זה היה פרק לא רע במסגרת פרקי “קווארק מפתח מצפון”, והוא בהחלט היה כיפי ברובו, אבל הוא סובל משתי בעיות אדירות. הראשונה, שהמסר העלילתי שלו מועבר באמצעות פטיש חמישה קילו - סליחה, באמצעות רובה CRM-114 של ה-Breen. השניה, שהוא קולע את קווארק לתסבוכת איומה ונוראה שאין שום דרך אפשרית לצאת ממנה, ואז מוציא אותו ממנה בקלות רבה מדי ובלי לשלם שום מחיר ובלי ללכלך את הידיים. אלו חולשות גדולות של התסריט; בהינתן שזה מה שיש, היתר היה אחלה.

אנחנו מתחילים עם משחק קווארק-נגד-דקס על כסף. ודקס מנצחת, כי קווארק בעיקר שקוע בלקרוא בסמארטפון שלו איך כל עסקיו קורסים והוא מרושש. דקס לא מתרשמת ובעיקר מצווה עליו להמשיך לשחק. די דושבגי מצד דקס, אבל מזכיר לנו שקווארק מבחינת אנשי DS9 היה ונותר הפרנגי הגועלי שאף אחד לא באמת אוהב. תזמון מושלם בשבילו לקבל הצעה עסקית שתשחית אותו - וזו מגיעה בדמות מי שכבר שמענו עליו לא מעט בסדרה וגם ניסה לאדות את קווארק ושות’ ב-Little Green Man אבל טרם ראינו - בן הדוד גיילה. ומה ההצעה שלו? למכור נשק. אבל לא על התחנה, כי זה מסוכן מדי - את הדגמות הנשק יעשו בעזרת ההולדק של קווארק, ועיקר העבודה של קווארק תהיה להנעים את זמנם של הקונים.

יש כאן כמה דברים מוזרים. ראשית, שנצפה שאנשים יקנו נשק בלי לראות בכלל את הסחורה? אבל זה דווקא סספינד - די מהר רואים שגיילה עובד עם שותף שהוא שם דבר בעולם סוחרי הנשק - כנראה שאנשים יכולים לסמוך עליו שהדגמות ההולודק מדוייקות. הדבר המוזר באמת הוא שכל העסק הזה הוא חריג בשביל קווארק. אני די בטוח שהוא כבר ניסה למכור נשקים יותר מפעם אחת בסדרה, שלא לדבר על אסון או שניים של ממש שהמיט על התחנה (למשל, ב-Invasive Procedures). מה בעצם כל כך חריג פה? אבל מילא, נקבל את זה.

אבל בינתיים, למשהו אחר לגמרי - עלילת המשנה ההומוריסטית (ראיתם מה זה? פרק עם עלילה פרנגית שאיננה העלילה ההומוריסטית!) שעוסקת הפעם באו’ברייאן שאשתו הקרייריסטית עזבה לשבוע-שבועיים לבאג’ור לטפל באיזה מצב חירום שם, והותירה אותו עם תינוק על הידיים. מילולית. הוא עם התינוק על הידיים כל הפרק. בכל פעם שהוא מוסר למישהו את התינוק, התינוק בוכה. בכל פעם שבה הוא מניח את התינוק, התינוק בוכה. או’ברייאן לא ישן. או’ברייאן לא אוכל. או’ברייאן לא יכול לעשות כלום. זו הזדמנות טובה להאיר את המצוקה של הורים שמנסים לשלב קריירה עם טיפול בפעוטות ונאלצים לבצע הקרבות כואבות כמו לא ללכת לעבודה כש… היי, רגע, או’ברייאן הולך עם התינוק לעבודה, על הידיים. בזה הרגע החלק הזה של הפרק הפך ממשהו עם פוטנציאל מעניין לפארסה קומית חביבה אבל נטולת עוקץ.

בגזרת קווארק, הוא פוגש את הבייביסיטר שלו לפרק הזה, המאסטרמינד של תוכנית מכירת הנשק הזדונית, סוחר הנשק האגאת’. קשה לי להחליט מה דעתי עליו. נראה שהשחקן התבקש להיות פסיכופט וקריפי ברמה מגוחכת, וזה עובד לא רע אם רוצים לשמר מידה כלשהי של הומור בפרק. המודוס אופרנדי שלו הוא להבעית את קווארק תמידית - למשל, לירות עליו עם נשקי ההולוגרמה - ולהבהיר לו שהוא לא האיש שכדאי להסתכסך איתו.

מייד אחר כך אנחנו רואים את קווארק בפעולה - אולי הפעם הראשונה בסדרה שהוא אשכרה עובר בתור איש מכירות כלשהו, כשהוא מוכר רובה (או תותח יד?) ברין CRM-114 ליצור כלשהו. זה מעניין, כי התרגלנו שכולם בסדרה הזו עם פייזרים קטנטנים שבכל מקרה יכולים להשמיד כל דבר, אז למה צריך נשקים טובים יותר? יותר מזה - איפה הם היו עד עכשיו? היו לנו פרקי מלחמה של ממש; איפה הנשקים העתידניים? נו טוב, לא על זה הפרק. מכל מקום, קווארק אשכרה מצליח בתור איש מכירות של נשקים, אם כי הוא לא רואה מזה גרוש בינתיים כי כל הכסף הולך לכיסוי החובות שלו מתחילת הפרק. נראה שהאגאת’ ממש מחבב אותו. אז מה בעצם הבעיה?

ובכן, מן הסתם ב-DS9 לא ממש מרוצים מכל הסיפור הזה, כי אם מישהו צריך לשלוט באספקת נשקים לאחרים, זו הפדרציה! (טוב, אני מגזים, אני לא זוכר שהפדרציה סיפקה נשקים למישהו). אודו לוקח את קווארק לשיחה במשרד ונראה שיתחיל לנקוט באמצעים דרסטיים, אבל סיסקו וקירה מתערבים באמצע ומחלצים את קווארק. לא בגלל חיבה לקווארק, כמובן; בגלל חיבה להאגאת’. אתם מבינים, האגאת’ סיפק נשקים למחתרת הבאג’ורית בשעתו ועכשיו הם חייבים לו בגדול.

זה גם טוויסט נחמד (אם כי זה לא הופך את האגאת’ לקדוש והפרק לא הולך לכיוון הזה) וגם נותן מענה הגיוני לחלוטין לאופן המוזר לכאורה שבו כל עסקאות הנשק הללו התנהלו - באופן גלוי לחלוטין על תחנת חלל לא קשורה. אם מצד אחד יש להאגאת’ חסינות מלאה מצד רדיפה, ומצד שני יש לו את היתרון של איזור נייטרלי וממוגן יחסית שבו אפשר לבצע עסקאות, למה שלא ילך על זה?

אבל השורה התחתונה היא ש-DS9 עושה מחווה להאגאת’, לא לקווארק. גם קירה וגם סיסקו נובחים על קווארק (ושוב אנחנו רואים איך כשסיסקו צורח וצועק הוא סתם מגוחך, אבל כשקירה מחייכת ואומרת “משהו לצפות לו” לנוכח האיום של סיסקו לשפד את קווארק אל הקיר, היא אשכרה מפחידה). אם כן, קווארק הופך להיות מוקצה מחמת מיאוס בתחנה. זה היה אולי משכנע אם הוא לא היה כזה כבר בתחילת הפרק, כשאפילו דקס לא רצתה להניד אצבע כדי לעזור לו.

אז מה קווארק יכול לעשות, לפרוש? כדי להבהיר לנו מה הטעם בגישה הזו אנחנו (וקווארק) רואים את האגאת’ צועק על שותף עסקי אחר שלו שכשל קצת בעבודה ואחר כך גיילה מספר לקווארק שהחללית של ההוא התפוצצה, ושהוא עצמו חושב קצת לפרוש מענייני הנשק אבל שהאגאת’ מת על קווארק ומצפה שיכניס לו רווחים גדולים. אופס. אז קווארק הולך לבקש עזרה מדקס, ואיך זה נגמר לדעתכם? כן, דקס מתעלמת ממנו בזעם, ולא משנה כמה הוא מתרץ שהיה נואש.

ואז מגיעה עסקת נשק גדולה במיוחד עם איזה עוצר או קיסר או מלך או וואטאבר שהסתכסך עם הסגנית או וואטאבר שלו ועכשיו העולם שלו והעולם שלה הולכים מכות וקצת נמאס לו מזה אז הוא רוצה נשק ביולוגי שישמיד את כולם, איזה 7-8 מיליון איש ככה (התחמקות יפה מהמספר המפורש, פרק!). אה, בעצם, לא, הוא רוצה שעוד 20 מיליון ימותו איזה חודש-חודשיים אחר כך. ובכן קווארק, האם אתה יכול לסדר משהו כזה?

הפרק די קורס בנקודה הזו, לצערי. אני מתקשה לקבל את זה שסוחר נשק, אפילו כזה ברמה של האגאת’, הולך לספק משהו כזה. זו גם דרך לסדר לפרק חיים קלים מדי - ברור שקווארק יהיה אחוז אימה מדבר כזה. החוכמה הייתה לגרום לו להיות מבועת גם מעסקאות קטנות בהרבה, כאלו שהוא ביצע עד עכשיו בלי לשים לב אליהן. ההימנעות הזו מכניסה לטרגדיות הפרטיות והצורך של קווארק להיחשף אליהן, תוך הסתמכות על אימה-של-מספרים-גדולים היא חולשה מרכזית של הפרק, לטעמי; רק הפתרון בסיום גרוע יותר.

בשלב הזה הפרק מחליט שהמסר שלו לא מספיק ברור ונותן לנו עוד כמה מכות עם פטיש עלילתי - גם שיחה של גיילה עם קווארק על כמה חסר חשיבות היקום וכמה לא משנה אם איזה כוכב או שניים פשוט ייעלמו והעיקר כסף כסף כסף, וגם סיוט של קווארק עם אנשי התחנה באיפור-נפגעי-נשק-ביולוגי שעושים לו רגשי. אוי ווי.

ואיך קווארק יוצא מזה? קודם כל הולך אל דקס כדי להביא לה את גלגל הטונגו שלו בתור מתנת פרידה כי הוא בטוח שהוא הולך להתחסל; ואז מהלך הזוי במיוחד שבמסגרתו הוא מתמרן את האגאת’ + העוצר המרושע להיות בחדר כלשהו כשגיילה + הסגנית הבוגדנית של העוצר נכנסים לאותו החדר במחשבה שגם הם באים לעשות עסקים. ואז כולם יורים אחד בשני בזמן שקווארק בורח החוצה. זה מגוחך לגמרי - לחלוטין לא אמין שהאגאת’ נתפס ככה בהפתעה. עוד יותר מגוחך שהפרק לא מרשה לעצמו להרוג אותם - בסוף הפרק מדווחים לנו שהאגאת’ וגיילה נמלטו וכעת בורחים מכל מני יחידות מתנקשים שרוצות לנקום בהם על העסקה הכושלת. איך קווארק יכול לישון בשקט במצב כזה, אין לי מושג - אה, רגע, יש לי! אנחנו בסדרת טלוויזיה אפיזודית ובפרק הבא שוכחים מכל זה!

כמו כן, דקס לא מחזירה לקווארק את גלגל הטונגו שלו. כי היא דושבגית.

למרבה המזל, הפרק ניצל על ידי העלילה של או’ברייאן. אחרי שאו’ברייאן מגלה שהמקום היחיד שבו התינוק הוא על הגשר הוא מביא אותו לישון שם וסיסקו מגרש אותו, אבל בסצינת הסיום של העלילה הזו, וורף בא לבקר, לוקח על הידיים את התינוק שעד כה בכה אצל כל מי שאינו או’ברייאן, והופס! נרדם מייד וישן במיטה כמו… אה… תינוק. ואז וורף שובר לנו את הלב עם

  • WORF:
    I never saw my son when he was this age. It is something I will always regret. You are a fortunate man. Chief. Chief?

יאפ, או’ברייאן נרדם.