה לא עובד טוב, כי הקטע הזה של “באשיר וקווארק מאוהבים בג’דזיה” לא עבד טוב. הוא נדחף בכוח בחצי השני של עונה 6 כי בשלב הזה כבר ידעו שהולכים להרוג את ג’דזיה ורצו לסחוט את הלימון הזה טוב טוב. זה מלאכותי, ומרגישים את זה.

הדבר הכי טוב במערכת היחסים של באשיר-דקס (שכזכור, הייתה אחד מהדברים הגרועים ביותר בראשית הסדרה) הייתה האופן שבו היא התפתחה למערכת יחסים מקצועית, והגרירה מחדש של באשיר לעסק הזה היא לא מוצלחת. קווארק גרוע אפילו יותר - הוא עולה לספינה בלי להועיל בשום דבר, רב עם כולם ודורש הוקרת תודה של וורף. וורף כמובן זועם על כולם שנדחפו פנימה, וכולם רבים ואז וורף מתנצל, כי וורף הוא הכי מוצלח פה. ואז הם מגיעים ליעד שלהם שהוא מספנות שהדומיניון ממש צריך (יש לנו סצינת וואיון-דאמאר קצרצרה שמבהירה את זה), ומפוצצים את השמש או משהו דומה והמספנות מתפוצצות והם בורחים ברגע האחרון בזמן שוורף אומר דברים בקלינגונית שמערבים את ג’דזיה. הסוף. זה לא היה הצד החזק של הפרק.

סיסקו הולך והולך במדבר עד שנמאס לעזרי והיא זורקת את כדור הבייסבול שלו באקראי וזה תואם את החיזיון שלו אז הוא מתחיל לחפור שם ומוצא את התיבה של Orb of the Emissary. זה נטול כל הגיון. כלומר, ההגיון הוא “הנביאים יודעים הכל אז הם ארגנו את זה ככה”, אבל למי יש כוח ל”הגיון” מהסוג הזה. כשהוא רוצה לפתוח את התיבה פתאום אנחנו זוכים לביקור של בני ראסל, הסופר שהמציא את סיסקו ועכשיו נמצא בבית משוגעים ומילא את כל הקירות בתקצירי כל הפרקים של DS9 ועכשיו כותב את הפרק הנוכחי ובא אליו רופא (דאמאר בלי איפור!) ומנסה לשכנע אותו להפסיק ולמחוק הכל.

זו הופעת אורח חביבה אבל מן הסתם זה לא Far Beyond the Stars חדש, וגם אין פה משמעות שהיא מעבר ל”הרפאים שולחים לסיסקו חזיון שמנסה להניא אותו מלפתוח את התיבה תוך ניצול החזיון שהנביאים שלחו לו פעם”. משהו אומר לי שלא ימשיכו לתת הופעות אורח כאלו של בני ראסל או לתת סגירה כלשהי לסיפור שלו, אבל לא נורא. סוף דבר - ראסל נותן בוקסים לדאמאר באופן בלתי סביר ביותר (הלו הלו, אתה רק כתבת על ההכשרה הקרבית של סיסקו, לא התנסית בה בעצמך), ממשיך לכתוב את הסיפור, סיסקו פותח את התיבה ומשלח איזה נביא לחופשי והנביא רץ לו ומדליק מחדש את חור התולעת תוך שהוא כנראה מגרש משם את הרפא שהתנחל בו בסוף העונה שעברה. מה קורה לרפא הזה? מה המצב עכשיו בחור התולעת? האם סוף סוף הפדרציה חשבה לשים סביבו שדה מוקשים? הרבה שאלות, אפס תשובות, אבל לא באמת ציפינו.

כל זה קורה בדיוק בשניות המכריעות של המצור של קירה, רגע לפני שהרומולאנים פותחים באש. לראות את הסימן הזה מהנביאים זה כל מה שהיא צריכה כדי לא למצמץ ראשונה. גם הרומולאנית לא ממצמצת ראשונה. אדמירל רוס ממצמץ, מאיים על הרומולאנים בשם סטארפליט וגורם להם להתקפל. פתרון סבבה. מהחלק הזה בפרק אני מאוד מרוצה.

אפשר היה לסיים פה גם את קו העלילה של סיסקו, אבל הוא זוכה לשיחה חטופה עם הנביא שהיה בתיבה. מעבר לשיח ה”כן כן יש לך עוד המון משימות למלא” הרגיל יש גם הסבר לתעלומת האישה-בחול מהפרק הקודם. והפתרון הזה הוא זוועה. מסיבות שכמובן לא מוסברות לנו וכנראה לא יוסברו אף פעם הנביאים היו צריכים ספציפית את סיסקו, אז הם ייצרו את סיסקו יש מאין על ידי… להשתלט על האישה הספציפית שתוליד את סיסקו הספציפי ולהכריח אותה להביא ילד לעולם עם הגבר הספציפי שצריך להיות האבא הספציפי של סיסקו. כן, קוראים לזה אונס. אז מה ההצדקה? למה דווקא האבא והאמא הללו? לא יאמרו לנו. איך ה-Orb of the Emissary הגיע לכוכב הלכת הזה? לא אומרים לנו - אולי שרה סיסקו קברה אותו שם? האם זה מסביר את התליון-באג’ורית-עתיקה שלה? לא ממש נכנסים לפרטים הללו ואני ממילא הייתי יותר מדי בהלם מכדי לעקוב, כי לכל הרוחות, כרגע הנביאים אמרו שהם עשו משהו כל כך מרושע שאפילו הרפאים עדיין לא עשו כמותו. אבל היי, לפחות עכשיו אנחנו מבינים למה שרה ברחה מסבא סיסקו ברגע שבו יכלה, ושזו לא באמת הייתה אשמתו.

הסוף דבר הוא חזרה לסטטוס קוו - סיסקו נכנס לתחנה עם מדים כולו זורח ומוקף באג’ורים צוהלים, ועזרי דקס נכנסת ואומרת לכולם שלום, ו… אוקיי, טוב שעברנו את המשוכה של סוף העונה שעברה. עכשיו אפשר בבקשה להתחיל לעשות דברים מוצלחים באמת שוב?