לפני שני פרקים סיסקו נזרק לסרט דרמה חברתית מהסוג שהיינו מצפים לראות באייטיז; והנה או’ברייאן נזרק לסרט דרמה משטרתית מהסוג שהיינו מצפים לראות באייטיז. רק שהפעם או’ברייאן לא חולם חלומות אלא מעורב בעצמו באקשן, שממוקם בהווה ואפילו כולל קצת דומיניון, אז ההשלכות אמיתיות יותר.

אבל זה סרט דרמה משטרתית. מהסוג שהיינו מצפים לראות באייטיז. והוא כולל את כל המרכיבים הבנאליים הרגילים, ואת העלילה הצפויה ביותר הרגילה. ובגלל שזו דרמה אין לנו הסחות דעת קומיות מהסוג שהפך את One Little Ship למוצלח פרק אחד קודם. אז יש לפרק הזה את כל המרכיבים הדרושים כדי לא לעבוד ולהיות מביך, אבל הוא יוצא מזה די בסדר. הוא קם ונופל על מערכת היחסים בין או’ברייאן ובין הפושע שהוא מוליך שולל ובסוף בוגד בו, ובזכות משחק לא רע בכלל של שני המעורבים יצא שאפילו היה אכפת לי טיפה מהדמויות והסיטואציה.

אנחנו מתחילים עם פאב אפלולי בכוכב לכת אפלולי ועם טיפוסים אפלוליים: מאפיונר קטן ושני הסיידקיקס שלו, מדברים על אוכל ועל זה שהם צריכים להביא משהו לבוס הגדול שלהם אחרת אוי ואבוי מה שיקרה פה. מי שמאזין להם מהצד בזהירות הוא או’ברייאן בלבוש אזרחי-מוזנח שאומר לנו שהוא כאן במשימת הסתננות חשאית, ולא מפתיע במיוחד לראות אותו מחשמל בסתר את אחד מהסיידקיקס שמנסה לפרוץ למחשב ואז בא להציל את היום ולהתנדב לתקן את התקן הפריצה שהוא השמיד לפני רגע.

קשר נוצר! עם… עם… כשאו’ברייאן פוגש את המפעיל שלו ומתלונן כמה שהוא רוצה לחזור כבר הביתה (כי הוא כאן כבר שבועות) מתברר שהחבר’ה קשורים לסינדיקט אוריון, ארגון הפשע האיום ש… שאני לא לגמרי זוכר מה הוא עשה חוץ מלתקוע את קווארק ואודו ביחד בכוכב לכת שומם ב-The Ascent. מה שהם עושים עכשיו הוא לחסל את המושתלים מטעם סטארפליט בתוכם, אז או’ברייאן גויס כדי למצוא את מי שמספק להם מידע. מה לאו’ברייאן ולמשימות התחזות והסתננות? כלום, אבל אנחנו רוצים פרק או’ברייאן אז זה מה שיהיה. אף אחד לא מתנגד לפרקי או’ברייאן, אף אחד!

רגע, איך התחנה שורדת בלי או’ברייאן? הוא לא שם שבועות? איך אפשר לוותר על או’ברייאן שבועות? ובכן, אי אפשר - בסצינה היחידה בתחנה עד לסוף הפרק כל אנשי הצוות בערך מתלוננים על דברים שלא עובדים ואיך שהתחנה מתפרקת, ובאשיר החמודי הולך להתלונן לסיסקו שהמצב קשה ובלתי נסבל וכמובן בעצם לתהות לאיפה או’ברייאן נעלם ולאן יחזור. אבל זהו, חוזרים לאו’ברייאן ומעכשיו הפרק הוא הצגה שלו ושל המאפיונר הקטן שנקרא “בילבי” כך שישראלים כמוני לא יכולים לקחת אותו ברצינות יותר.

אתם מבינים, בילבי הוא מאפיונר עם לב זהב. הוא בעצם איש משפחה למופת שמתפקד כאן בתור עובד זר ושולח כל גרוש לאשה והילדים. והוא מתאהב באו’ברייאן והוא כבר יסדר אותו, וילביש אותו, ויערוב לו בפני הבוס הגדול, ויש לו חתול נפלא בשם צ’סטר ובאופן כללי הוא לא כזה איש רע חוץ מהקטע של להיות פושע רצחני ולירות בדם קר במי שמכר להם רובים קלינגונים פגומים שאותם או’ברייאן מתקן. הפרק מנסה להכריח את או’ברייאן לחבב אותו ואפילו לגרום לנו לחבב אותו - והשחקן מוצלח, אז זה כמעט עובד. כמעט - כי הפרק עדיין תבניתי מדי והמניפולציות ברורות מדי.

וחוץ מזה, או’ברייאן מצליח לדברר אותו בקלות רבה מדי ולגלות מי המודיע שיש לסינדיקט בתוך סטארפליט (זה מקגאפין; אין לו שם והוא לא קשור אלינו ושוכחים מהסיפור הזה מייד) רק שאז מתברר שיש לנו צרות גדולות יותר כי יחד עם הבוס הגדול הגיע לפגישה עם המאפיונר ושות’ וורטה. מה הדומיניון זומם? או’ברייאן המסכן נאלץ להישאר כדי לגלות, רק כדי שנקבל סצינה “מותחת” שבה הבוס הגדול טוען שאחד מהמאפיונרים בוגד ובסוף יורה באחד הסיידקיקס כי הוא מכר מהצד או משהו. או’ברייאן בטוח, ובילבי ערב לו (כלומר, אם מתברר שאו’ברייאן בוגד, הלך על בילבי) והמזימה נחשפת - משהו משהו התנקשות בשגריר הקלינגוני שתיראה כאילו גאורון עשה את זה ותעודד את הקלינגונים לפרוש מהמלחמה.

או’ברייאן מדווח על זה כמו הילד הטוב שהוא, רק כדי לגלות שהמפעיל מתכנן לתת להתנקשות להמשיך כמות שהיא (חוץ מהקטע של להרוג את השגריר) ושהקלינגונים יהרגו את המתנקשים; זה יפגע בדומיניון הרבה יותר מאשר לעצור את המתנקשים מראש. במילים אחרות, המפעיל מתכנן להקריב את בילבי, בזמן שאו’ברייאן ציפה שבילבי ייעצר אבל לא ייהרג.

אז או’ברייאן עושה את מה שצפוי שיעשה, נותן בוקס למפעיל, רץ להזהיר את בילבי ושובר לו את הלב. בילבי גם בהלם מכך שאו’ברייאן היקר בגד בו וגם נאלץ להמשיך עם המשימה כמות שהיא אחרת יפגעו במשפחה שלו. או’ברייאן המסכן נתקע עם החתול צ’סטר ועם הרבה באסה, למרות שכפי שבאשיר אומר לו בסוף הפרק בתחנה, הוא לא עשה שום דבר לא בסדר.

איך שבילבי נאלץ לצאת למשימה ואל מותו הצפוי בכל זאת קצת מזכיר את הסיום של Rocks and Shoals, נכון? קצת חבל שהוורטה אומר על בילבי במהלך הפרק במפורש שהוא מזכיר לו ג’אמהדר, לא היינו צריכים האכלות כאלו בכפית. אבל בל נשלה את עצמנו, הפרק לא מתקרב ל-Rocks and Shoals (שהאפקטיביות שלו עוד יותר מרשימה בהתחשב בכך שהג’אמהדר שם בכלל לא ניסו להיות Likeable כמו בילבי).

מכל הפרקים של DS9 עד כה, כנראה שהכי מתבקש להשוות את הפרק הזה ל-Business as Usual שקו העלילה שלו די דומה. שם קווארק מסתבך עם מאפיונר רצחני ונאלץ לבגוד בו כדי לצאת מהתסבוכת וגם שם רואים את המאפיונר הורג סוחר נשק שמרמה אותו. רק ששם המאפיונר היה במכוון מוקצן ופסיכופתי, ואילו כאן ניסו לעשות עם בילבי את ההפך הגמור, בדומה לאופן שבו או’ברייאן הוא ההפך הגמור מקווארק. זה בעיקר עוזר להדגיש - שוב - עד כמה פרקי הפרנגים מקבלים את הטיפול הפחות רציני; אבל היי, גם בטיפול הרציני כאן הפרק לא יצא ולא יכל לצאת יצירת מופת. אני שמח שקיבלנו פרק או’ברייאן סביר, אבל עם הרף הגבוה של העונה הזו, אפשר לקוות אפילו ליותר.