עונה 6 פרק 14 - One Little Ship

הנה, ככה עושים פרק הפוגה קומית! ושלא במפתיע, המרכיב הקומי של הפרק נסמך על השילוב המוצלח של או’ברייאן ובאשיר, עם דקס בתור שחקנית חיזוק. למרות שאין בפרק שום רעיון שאינו שחוק ואי אפשר לקחת ברצינות את מה שקורה בו, הוא מבוצע בצורה מוצלחת שגורמת לו להיות כיף חיים.

במסגרת גישת ה”אנחנו באמצע העונה אז בואו נעשה פרקים ששוכחים לרגע מהדומיניון וכל החרא הזה” כל הצוות למעט אודו וקווארק יוצא למשימת מחקר מדעית של איזו אנומליה עם הדיפיינט (שוב קירה וסיסקו ביחד? לא עברנו כבר על זה מאות פעמים בערך?). בפעם האחרונה שזה קרה כולם נתקעו בלולאת זמן שהפכה אותם לסבי-סביהם של האנשים שהם פוגשים; הפעם זה הולך לקרות לכך שהראנאבאוט הקטנה שהם שולחים פנימה ומצויידת באו’ברייאן, באשיר ודקס הולכת להתכווץ לגודל של יתוש - אבל היי, לפחות הפעם זה מתוכנן מראש. קירה צוחקת על כל הסיפור צחוק גדול מאוד לפני שהמשימה מתחילה כדי להבהיר לנו בשם כותבי הפרק שהיי - אנחנו לא לוקחים את זה ברצינות, בבקשה גם אתם אל תיקחו.

כמובן, החללית לא אמורה להישאר מכווצת; היא אמורה לצאת מהאנומליה באופן שבו היא נכנסה אליה וזה יגרום לה לגדול בחזרה. רק שכמובן, זה לא מה שקורה, כי פתאום הדיפיינט מותקפת על ידי הדומיניון (הדומיניון! אז לא שכחנו ממנו אפילו לא לרגע!) ותוך עשר דקות מתחילת הפרק יש לנו דיפיינט שנכבשה בידי כוח ג’אמהדרים עצבניים במיוחד, וראנאבאוט זעירה במיוחד שיצאה מהאנומליה בצורה לא נכונה וכעת היא ויושביה צריכים להציל את היום בסגנון אנט-מן. מטופש? מאוד. פוטנציאל כיף גדול? מאוד. האם הוא התממש? מאוד.

העלילה הכללית של הפרק היא לא מתוחכמת במיוחד: הדיפיינט נפגעה במהלך הקרב והג’אמהדר מנסים לתקן את המנועים שלה, אבל לצורך כך הם זקוקים לעזרה מסיסקו ושות’ שכמובן מנצלים את ההזדמנות כדי לנסות ולהעביר את הבקרה מהגשר אל חדר המנועים, כי זה יאפשר להם להציף את כל הספינה בגז מרדים ולסיים את הפלישה הזו. אבל למרות שהם מבצעים את התיקונים המזוייפים לעילא ולעילא, יש איזה ממבו-ג’מבו שקרכלשהו שחסר להם ורק הספינה הזעירה תוכל לסייע בו - משהו שכולל שיגור של באשיר ואו’ברייאן אל צ’יפ כלשהו שבו הם מחברים דברים לדברים. התפאורה פה מגוחכת והפרק כולו מרגיש דל תקציב בצורה בלתי רגילה (מה שמסביר, כמובן, למה כולם נשארים בחללית כל הזמן, אם כי יש גם הסבר טכנובאבל על בועות חמצן גדולות מדי באוויר בעוד שהחמצן בתוך החללית גם כן התכווץ) אבל למי אכפת.

התעלול של הממבו-ג’מבו עובד, והספינה הזעירה מגיעה לחדר המנועים בזמן כדי לסייע לייצר הסחת דעת שתעזור לסיסקו ושות’ להשתלט על העסק מחדש. בין כל זה יש גם קונפליקט פנימי בין הג’אמהדרים - מתברר שעכשיו יש ג’אמהדרי “רביע אלפא” שנוצרו לאחר הפלישה ובמיוחד עבורה, והם רבים עם ג’אמהדרי “רביע גאמה”. ההבדל בין השניים הוא בעיקר שהאלפא הספציפי של הפרק הוא אידיוט והגאמה הספציפי של הפרק לא אידיוט וכמובן שהאלפא קובע.

אז אין לי טענות לעלילה הכללית, היא סבבה, אבל הסיבה שהפרק מוצלח היא הרגעים הקטנים. למשל: הרגע שבו הראנאבאוט יוצאת מהאנומליה והצוות מגלה שהם זעירים (ועדיין לא יודעים שהם באמצע מתקפת ג’אמהדר), ואז או’ברייאן ההמום בא בטענות לבאשיר שמקמט את המצח ומנסה להבין מה לעזאזל, וכולם עושים ככה עם האצבעות כדי להראות כמה הם זעירים - זה עובד מעולה בזכות העובדה שלאו’ברייאן ובאשיר יש כימיה קומית מצויינת, אחת מהטובות בסדרה (והסדרה מודעת לכך ומנצלת את זה שוב, ושוב, ושוב). זוכרים את הסצינה מ-Visionary שבה או’ברייאן ההמום בוהה בגופה שלו וצועק על באשיר למה הוא לא הציל אותו? זה בערך אותו הדבר.

למרות זאת, עם כל כמה שאו’ברייאן ובאשיר ודקס היו סבבה, הרגע המצחיק ביותר של הפרק שייך בקלות לאודו וקווארק בסיום. בזמן שאו’ברייאן ובאשיר משוויצים בהרפתקאות שלהם בקווארקיה, אודו בוהה בהם בדאגה. כשבאשיר שואל מה העניין. אודו אומר שהם אולי נראים קצת יותר קטנים מבדרך כלל - אתם יודעים, משני צורה שמים לב לדברים הללו. קווארק המודאג מגיע ואומר שבאמת נראה שהם קצת קטנו. בזמן שאו’ברייאן ובאשיר נמלטים למרפאה, קווארק מסנן לאודו ש”ואומרים שאין לך חוש הומור”. והחיוך המשותף שלהם, אלוהים אדירים.