אחרי כמה פרקי התחרבשות הסדרה נזכרה להיכנס מחדש למוד “עונה אחרונה” עם פרק אודו-קירה מתאים, שגם עונה על שאלה פתוחה ישנה - מה יקרה אם אודו יפגוש את אחד מאותם משני צורה אחרים שנשלחו כמוהו לרחבי הגלקסיה ולא טומאו על ידי הטירוף של הדומיניון - וגם שם סימן שאלה גדול על האידיליה הנוכחית של אודו-קירה, כהכנה למה שזה לא יהיה שיקרה בסוף הסדרה. עם כאלו מטרות ראויות אפשר לסלוח על כך שהביצוע קצת שבלוני.

אנחנו מתחילים עם מסורת אהובה של הסדרה - זוג תקוע בנסיעה משמימה בראנאבאוט ומשגעים אחד את השני. הפעם אלו אודו ואו’ברייאן שחוזרים מאיזה כנס כשאודו עמוס מתנות לקירה ולאו’ברייאן המסכן אין כלום להביא לקייקו. זה לא רק משעשע אלא גם מזכיר לנו יפה כמה אודו משוגע על קירה, וכמה אנושי הוא כבר הפך להיות (יותר אנושי מאו’ברייאן!). ואז פתאום משיג את החללית שלהם איזה שהוא… אה… דרקון חלל? שמהר מאוד נכנס פנימה ומתגלה בתור משנה צורה, מה שמזכה אותו בקבלת פנים של פייזר מאו’ברייאן, אבל אודו קצת יותר סבלני ומהר מאוד מתברר שמשנה הצורה לא קשור לדומיניון - הוא אחד ממאה משני הצורה שנשלחו לרחבי הגלקסיה, כמו אודו עצמו.

זו כבר הפעם הרביעית שבה אודו מקבל לידיו משהו שקשור איכשהו למורשת שלו; הפעמים הקודמות היו ב-Vortex, ב-The Abandoned וב-The Begotten. בכולם העסק נגמר עם סוג של כאב לב לאודו כשמה שזה לא היה לא התפתח כמו שהוא קיווה - ואפשר לנחש שגם הפעם זה יהיה דומה לכך. זה בהחלט מתחיל דומה לפרקים ההם - אודו מצליח לשכנע את סיסקו לתת למשנה הצורה - לאאס - לשוטט חופשי בתחנה איתו כשהם מנסים להתוודע. לאאס הוא הרבה יותר מייסד-קלאסי מאשר אודו - הרבה יותר ותיק ומנוסה וחשדני מאוד כלפי הסולידיים כולל ההתנשאות הרגילה עליהם. מצד שני, גם לאודו יש מה לתת לו - ההתממשקות הקריפית של משני הצורה זה לזה. זה בהחלט מלהיב את לאאס, וגם מאפשר לו לומר לאודו חד משמעית שהסיבה שבגללה אודו עדיין לא הצטרף חזרה למייסדים היא לא שהמייסדים מעצבנים או המלחמה, אלא קירה. שזה… הגיוני.

העסק מתחיל להדרדר בצורה דומה להדרדרות של הג’אמהדר ב-The Abandoned. כשאודו מביא את לאאס לפגוש את החבר’ה בפאב הוא מתחיל עם שיחות עליונות הגזע האמורפי ואיכס אתם בני האדם הורסים הכל למה שלא תתמזגו בטבע קצת. אחר כך הוא מנסה לשכנע את אודו לעזוב הכל ולברוח להתחתן איתו… כלומר, לברוח איתו ולצאת לחפש את שאר משני הצורה בגלקסיה. ושוב, רק קירה מחזיקה את אודו שם. לבסוף לאאס מתחיל להשתולל על הטיילת כשהוא הופך לערפל, מה שמוביל לשיחה ההזויה הבאה:

  • O'BRIEN:
    Where's this fog coming from?
  • ODO:
    It's not fog, it's Laas.
  • O'BRIEN:
    Laas?
  • BASHIR:
    What's he doing?
  • ODO:
    Being fog, what's it look like?
  • O'BRIEN:
    Can't he be fog somewhere else?
  • BASHIR:
    Or at night, when no one's around?
  • ODO:
    He's not hurting anyone.
  • O'BRIEN:
    Still. It's creepy.
  • BASHIR:
    Careful, Miles. He might hear you.
  • O'BRIEN:
    Good.

זה כבר מרגיז קלינגונים שמחליטים להתבריין על לאאס ובסוף אחד מהם מוצא את עצמו משופד. הקלינגונים דורשים צדק, ואודו מוצא את עצמו נאלץ להשגיח על אסיר. וזה מוביל לדיאלוג הבא עם סיסקו:

  • SISKO:
    Martok has expressed concerns about our security arrangements.
  • ODO:
    Meaning?
  • SISKO:
    He's not sure it's appropriate that you should be in charge of the prisoner.
  • ODO:
    May I ask why?
  • SISKO:
    Because you were a witness to the alleged crime.
  • ODO:
    That's a relief. For a moment I thought you were going to say it's because I'm a changeling.

וזה - בום! מחזיר אותנו לראשית ימי הסדרה. זוכרים את A Man Alone? גם שם סיסקו עקף את הסמכות של אודו - בגלל שהוא היה חשוד ברצח, אבל נלווה לכך הסאבטקסט הברור שלא סומכים עליו בגלל שהוא מגזע חייזרי זר ומוזר. וזוכרים את The Search, part 1? גם שם אודו הועבר מתפקידו (כלומר, הוצב בתור משנה לאדינגטון - זוכרים איך זה נגמר?) אחרי שהתגלה שהוא שייך לגזע של אויבי הפדרציה הגדולים החדשים. אז הנה התקדמנו כל כך הרבה, ועדיין נשארנו באותו מקום בדיוק. הסדרה צועקת לנו בצורה מאוד פסימית שלאודו באמת אין מה לחפש ב-DS9 מלבד קירה.

ואז מגיע רצף סצינות של “אודו וקירה הם הזוג הטוב ביותר ביקום”. טוב מדי, אפילו. הם מדברים בפתיחות על הסיטואציה, אודו לא מהסס לומר שהוא רוצה להצטרף אל לאאס להרפתקאות בגלקסיה וקירה היא הדבר היחיד שמחזיק אותו, קירה עושה מהלך קלאסי של “If you love someone, let them go”, משחררת את לאאס מהכלא ומצפה שאודו יצטרף אליו, אבל אודו כל כך מתרגש מהמחווה הזו שהוא נפגש עם לאאס רק כדי להודיע לו שהוא נשאר.

בינתיים.

ואז יש סצינה קריפית של “אודו הופך לענן ואופף את קירה”. זה כנראה הרגע הרומנטי ביותר בסדרה. אני לא מתלונן.