עונה 2 פרק 1 - The Homecoming

טוב לחזור.

כדי לעזור לנו לזכור למה אנחנו אוהבים את הסדרה העונה השניה מתחילה מייד עם דיאלוג אודו-קווארק, כשלשם שינוי קווארק הוא זה שידו על העליונה – הדרך הטובה ביותר של קווארק לשגע את אודו היא פשוט לעזור לו לתפוס מבריחים. אבל קווארק פה רק כדי להתניע את הפרק – חיש קל הוא מקבל מקגאפין באג’ורי שהגיע מכוכב כלשהו בקרדסיה ומראה אותו לקירה (גם כן במסגרת תעלול עשיית השלום?) וקירה מייד מזהה שמדובר על מקגאפין באג’ורי של גיבור נערץ כלשהו שנעדר בקרב ונחשב כמת. אז הא! הוא אצל הקרדסים, מה? והחצופים הללו טוענים שהם כבר שיחררו את כל הבאג’ורים מזמן! זה בוודאי מזמין מתקפת קומנדו של אדם אחד על כוכב לכת שלם כדי לשחרר אותו!

החלק בפרק שמוקדש לנסיון של קירה לשכנע את סיסקו לאפשר לה לצאת למשימה הזו הוא מגוחך למדי. האינטרס של סיסקו להסכים למשימה הוא המצב בקרב ההנהגה הבאג’ורית שהולך ומחמיר – קבוצת טרוריסטים-בפוטנציה שקוראת לעצמה “המעגל” קוראת להעיף מבאג’ור את כל הלא באג’ורים, ועושה רושם שהכהן הדגול שסיסקו קפץ כדי להציל בפרק סיום העונה שעברה לא ממש עוזר (הוא לא מוזכר). להביא גיבור נערץ כלשהו בוודאי יפתור את העניינים מייד, נכון?

הנאיביות הזו מאפיינת גם את מבצע החילוץ המתוכנן, שכולל צוות מובחר המכיל את קירה (טרוריסטית זוטרה לשעבר עם הכשרה מפוקפקת) ואת או’ברייאן (מה הקשר? ממתי או’ברייאן המהנדס הוא איש קומנדו נועז?). יש כל מני שאלות שצריך לשאול על המשימה הזו – איך הם משוכנעים שזו לא מלכודת; מה יהיו ההשלכות של כשלון על יחסי באג’ור-קרדסיה (וגם הצלחה, למרות שבמקרה של הצלחה הקרדסים עומדים בפני מבוכה דיפלמוטית – היי, רגע, דברים כאלו מעניינים אותם בכלל?); מה תוכנית החילוץ הנבונה ביותר, וכן הלאה. מסוג השאלות שצריך להעלות חבר הצוות הותיק, המנוסה והחכם ביותר על הסיפון – כלומר, דקס. דקס אכן באה לדבר עם סיסקו אבל לא מעלה שום ספקות, סתם דוחפת אותו להסכים לתוכנית הפסיכית של קירה. אפשר לרשום עוד פספוס עם הדמות של דקס.

אחרי שלב התכנון מגיע שלב החילוץ, שמסתכם ב”בואו נגרום להם להכניס אותנו במרמה ואז נירה בכל מה שזז”. מסתבר שהקרדסים לא בכושר כי זה עובד והם מצליחים להימלט עם הגיבור ושלל באג’ורים נוספים. הקרדסים אכן מובכים דיפלומטית ומביעים התנצלות רשמית על כך שפתאום התגלה אצלם גולאג. מצויין, הכל טוב ואפשר לסגור פרק בנאלי ושבלוני וטיפשי?

הו, לא. כי בכל זאת יש לסדרה הזו עוקץ, וכל הסיפור עד כה היה רק ההקדמה (שלקחה בערך שני שליש פרק). הבעיה היא שהגיבור לא נראה, איך נאמר, גיבורי במיוחד, ולא כל כך אוהב את המהומה שיש סביבו. אז כן, הוא שמח שבאג’ור חופשיה, אבל מנסה לברוח מהתחנה בהזדמנות הראשונה ולהתפלח לספינה שהולכת להיעלם מעבר לחור התולעת. כשסיסקו מתחקר אותו הוא מספר בפשטות שמעשי הגבורה שלו מסתכמים בלירות בקרדסי בתחתונים שזה עתה יצא מאמבטיה באיזה אגם. התמזל מזלו והקרדסי היה פושע מלחמה לא קטן, והשמועות התחילו לרוץ ולפני שהגיבור הבין מי ומה הוא מצא את עצמו בתפקיד הקדוש הנערץ.

סיסקו עומד כאן בפני דילמה קשה, אבל הוא בכלל לא מהסס – הוא דוחק בגיבור להישאר ולקבל את המעמד שלו, כי לפעמים אגדות (אגדות במובן של Legends) חשובות יותר מהמציאות. אלו מילים יפות שלא מסתירות את האמת הפשוטה – סיסקו משחק כאן בבני אדם בנסיון להשיג רווח פוליטי. אז נכון שהכוונות שלו טובות ושהמעגל נראים כמו אסון בהתהוות, ועדיין – סיסקו לוקח בן אדם לא קשור וזורק אותו לקלחת מתוך תקווה שזה איכשהו ישפר את הטעם של התבשיל. אין לו תוכנית פעולה אמיתית – הוא סתם מקווה שיקרה משהו טוב.

ובכן, משהו בהחלט קורה. למרות ההערכה שיש לבאג’ורים כלפי תעלול הקומנדו של קירה, הם מודעים לכך שבפועל זו הייתה הכרזת מלחמה נגד קרדסיה, שלמרבה המזל קרדסיה סירבה לה. אז באופן בלתי מפתיע לחלוטין, הבאג’ורים מחליטים לתפוס שתי ציפורים במכה אחת – הם ממנים את הגיבור לתפקיד הבאג’ורי התורן בתחנה, במקום קירה שעומדת להיות מוחזרת לבאג’ור. אחחח, אם רק הייתם יכולים לראות את הפרצוף של קירה כשהיא שומעת את זה! (בתמונה) רגע, אתם יכולים!

אם כן, עושה רושם שהעונה הולכת לכיוון פתיחה סוערת שזו הייתה רק ההקדמה שלה. כמובן, DS9 היא בכל זאת סדרה ישנה ולכן טורחת לתת כיתוב של “המשך יבוא”; זה נראה לי קצת מוזר בימינו, עבור מה שהוא אפילו לא פרק סיום עונה, אבל שאלו יהיו הצרות שלנו.

בחדשות אחרות, ג’ייק סיסקו מזמין באג’ורית לדייט והיא אפילו מסכימה, עד שאבא שלה נזכר שהוא גזען ששונא את מי שהם לא באג’ורים וג’ייק המסכן מוצא את עצמו קורבן של מהומת הלאומנות הנוכחית. אני יודע שאני אמור לא לסבול את ג’ייק אבל תת העלילה הקצרצרה הזו (ובפרט הדיאלוג של ג’ייק בהתחלה עם פאפא סיסקו שכלשונו של ג’ייק, “עדיין לא מוכן” לנהל עם ג’ייק את שיחת ה”אז התחלת לצאת עם בחורות”) דווקא הייתה חביבה למדי. אלוהים, אני כנראה זקן.