אוקיי, עושה רושם שפרק הבייסבול לא הספיק להם! הסדרה חוזרת לעוד סיבוב של “האנסמבל מקדיש את כולו למשחק ממש מטופש בהולודק שנראה כמו Wish fulfillment של הכותבים”! והפעם: במקום בייסבול, יש לנו סרט עוקץ קלאסי, שבו כל הצוות שודד קזינו לאס וגאסי בהולודק של ויק פונטיין. האם זה טוב? האם זה רע? האם זה מכוער?

זה לא רע. בתור סרט עוקץ שיש לו בערך חצי שעה, זה אפילו חביב. אבל זה עדיין פרק של “כל הדמויות משחקות משחק מטופש שאין בו שום הגיון והחשיבות והדחיפות בו נוצרו באופן מלאכותי לגמרי” - כלומר, פרק “מבוזבז” במונחי עונה אחרונה. וחוץ מזה אני אישית השתעממתי ברובו כי אני לא כל כך מתלהב מפרקי הומאז’ים ישירים לדברים (השוו עם Little Green Men שבו ההומאז’ הפך את הקערה על פיה).

אנחנו מתחילים עם או’ברייאן ובאשיר בבילוי סטנדרטי אצל ויק פונטיין, כשפתאום באמצע השיר של ויק המועדון שלו משתנה מהמקום החביב שכולנו אוהבים לאיזו מאורת סליזיות לאס-וגאסית שכולנו מתעבים. לויק אין מושג מה הולך כאן, ואז צצות שתי דמויות גנגסטרים לפי הספר - אחד פרנקי שהוא הבוס, ואחד צ’יץ שהוא זה שמרביץ. פרנקי טוען שהוא קנה את הקזינו של ויק ושמעכשיו ויק (שיש לו איזה סכסוך אישי איתו) הוא היסטוריה. ושני החבר’ה הללו די חסינים למחיקה. בעצם, שום פקודת הולודק לא עובדת, ואפילו אי אפשר לעצור את התוכנית. האם יש לנו פרק “תקלת הולודק”? האם או’ברייאן ובאשיר בסכנה, או כל התחנה, או כל היקום? הפעם לא; הסכנה היחידה היא לויק פונטיין עצמו. או’ברייאן מציין שאפשר לסיים את כל הפיאסקו הזה אם מאתחלים ידנית את התוכנה של ויק, אבל זה ימחק את הזכרון של ויק, ואת זה הם לא רוצים לעשות מן הסתם.

אז מה כן קורה כאן? באשיר מדבר עם האיש שיצר את התוכנה וחוזר עם התובנה שמדובר על “Jack in the Box” שזה כנראה הסלנג של המאה ה-24 ל-Easter Egg. כבר ראינו ב-It’s Only a Paper Moon שהתוכנה של ויק כוללת איזה משחקון ניהול של הקזינו שלו במקום סתם להיות תוכנה של “מועדון עם זמר עמוס חוכמת חיים”. אז על זה העמיסו משחקון חבוי שבו צריך להציל את ויק מפיראטים… סליחה, מגנגסטרים. צריך להעיף את פרנקי איכשהו. בלי לרמות. עם שיטות שהולמות את וגאס של שנות השישים - כלומר, עם תרגיל עוקץ. ואין דרך אחרת לעצור את פרנקי. ואם סתם נותנים למשחק לרוץ בסוף הבריון של פרנקי יהרוג את ויק.

זה מטופש ואני לא קונה את זה. התגובה של חברי הצוות לסיפור היא שיאללה, להתגייס ולהציל את ויק! בואו נשחק את המשחק עד תומו! אבל בפועל הייתי מצפה שבאשיר יגרור את המתכנת חזרה לתחנה באיומי פייזר ויסביר לו שויק הוא כבר הרבה יותר מסתם הולוגרמה. למעשה, הפרק מדבר על “יותר מסתם הולוגרמה” במפורש!

  • NOG:
    I'll tell you one thing, if this Frankie Eyes hurts Vic in any way, he's going to have to answer to me.
  • WORF:
    I do not understand how you could feel such loyalty for a hologram.
  • NOG:
    He's not just a hologram, he's my friend.
  • O'BRIEN:
    Don't you like Vic?
  • WORF:
    As a singer, I find him entertaining. But beyond that, I neither like him nor dislike him. He is a hologram, and therefore he does not exist.
  • KIRA:
    He does for me.

אם חיי אדם מוטלים כך על הכף, אין הצדקה לשחק את המשחק המסוכן שיכול להרוג אותו לפני שמנסים לעשות האקינג לתוכנה. הפרק יוצא מנקודת הנחה שאי אפשר - וזה חוסר הגיון אחר; העובדה שתוכנות הולודק יכולות להשתולל ככה על פי התכנות שלהן ולא בגלל איזו תקלת הולודק היא מגוחכת. בקיצור, ניסו לעשות נקודת מוצא יפה שבה הצוות בא לעזור לויק כי הם אוהבים אותו ולא כי ההולודק משתולל ומכריח אותם, אבל למרות שאני קונה את האהבה של הצוות לויק, אני לא קונה את הסיטואציה עצמה.

עדיין, צריך לתת ציון לשבח לפרק על זה שלא יצר סיטואציית סיכון הולודק מלאכותית כמו ב-Our Man Bashir ובוודאי שלא עשה משהו מפגר לגמרי כמו החייזרים-שכולאים-את-הדמויות-במשחק כמו ב-Move Along Home. התקדמנו.

קווארק לא יודע מהסיפור הזה ונוג הוא זה שמתפקד בתור “הפרנגי”. ג’ייק כרגיל לא בסביבה, ואילו וורף לא ישתף פעולה עם כל השטויות הללו, אבל פרט אליהם כל חברי הצוות מעורבים בעוקץ + קסידי ייטס. הקשה ביותר לשכנוע הוא סיסקו, שבהתחלה מאוד אנטי לכל השטות הולודק הזו וקסידי צריכה לחפור קצת כדי לגלות את הבעיה שלו, באופן שמזכיר מאוד את החפירה שנדרשה ב-Take Me Out To The Holosuite כדי להבין את אובססיית ה”בייסבול עם וולקנים” של סיסקו. הפעם אין לסיסקו משהו אישי פה; הוא פשוט לא סובל את המועדון של ויק כי לאס וגאס האמיתית של 1962 הייתה מקום גזעני שבו היה אפשר לראות שחורים רק בתפקיד המנקים, וגרסת מועדון הפנטזיה של ויק היא לא אותנטית. כמובן שסיסקו משתכנע בסוף לעזור לויק והסדרה פשוט משתמשת בו כדי לאותת “כן, אנחנו יודעים”. בתור פיצוי, סיסקו מקבל את התפקיד של ה-High roller - המהמר הכבד שמשתולל בשולחן ההימורים ומושך תשומת לב.

רגע, מה בכלל העוקץ? לא משהו מיוחד - צריך לשדוד את הכספת של פרנקי בדיוק לפני שמגיע הבוס הגדול שלו לקבל את חלקו. הביצוע הוא כדלהלן: קירה היא הפתיינית שמסיחה את דעתו של פרנקי בכל שלבי הסיפור. סיסקו מושך קהל בשולחן ההימורים (בשום שלב לא הובהר למה צריך שסיסקו ימשוך קהל בשולחן ההימורים). בחדר הכספת יש שני אנשים שסופרים כסף - אחד מהם יוצא להתקשר הביתה באותה שעה תמיד. בזמן הזה, עזרי שמתפקדת כמלצרית תביא מרטיני לסופר שנשאר בחדר - מרטיני שבאשיר הוסיף לו חומר מעורר הקאה רגע לפני כן (בשום שלב לא הובהר למה צריך שבאשיר יוסיף חומר הרדמה ולא עזרי). בינתיים קסידי באה לשומר של חדר הכספות ומתלוננת שאו’ברייאן גנב לה את האסימונים. או’ברייאן אמור להעמיד פני תמים ולמשוך את המהומה מספיק זמן במהלך כל הפעולה כדי שברגע שבו הסופר יברח מהחדר כדי ללכת להקיא בשירותים, נוג ייכנס לחדר הכספות וישתמש בשמיעה הפרנגית המחודדת שלו כדי לפרוץ את הכספת. אודו כבר נמצא שם מלכתחילה כי הוא התחפש לשולחן וחלק מהגוף שלו יתפקד בתור מזוודה (בשום שלב לא הובהר למה נוג לא יכול פשוט להיות עם מזוודה בעצמו). והם יקחו את הכסף ויסתלקו.

כמו שאתם רואים, לא חסרים פה חורים. החור הגדול ביותר הוא כמובן אודו - אם מותר להשתמש רק בשיטות של 1962, למה לאודו מותר להשתמש בכוחות העל שלו? ואם הוא כבר משתמש בהם, אל תגידו לי שהוא לא יכול לפרוץ את הכספת בעזרתם. אבל בואו נעצור את זה רגע - אף אחד לא באמת מצפה להגיון בפרק הזה, רק לכיף. אז לנטפק קצת זה כיף אבל בואו לא נמשיך עם זה לשלב שבו זה כבר לא. הייתי שמח אם הפרק היה עושה פרק עוקץ מבריק שהיה נכנס לפנתאון של הז’אנר, אבל זה באמת קצת יותר מדי לצפות לו, מה גם שהדמויות המעורבות הן של חובבנים בעצמם.

הביצוע הוא די סטנדרטי, עם כל מני תקלות מתבקשות שלא מקלקלות את התוכנית (המשקה של עזרי נשפך; הסופר הקבוע מתחלף באחד שלא שותה מרטיני וצריך לשדל אותו; לוקח לנוג המון זמן לפתוח את הכספת כי היא יותר מסובכת ממה שהם חשבו). בסוף הכל מצליח - הכסף נגנב, פרנקי מוצא מהקזינו למטרות חיסול ובדרך חולף על פני כל חברי הצוות חוץ מאו’ברייאן שהשומר בדיוק לקח החוצה כדי לבצע לו חיפוש גופני מאוד יסודי, כי או’ברייאן כידוע חייב לסבול. ואז המשחקון מסתיים והקזינו של ויק חוזר לעצמו והיי, תראו, נשארו לנו שתי דקות! בואו ניתן לויק וסיסקו לשיר דואט של “The Best is Yet to Come” של סינטרה! וזה… זה נחמד. ואם זה מרמז שהשליש האחרון של העונה זה ה-Best הזה ולא יהיו לנו עוד פרקי הצילו-את-הקזינו, זה נחמד עוד יותר!