עונה 2 פרק 18 - Profit and Loss

פרק מהנה ומוצלח, אחד מהטובים ביותר עד כה לטעמי. מה שקורה כשלוקחים את קווארק ביציאה מהסטריאוטיפ הגזעני האנטי-פרנגי הרגיל, מוסיפים לו את גארק שיורד סוף סוף מהגדר ומשתתף קצת במשחק, ומוסיפים טיפה פוליטיקה קרדסית-באג’ורית ואת אודו, ועושים את זה טוב לשם שינוי. וכמובן, לגנוב באכזריות חצי מ”קזבלנקה” לא מפריע (בפינת הקוריוז - מסתבר שאיימו על התוכנית בתביעה והם נאלצו לסלק חלק מהרפרנסים).

ההתחלה נראית סטנדרטית - שוב מגיע לתחנה האורח השבועי בספינה חצי מרוסקת ממישהו שירה עליו, רק שהפעם אלו קרדסים - “תלמידה”, “תלמיד” ו”מורה”, וכפי שיתברר לנו חיש מהר ה”תלמידים” הם טרוריסטים קרדסים מבוקשים שלא ברור מה הם עשו אבל כנראה הם אמרו שלום ותודה ליותר מדי אנשים ואולי יש להם מימון מהקרן החדשה לקרדסיה, והשלטון הצבאי הקרדסי מעוצבן. פלא שהם רוצים לברוח מהתחנה כמה שיותר מהר? אבל בינתיים הם תקועים שם עד שאו’ברייאן יואיל בטובו לתקן להם את הספינה (משהו אומר לי שלא משלמים לאו’ברייאן בונוס על לתקן ספינות שלא שייכות לפדרציה).

ובינתיים אנחנו עוברים להתעדכן בזוגות החביבים עלינו - אודו מציק לקווארק על איזה מכשיר הסוואה לא חוקי שיש לו, ואילו באשיר וגארק אוכלים ארוחה משותפת ואפשר לחתוך את המתח המיני בסכין. אם הייתי כותב באנגלית זה היה המקום לבדיחת Cloak and Dagger, כי באשיר שוב מציק לגארק על האם הוא מרגל או לא (הימים הישנים והטובים שבהם לא סמכו על הצופים שיראו כל פרק ולכן האכילו אותם בכפית במידע רלוונטי בתחילת הפרק…).

• 
  GARAK:

  With sentiments like those, you wouldn't last for five seconds on Cardassia.
• 
  BASHIR:

  Would you?
• 
  GARAK:

  Fishing again, Doctor?
• 
  BASHIR:

  Well, assuming you're not a spy
• 
  GARAK:

  Assuming.
• 
  BASHIR:

  Then maybe you're an outcast?
• 
  GARAK:

  Or maybe I'm an outcast spy.
• 
  BASHIR:

  How could you be both?
• 
  GARAK:

  I never said I was either.

נו, אז עכשיו קצת יותר ברור מהו גארק. טוב, גם קודם זה היה ברור, אבל עכשיו הוא אומר.

בינתיים אצל קווארק העניינים מתחממים כשהוא רואה את ה”מורה”, עיניו נפערות, הוא רץ אליה באושר וחוטף סטירה (פרנגים ממשיכים להיות שק החבטות בסדרה הזו). זה לא עושה עליו רושם - לאודו הוא אומר שזה היום המאושר בחייו - והוא מתחיל להטריד מינית את המורה בכל דרך אפשרית. ואודו תוהה: “How well does this woman know you? Enough to dislike you or well enough to hate you?” מסתבר - וכן, קשה לנו להאמין - שהם היו נאהבים, אי שם לפני שנים רבות (ולא בפריז אלא ב-DS9), ואז קווארק גנב כספים מהממשל הקרדסי דרכה או משהו. ועכשיו מכל הפאבים על תחנות חלל שמנוהלות בידי פרנגים היא הייתה חייבת להיכנס לשלו.

בכל מקרה הרומן המתחדש נקטע באיבו כשגארק פתאום מבחין במורה והתלמידים. הו-הו-הו, איזו מתנה למרגל-מנודה שכמותו. הטרוריסטים נכנסים כמובן להיסטריה, כי אם יש קרדסי בתחנה הוא בטח מרגל והם היו בטוחים שלא יהיו קרדסים בתחנה (וכמובן, במובלע, שהקרדסים לא יטרחו לשים בתחנה מרגלים שאינם קרדסים - אתם רציניים?). בקיצור, הם נכנסים ללחץ לחץ לחץ בואו נברח מפה, וזה גורם לקווארק לדבר ישירות עם גארק בנסיון להבין מי נגד מי - דיאלוג מאוד משעשע, כיאה לגארק. עם זאת, מה שמדהים בדיאלוג הזה הוא שאנחנו רואים שלשם שינוי ממש אכפת לקווארק, עד לרמה של איומים ריקים על גארק. איזה מתוק! הוא באמת מאוהב! ואחר כך הוא הולך לשכנע את המורה להישאר איתו. ונכשל, אבל נראה שהמאמצים שלו הולכים לאנשהו.

• 
  QUARK:

  Then let me help you. l ask for nothing in return... except that you stay with me forever.

טוב, זה מתקדם לאט למדי. בואו נכניס אקשן בדמות ספינה קרדסית שמאיימת על התחנה, ומגיעה לפני שהספינה של הטרוריסטים תוקנה. איך הקרדסים יודעים? נו, גארק. וזה לא צעד טריוויאלי - למרות שגארק הופיע מעט מאוד עד עכשיו הוא היה מבדר מאוד, ולא היינו רוצים לחשוב עליו כאחד מהרעים. אבל הוא זה שהולך לדסקס עניינים עם סיסקו שאומר לו שישכח מזה, החצוף, ב-DS9 לא נכנעים לאיומים! מה גם שגארק לא מאיים - נראה שהוא רוצה כמה שפחות לעורר מהומה, והסירוב של סיסקו צפוי מבחינתו. אז מה הוא זומם עכשיו?

בינתיים קווארק עולה על רעיון גאוני - לתת לטרוריסטים את מכשיר ההסוואה שלו כדי שיוכלו להימלט בשלום מהתחנה. המחיר? המורה נשארת איתו. כולם מנצחים! רק שהמורה לא ממש ששה לשתף פעולה עם זה ולא מהססת לאיים על קווארק בפייזר כדי שיביא את המכשיר. והוא מנסה להרגיע אותה, וחוטף בטעות יריה. רגע, שוב? לא ירו בו לפני עשרה פרקים? אבל לא לדאוג, זה היה על הלם והמראה של קווארק ההלום שובר סופית את המורה ואנחנו מקבלים סצינת רומנטיקה פרנגית-קרדסית לפי הספר. וואו, יפה. הם באמת נותנים לקווארק להשתתף בסצינה רומנטית נורמלית. בלי לעשות ממנו צחוק. באמת שיפה.

ואז בא אודו ועוצר את המורה. רגע, מה? ובכן, פוליטיקה זה עניין מסריח. וגארק לא טיפש. הוא כנראה משך בחוטים ועכשיו הקרדסים מציעים לבאג’ורים לשחרר אסירים. והממשל הבאג’ורי כמובן מסכים לעסקה כי למי אכפת מהקרדסים הללו. וסיסקו ואודו מעוצבנים אבל משתפים פעולה. נו, מה עכשיו?

עכשיו מסתבר שיש מישהו שהשטיקים של גארק לא מספיקים לו - אחד גאל טורן שמתחיל להסתובב בתחנה, ועושה רושם שהוא מכר ותיק של גארק ושהשניים שונאים זה את זה כבר המון זמן. טורן מציע לגארק עסקה - ביטול הגלות של גארק (הא! אישור רשמי!) תמורת חיסול הטרוריסטים והמורה לפני שיוסגרו. למה, בעצם, הקרדסים צריכים את זה? לא ברור. כנראה כדי להניע את העלילה. גארק… לא מרוצה, אבל ביטול גלות זה לא משהו שמקבלים בכל יום.

אז מי יציל את החבר’ה? האדם היחיד שיכול לשחרר אותם הוא אודו, אבל למה שאודו יעשה את זה? כי קווארק יגרום לו, כמובן! ואז אנחנו מקבלים שיחת שכנוע שבה קווארק מנסה כל תעלול אפשרי. אודו, בלש מיומן, מפצח את קווארק ומבין שהוא פועל מאהבה טהורה. זה עדיין לא מספיק לו. ואז קווארק יורד על הברכיים ומתחנן (שוב? גם ב-Move Along Home המזעזע זה הגיע לכדי כך). זה איכשהו כן משכנע את אודו, אבל הוא אומר שהוא ישחרר אותם “בשביל הצדק” ולא בשביל קווארק. זה… קצת מוזר. אודו הולך להפר פקודה ולגרום לתסובכת פוליטית סתם כי בא לו? משהו אומר לי שלא נשמע אף פעם על ההשלכות של הצעד הזה.

קווארק, כמובן, מאושר עד השמיים. ראו תמונה (אודו מרוצה הרבה פחות ומסנן “Let. Go”).

קווארק, המורה והטרוריסטים מגיעים לספינה עם מכשיר ההסוואה. אבל גארק כבר מחכה להם שם עם פייזר. במקום לירות הוא מתחיל לדבר. רואים שהוא לא ממש אוהב את כל העסק הזה, אבל ככל שקווארק מנסה לשכנע אותו יותר לרדת מזה כך נראה שהוא משתכנע יותר להמשיך עם זה הלאה - רק שגאל טורן הגאון מתערב באמצע, לוקח לגארק את הנשק, לועג לו על כך שהוא בכלל חשב שיבטלו את הגלות שלו בגלל המעשה הספציפי הזה, ומתכונן לירות בכולם בעצמו, רק שגארק לא פראייר ויורה בו עם מה שנראה כמו עוד נשק. המממפף. שנזמן את החשודים המיידיים? אבל לא; משהו אומר לי שגם על החיסול של מפקד הספינה שעדיין חונה מחוץ לתחנה לא נשמע יותר אף פעם.

באופן לא מפתיע, המורה מחליטה להיפרד מקווארק וללכת יחד עם התלמידים. ראשית, כי אם היא תישאר זה יפגע בסטטוס-קוו הקדוש של סדרות משנות התשעים; ושנית, כי אחרת זה לא יתאים לסצינה ההיא מהסרט מההוא (והם אכן משחזרים אותה די במדויק, פרט לכך שכשגארק וקווארק הולכים גארק מדבר על המוזרויות באהבה במקום שמישהו יאמר משהו על ידידות מופלאה).

בסך הכל זה היה פרק מבדר ועתיר ציטוטים מוצלחים, וההצגה האנושית של קווארק בהחלט מרככת במשהו את תחושת ה”פרנגים הם קריקטורה” ששורה כל הזמן על הסדרה. השאלה המעניינת באמת היא האם הפרק הזה היה סוג של שבירת סטטוס קוו ביחס לגארק - איך הולכים להתייחס אליו מעכשיו בתחנה? שאלה טובה. משהו אומר לי שבערך כמו קודם.